שיכון ובינוי עברה לרווח רבעוני, ומכוונת אל המטרו כמנוע צמיחה
בכוונתה להתחרות במכרזי הביצוע של פרויקטי מטרו שיצאו לדרך מוקדם יותר החודש, ושאותם היא מזהה כבעלי רווחיות גבוהה; ההכנסות ברבעון ה-3 עלו ב-6% ל-2.4 מיליארד שקל; עלייה בפעילות הקבלנות בישראל ומכירת דירות בחו"ל קיזזו את פגיעת השקל החזק; פרויקטי הדיור להשכרה ממשיכים להקשות עליה, אך הפסקת ההפסדים בפעילות באפריקה העבירה אותה מהפסד לרווח של 55 מיליון שקל
שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם עלייה של 6% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ל-2.37 מיליארד שקל. זו הושפעה מקפיצה של 20% בהכנסות במגזר הקבלנות בישראל, העיקרי של הקבוצה, שעלו ל-1.3 מיליארד שקל. כמו גם מהמשך מכירות בהיקפים גבוהים בפעילות ייזום הנדל"ן באירופה, בעקבות השלמת פרויקטי מגורים בוורשה, פראג ובלגרד מוקדם יותר השנה.
ברבעונים הקודמים היווה מגזר הקבלנות בארה"ב, השני בחשיבותו עבור החברה, אחד ממנועי הצמיחה שלה. אולם התחזקות השקל ביחס לדולר פגעה בהכנסות ממנו, שירדו ב-8% ל-576 מיליון שקל.
פרויקטי הדיור להשכרה (ובראשם שני הפרויקטים בשדה דב שבמכרזים אודותם היא זכתה בדצמבר 2021 ובאפריל 2022, בתמורה למחיר כבד של יותר משני מיליארד שקל) ממשיכים להקשות על החברה.
סדרה של הפחתות שווי, שהחלה כבר ברבעון האחרון של 2022, נמשכה גם ברבעון השלישי השנה - עם 47 מיליון שקל שמצטברים ל-2.2 מיליארד שקל.
ירידה חדה בתוצאותיהן של תחנות הכוח חגית ורמת חובב, והפסדים מפרויקט סולארי בארה"ב שמפעילה החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה - פגעו גם הם בביצועיה של שיכון ובינוי.
כתוצאה מכך, ולמרות עלייה ברווחיות הגולמית מ-12.4% ל-16.6%, הרווח התפעולי הרבעוני נפל ב-17% ל-232 מיליון שקל.
בהשפעת עלייה בהוצאות המימון, הרווח הנקי של שיכון ובינוי מפעילותיה הנמשכות (קרי, בנטרול פעילות הקבלנות שלה באפריקה) נפל מ-190 מיליון שקל ברבעון המקביל, ל-40 מיליון שקל.
מכיוון שמוקדם יותר החודש היא התקשרה בהסכם מחייב למכירת החזקותיה בחברה שפועלת בניגריה (יעד הפעילות העיקרי שנותר לה באפריקה), היא מסווגת את פעילותה במדינות היבשת כפעילות מופסקת.
לאחר הפסדים כבדים שמהם היא סבלה בפעילות זו אשתקד (בין היתר בשל הפסקת עבודות באתיופיה ופיחות כבד בשער המטבע בניגריה), ברבעון השלישי השנה היא עברה בפעילות זו לרווח של 15 מיליון שקל.
הבדל זה הפך את נתוני השורה התחתונה. מהפסד של 35 מיליון שקל שיוחס לבעלי המניות של שיכון ובינוי ברבעון השלישי אשתקד, לרווח של 57 מיליון שקל שיוחס להם ברבעון השלישי השנה.
על כן, בסיכום ינואר עד ספטמבר, הכנסות חברת התשתיות, הבנייה והאנרגיה, שמנוהלת על ידי עמית בירמן, עלו ב-17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ל-6.93 מיליארד שקל.
הרווח התפעולי באותה תקופה עלה ב-4% ל-724 מיליון שקל, ולבעלי המניות מיוחס רווח של 294 מיליון שקל, לעומת הפסד של 332 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
השיפור במגזר הקבלנות בישראל הגיע כתוצאה מעלייה בהיקפי הביצוע בפרויקטי תשתיות הכבישים, ובפעילות האלקטרומכנית שהיא מבצעת בפרויקטים שונים (בין היתר בהתקנת מערכות חשמל, כיבוי אש, חשמל, תקשורת, ומיזוג אויר). כמו גם מהתקדמות העבודות בפרויקטים הביטחוניים, קרית המודיעין וקרית התקשוב בדרום, ואופק רחב שסמוך לרמלה, שאותם היא מקימה לצה"ל.
בשיכון ובינוי הציגו כוונה לצמצם את ההסתמכות המגזרית על פרויקטי תשתיות שהרווחיות בהם נמוכה יחסית, כדוגמת הפרויקטים הביטחוניים. כחלק מכך, צבר פרויקטי המגורים, גם אלו שהחברה יוזמת וגם אלה שבביצוע עבור אחרים שהרווחיות בהם גבוהה יותר, עלה מ-1.3 מיליארד שקל בסוף 2024, ל-3.3 מיליארד שקל בסוף ספטמבר.
בהתאם, שיעורו מסה"כ צבר העבודות עלה מ-10% ל-23%, וכתוצאה מכך ההסתמכות על פרויקטי התשתיות ירדה מ-69% ל-59%.
אולם, בכוונת שיכון ובינוי להתחרות במכרזי הביצוע של פרויקטי מטרו שיצאו לדרך מוקדם יותר החודש, ושאותם היא מזהה כבעלי רווחיות גבוהה. כך שחלקם של פרויקטי התשתיות ימשיך להיות מרכזי.
בהתאם להאטה בשוק הנדל"ן למגורים בישראל, שיכון ובינוי מכרה ברבעון רק 29 יח"ד בלבד, לעומת 68 ברבעון המקביל אשתקד.
החברה, שבעל השליטה בה הוא נתי סיידוף (34.9%), נסחרת בשווי של 10.7 מיליארד שקל. בחודשיים האחרונים,
על רקע ההתקדמות במגעים לסיום המלחמה וסיומה בפועל, והציפיות לקפיצה במגזרי הבנייה והתשתיות בעקבות זאת, מנייתה זינקה ב-40%. זאת בזמן שהמדדים ת"א 125 ות"א נדל"ן עלו בהתאמה ב-11% וב-14%.
כל זה תוך שהיא מציגה ביצועי יתר ממתחרותיה במגזרי הקבלנות והתשתיות - דניה סיבוס, אלקטרה ואשטרום שעלו ב-17% עד 26%.
