פרשנות
השאלה הגדולה שמאחורי עסקת הענק: כמה באמת שווה תחנת הכוח דוראד?
העסקה שבה ירכוש עמוס לוזון את חלקו של עופר ינאי בדוראד משקפת לתחנת הכוח שווי של 4.4 מיליארד שקל; סכום זה מהווה, כך נראה, נקודת איזון בין ערך כלכלי "טהור" לבין דינמיקה תחרותית ופסיכולוגית
הליך הפרידה של עופר ינאי ועמוס לוזון בדוראד מעלה שאלות מהותיות לגבי שוויה הכלכלי האמיתי של תחנת הכוח. רק לפני שמונה חודשים השלימה הפניקס רכישה של 10% מהתחנה לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל — שווי שממנו נהנתה גם השותפות אלומיי־לוזון, שמימשה את זכות הסירוב שלה ורכשה 15% נוספים באותם תנאים. כמעט במקביל, בתום הרבעון השלישי של 2025, הזמינה קבוצת לוזון הערכת שווי חיצונית לתחנה, שנקבה בשווי של כ־3.45 מיליארד שקל. מתוך פער של כ־700 מיליון שקל ביחס לעסקת הפניקס, יוחס חלק משמעותי למחיר הזדמנותי שבו הפניקס ולוזון רכשו את המניות של זורלו הטורקית בתחנה.
אם דירקטוריון קבוצת לוזון אישר את הערכת השווי בסוף נובמבר 2025 מה הוביל אותו להעניק לעמוס לוזון אור ירוק לרכוש את המניות כעת גם לפי שווי של עד 6 מיליארד שקל? ייתכן כי מדובר בשילוב של מספר גורמים: העליות החדות במניות חברות האנרגיה בבורסה שעשויות היו להשפיע על תפיסת השווי הסקטוריאלית; המאבק האישי, רווי האמוציות, בין לוזון לינאי; והאמון של לוזון ביכולתו להשביח את הנכס — בין היתר באמצעות קידום פרויקט דוראד 2 ושיפור מערכת היחסים עם אדלטק.
אבל אם אכן מדובר ב"מחיר מצוין", כפי שטען לוזון, מדוע אדלטק והפניקס לא מיהרו להודיע על מימוש זכות הסירוב שלהן? ומה זה אומר אם הן לא יעשו זאת בימים הקרובים? ככל הנראה, התשובה מורכבת משילוב של שיקולים כלכליים ושיקולי התנהגות. השווי של 4.4 מיליארד שקל לתחנה משקף, כך נראה, נקודת איזון בין ערך כלכלי "טהור" לבין דינמיקה תחרותית ופסיכולוגית - מחיר שניתן להגדירו כמלא אך הוגן ביחס לאלטרנטיבות השקעה בשוק. מכאן, תשומת הלב עוברת לשלב הבא: השימוש שיעשה ינאי בתזרים שיקבל מהעסקה, והאם יצליח לייצר ערך עודף מהאלטרנטיבות. כלומר, רק בדיעבד ניתן יהיה להעריך מי מהצדדים ביצע את העסקה העדיפה.
הגם שההליך הפורמלי הגיע לסיומו, ההערכה כי ההתמחרות תסיים את העימות בין לוזון לינאי נראית מוקדמת. רכישת אלומיי על ידי ינאי יצרה מתחים נוספים בזירה, ובין היתר מול פריים אנרג'י, שהגישה תביעה לבית המשפט בדרישה לממש את רכישת אלומיי בעצמה. פריים אף נחשבת לאחת המועמדות להצטרף כשותפה ללוזון בעסקה.
כעת נותר לראות כיצד יגיב השוק: האם מניות אלומיי וקבוצת לוזון יתוגמלו על המהלך, ייענשו, או שמא יפגינו אדישות יחסית — תוך התמקדות בגורמים מאקרו־כלכליים רחבים יותר, ובראשם השפעת המתיחות הביטחונית באזור, שמכבידה בימים האחרונים על מניות סקטור האנרגיה כולו.
