נחשף בכלכליסט
"כשינאי יצא להתייעץ הבנתי שאני לוקח. הייתי עולה גם לשווי 6 מיליארד שקל"
עמוס לוזון ניצח את עופר ינאי בהתמחרות וירכוש את חלקו בדוראד לפי שווי של 4.4 מיליארד שקל. לוזון כעס על האמירה של ינאי שלפיה אין לו מספיק כסף, הבהיר ש"הוא ישלם על זה ביוקר", ואילו ינאי טען ש"זה היה מכוון, ידעתי שיתעצבן. זה נועד לגרום לו לשלם יותר"
הליך הפרידה האמוציונלי בין עמוס לוזון ועופר ינאי בתחנת הכוח דוראד הגיע לסיומו ביום שישי, לאחר שלוזון הציע מחיר גבוה יותר עבור מניות דוראד והוכרז כזוכה בהתמחרות, כפי שנחשף בכלכליסט. קבוצת לוזון שבשליטתו תרכוש בשרשור 16.875% ממניות תחנת הכוח שליד אשקלון תמורת 742.5 מיליון שקל, מה שמשקף לתחנת הכוח שווי של 4.4 מיליארד שקל - פרמיה של 27.5% ביחס לשווי התחנה בספרי קבוצת לוזון שעומד על 3.45 מיליארד שקל. לינאי עוד קיימת אופציה לרכוש את מניות לוזון בדוראד לפי שווי של 3.5 מיליארד שקל, זאת במקרה שלוזון לא יצליח להשחג מימון לעסקה. עם זאת, לפי ההערכות, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות צפויים לממן את העסקה עבור לוזון.
לוזון וינאי שותפים בהחזקה בדוראד דרך חברת אלומיי־לוזון. קבוצת לוזון מחזיקה 50% ממניות החברה הפרטית, ואילו חברת האנרגיה המתחדשת אלומיי קפיטל, מחזיקה ביתר המניות. החודש הושלמה העסקה שבמסגרתה נופר אנרגיה שבשליטת ינאי רכשה את השליטה באלומיי קפיטל. מרגע שנודע על העסקה לרכישת השליטה באלומיי על ידי ינאי בדצמבר האחרון, החלו להתגלע חיכוכים בין לוזון לינאי, וגם לאחר שהחליטו להפעיל את המנגנון שמאפשר להם להיפרד זה מזה בחברה המשותפת, נמשכו המהמורות. בסופו של דבר החליט בית המשפט בשבוע שעבר כי השופטת בדימוס הילה גרסטל תשמש כבוררת בין הצדדים, והיא הכריעה לטובת הליך התמחרות, כפי שדרש לוזון במקור, וזאת במקום תהליך במב"י שאותו רצה ינאי. במנגנון במב"י, הצד היוזם מציע מחיר לרכישת מניות הצד השני, שיכול לבחור אם למכור או לרכוש את מניות המציע בתוספת של 10%. לעומת זאת, בהליך התמחרות כל צד מעלה את שווי העסקה במדרגות קבועות — במקרה זה של 50 מיליון שקל.
בהתאם להחלטת בית המשפט, כל אחד מהצדדים העמיד ערבות של 72 מיליון שקל לצורך השתתפות בתהליך. ההתמחרות נפתחה במחיר שמשקף לדוראד שווי של 3.5 מיליארד שקל. ינאי, בליווי רני פרידריך, מנכ"ל אלומיי, העלה את ההצעה לרמה שמשקפת שווי של 4.25 מיליארד שקל. לוזון הגיב מיד עם הצעה שמשקפת שווי של 4.3 מיליארד שקל. ינאי ופרידריך יצאו להתייעצות וחזרו עם הצעה שמשקפת שווי של 4.35 מיליארד שקל, אך לוזון העלה למחיר שמשקף שווי של 4.4 מיליארד שקל — ואז ינאי בחר לפרוש. לוזון לווה בהליך על ידי עו"ד ירון קוסטליץ וסמנכ"ל הכספים שלו אסף כהן, ואילו ינאי לווה על ידי עו"ד אילן זוהר ומנכ"ל נופר ישראל נדב ברקן.
"מיד כשהם יצאו להתייעצות הבנתי שהמשחק נגמר ואני לוקח", אמר לוזון לכלכליסט לאחר סיום התהליך. "קניתי את המניות במחיר מצוין, ואני יודע מה אני מתכוון לעשות בתחנה הזו". עם סיום ההתמחרות, לחצו לוזון וינאי ידיים, אך נראה כי מדובר בסיום מתוח במיוחד של מערכת היחסים בין השניים, לפחות לעת עתה. לוזון אף הבטיח "לרדוף" את ינאי, על רקע דברים שאמר האחרון במהלך הבוררות. בפתח ההליך אמר ינאי: "יש פה אחד שיש לו זמן ואין לו כסף, ואחד, אני, שיש לו כסף אבל אין לו זמן". אמירה זו עוררה את זעמו של לוזון: "הוא לא אמר את זה בשיחת מסדרון, אלא מול השופטת. הוא ישלם על זה ביוקר. כל החיים הוא ישלם על זה. ואם יש לו כסף, למה את הערבות לבוררות הוא הפקיד במזומן ולא בערבות בנקאית?". ינאי, מצדו, טען שזו הייתה טקטיקה: "זה היה טראש טוק. ידעתי שהוא יתעצבן, זה נועד לגרום לו לשלם מחיר גבוה יותר. בסופו של דבר זו הייתה החלטה שלי לפרוש. הייתי מוכן לעלות לשווי של 4.4 מיליארד שקל, אבל היו גורמים נוספים בתהליך, והחלטנו שלא".
לוזון סיכם: "עשיתי עסקה מצוינת והייתי מוכן לשלם גם הרבה יותר. היה לי אישור דירקטוריון להציע מחיר לפי שווי של עד 6 מיליארד שקל. המחיר אמנם גבוה מהערכת השווי הפנימית, אבל אני סברתי שהיא נמוכה מדי. בכוונתי לרכוש את מרבית מניות המדינה ולהשיג שליטה בדוראד. אם ינאי היה זוכה, הוא היה חובר לאדלטק - והתחנה הייתה הולכת לאיבוד".
בכך התכוון לוזון לעובדה שינאי נהנה מתמיכתו של אורי אדלסבורג , בעלי אדלטק שגם מחזיקה בנתח ממניות תחנת הכוח (18.75%). אדלסבורג נחשב מקורב לינאי, ולדברי ינאי הוא הופתע מהחלטתו לפרוש בשלב הזה. באדלטק מכחישים שיחה ביניהם. אילו ינאי היה זוכה בהתמחרות, הדבר היה עשוי להוביל ליצירת קואליציה עם אדלטק שמתנגדת להרחבת דוראד, פרויקט שנקרא דוראד 2, שבמסגרתו מקימים תחנה נוספת בהספק של 850 מגה־ואט. מנגד, זכייתו של לוזון צפויה להוביל לקואליציה שלו עם הפניקס (כ־10% ממניות דוראד) והמדינה (כ־37.5% מהמניות) שתומכת בהרחבת התחנה. כמו כן, ללוזון קיימת זכות סירוב ראשונה לרכישת עד 25% מתוך החזקות המדינה, לצד הפניקס — מהלך שעשוי להביא אותו לשליטה בדוראד במידה שהמדינה תחליט למכור את מניותיה.
השלמת העסקה צפויה תוך שבעה חודשים. אלומיי צפויה לקבל לידיה 550 מיליון שקל בסה"כ (תמורת העסקה בניכוי חוב של כ־190 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות). היא צפויה לעשות שימוש ב־250 מיליון שקל מתוך הסכום שתקבל על מנת לפרוע אג"ח של 250 מיליון שקל שמובטחות בשעבוד על ההחזקות בדוראד. אם היא תחלק את היתרה כדיבידנד, נופר צפויה לקבל לידיה 100 מיליון שקל לאחר מס.
מימין: עופר ינאי ועמוס לוזון בבית המשפט בשבוע שעבר. הטיחו אמירות קשות
