בדיקת כלכליסט
היחלשות הדולר שלחה את IBI־ספרה לתחתית קרנות הגידור בנאמנות
קרנות הגידור בנאמנות, שלהבדיל מקרנות הגידור הרגילות, פתוחות לקהל הרחב; הן רשמו במחצית הראשונה של 2025 תשואה של 13.3%, לעומת 21.7% של ת"א־125; בסה"כ, מבין 37 קרנות, רק 8 הצליחו להכות את המדד המקומי והיו שרשמו תשואה שלילית
העליות בשוק המקומי איתגרו את קרנות הגידור לציבור הרחב. לפני מעט יותר משנתיים הושקו בישראל לראשונה קרנות גידור שפתוחות לציבור הרחב – קרנות גידור בנאמנות – כדי שגם הוא יוכל להיחשף לכלי השקעה מתוחכם, שהיה נגיש קודם לכן למשקיעים בעלי הון בלבד.
העליות החדות בבורסת ת"א בשנה הנוכחית היוו אתגר לתעשיית קרנות הגידור, שכן קרנות שבאמת עושות שימוש בכלי גידור, משלמות על כך בתשואה כשהשוק עולה בצורה משמעותית; ואחרות, שפעילותן במהותן היא כשל קרנות השקעה סטנדרטיות, התקשו להשיא תשואה עודפת על השוק המקומי שעלה בצורה משמעותית במחצית הראשונה של השנה.
הדבר נכון גם לקרנות הגידור בנאמנות, שהניבו במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) תשואה ממוצעת של 13.3%. זאת, בשעה שמדד ת"א־125, המדד המייצג של השוק המקומי, ניתר ב־21.7% בפרק הזמן הזה. בניכוי קרנות האג"ח, קרנות הגידור בנאמנות הניבו תשואה של 15.95%, עדיין מתחת למדד הייחוס.
כמו בתעשייה המסורתית, שפתוחה למשקיעים כשירים בלבד (בעלי הון נזיל של 10 מיליון שקל ומעלה), גם בקרב קרנות הגידור בנאמנות יש סוגים שונים של קרנות שפועלות באסטרטגיות שונות ומדדי ההשוואה שלהן שונים. את חלקן נכון יהיה יותר להשוות למדד הדגל האמריקאי, S&P 500, שעלה בשיעור צנוע יותר של 5.6% במחצית הראשונה של השנה, או למדדי אג"ח, ככל שמדובר בקרנות חוב.
קרנות הגידור בנאמנות הניבו גם תשואה נמוכה יותר בהשוואה לקרנות הגידור המסורתיות, שמתמקדות בהשקעה במניות. אלו הניבו תשואה של 20.5% בחודשים ינואר-יוני.
את התשואה הטובה ביותר מבין קרנות הגידור בנאמנות הניבה קרן שמנהלת קבוצת הביטוח הראל, הראל מולטי־סטרטג'י, שהניבה תשואה של 40.7%. מדובר על קרן גדולה יחסית בקטגוריה, והיא מנהלת כ־140 מיליון שקל, מה שהפוך אותה לקרן השלישית בגודלה בקטגוריה במונחי נכסים. במקום השני מתמקמת קרן שמנהל בית ההשקעות מיטב, מיטב לונג שורט, שהניבה תשואה של 34.6%.
מדובר בקרן קטנה, שמנהלת כ־7 מיליון שקל. למקום השלישי הגיעה קרן של בית ההשקעות IBI, בשם IBI מניות ישראל מולטי־סטרטג'י, שהניבה כ־28.1%. הקרן הזו מנהלת כ־51 מיליון שקל. קרן מולטי־סטרטג'י של בית ההשקעות ילין לפידות, שמנהלת כ־53 מיליון שקל, הגיעה למקום הרביעי, עם תשואה של 26.3%.
בסך הכל, מבין 37 הקרנות שהיו פעילות לכל אורך התקופה, 8 הצליחו להכות את השוק המקומי ו־27 הצליחו להכות את מדד הדגל האמריקאי. ככלל, ניתן לראות שבקטגוריה הזו הגופים הפעילים הם בתי ההשקעות וחברות הביטוח. קרנות הגידור הקלאסיות, כלומר החברות שמנהלות קרנות גידור קלאסיות, מדירות את רגליהן מהקטגוריה הזו. אך יש לכך חריג אחד בשלב זה.
בתחילת השנה הנוכחית השיק IBI קרן גידור בנאמנות בשיתוף ספרה, חברת קרנות הגידור השנייה בגודלה בישראל, שמנהלת כ־6.5 מיליארד שקל בקרנות השונות שלה, ושלה מוניטין גבוה בתעשייה. זאת, בשל הוותק שלה (הקרן הראשונה הוקמה ב־2004) ובשל התשואות הגבוהות שהיא הניבה ומניבה למשקיעים שלה לאורך השנים. במסגרת שיתוף הפעולה ספרה היא שמנהלת את הקרן, וכך הציבור הרחב יכול להיחשף לשירותי הניהול שלה גם בלי להיות בעל ממון רב.
אולם במחצית הראשונה של השנה הנוכחית הקרן המדוברת, IBI־ספרה לונג־שורט גלובל אקוויטי, בניהולו של נדב צלר, לא הצליחה לספק למשקיעים שלה תשואה מרשימה. הקרן רשמה תשואה שלילית של 5%, והיא אחת משתי הקרנות היחידות שהניבו תשואה שלילית בפרק הזמן הזה. הקרן השנייה היא הורייזן לונג שורט, שהציגה תשואה שלילית של 3.5% במחצית הראשונה של השנה.
החשיפה למט"ח פגעה גם במשקיעים ב־S&P 500
הסיבה המרכזית לתשואה השלילית של הקרן הזו היא החשיפה שלה למט"ח. מדובר בקרן שמבצעת את כל ההשקעות שלה בדולרים ויורו, כאשר כמעט כל ההשקעות, כ־97%, מתבצעות בדולרים ובנכסים דולריים, והתשואה למשקיעים היא שקלית.
בשל כך, היחלשות הדולר מול השקל, בשיעור של כ־8% במחצית הראשונה של השנה, פגעה בתשואה למשקיעים. בנטרול השינויים במט"ח, הקרן היתה מציגה תשואה חיובית של 3%, שהיא נמוכה יותר ממדדי ההשוואה של S&P 500, שעלה ב־5.6%, כאמור, ומדד MSCI עולם, שעלה ב־8.7%.
IBI וספרה לא לבד. התחזקות השקל מול הדולר גם פוגעת בחוסכים לפנסיה שהחליטו להצמיד את החיסכון שלהם למדד הדגל האמריקאי, ובמשקיעים אחרים שרכשו קרנות סל או קרנות מחקות שעוקבות אחר המדד. במונחים שקליים, מדד S&P 500 הניב תשואה שלילית של 2% במחצית הראשונה של 2025.
הקטגוריה של קרנות גידור בנאמנות היא קטנה בענף קרנות הנאמנות. היקף הנכסים שמנוהל בה עומד על 2.2 מיליארד שקל, בעוד ענף קרנות הנאמנות כולו מנהל קרוב ל־700 מיליארד שקל. היקף הנכסים הצנוע נובע מכך שמדובר בקטגוריה חדשה, שהתשתית הרגולטורית להקמתה יצאה לדרך לפני מעט יותר משנתיים, במרץ 2023. בהתאם לכך, הקרנות שכן פועלות בקטגוריה, עדיין לא זוכות לשיווק משמעותי מיועצי ההשקעות בבנקים – ערוץ השיווק המרכזי של קרנות הנאמנות בישראל – משום שהן טרם צברו את הוותק הנדרש.
מערכי הייעוץ בבנקים מתבססים על מערכות מידע ודירוג פנימיות של כל בנק, כאשר קרנות נכנסות למערכת רק לאחר שצברו ותק מסוים, וההמלצה עליהן תהיה חזקה יותר ככל שהן יצברו יותר ותק ויהיו עקביות בתשואה. הקרנות הגדולות ביותר מבחינת היקפי נכסים הן מור אסטרטגיות אג"ח (628 מיליון שקל), בניהולו של יוטב קוסטיקה, שהניבה תשואה של 5.75% במחצית הראשונה של השנה; שהם פסטרנק לונג שורט (155 מיליון שקל), שהניבה תשואה של 24.9%; והקרן של הראל שהתמקמה בראש הטבלה.
לא תחליף לקרנות נאמנות ולאמצעי חיסכון אחרים
כך או כך, קרנות גידור בנאמנות לא אמורות להיות תחליף להשקעה בקרנות נאמנות או לאמצעי חיסכון אחרים לטווחים בינוניים־ארוכים, אלא כלי השקעה משלים.
זאת, משום שבניגוד לקרנות הגידור המסורתיות - שרבות מהן הן קרנות השקעה מנייתיות או אג"חיות סטנדרטיות, שבוחרות בהגדרה של קרן גידור כדי ליהנות מהחופש הרגולטורי הנלווה – קרנות הגידור בנאמנות הן באמת קרנות גידור.
כלומר, הן אמורות בעיקר לספק למשקיעים מעין הגנה מפני זעזועים בשווקים, באמצעות שימוש באסטרטגיות גידור, או לחילופין תשואה אבסולוטית כמה שיותר גבוהה תוך הקטנת הסיכון והתנודתיות.
קרנות הגידור בנאמנות גובות דמי ניהול דומים לאלו של התעשייה המסורתית – שמנהלת כ־100 מיליארד שקל – 2%-1% מהנכסים המנוהלים ודמי הצלחה של 20%-15% מעל רף מסוים של תשואה. כלומר, מדובר בכלי השקעה לא זול. לשם השוואה, קרנות נאמנות סטנדרטיות גובות דמי ניהול של 1.5%-0.3% ודמי הצלחה של 12%.
