סגור
מימין דב קוטלר  עמית ורדי
מימין: מנכ"ל הפועלים דב קוטלר ויו"ר לידר שוקי הון עמית ורדי. התפשר על השווי (צילומים: גדי דגון אלי דסאו)

בלעדי
לא רק תחליף ל-IBI: בנק הפועלים ירכוש 20% מקבוצת לידר

הבנק ירכוש באמצעות פועלים אקוויטי 20% מלידר שוקי הון, ונתח זהה מפעילויות הברוקראז' והחיתום, וזאת תמורת 60 מיליון שקל. בכך הבנק ייכנס בנעלי הבנק הבינלאומי שמחזיק ב־20% מחברת החיתום. העסקה משקפת ללידר שוקי הון שווי של 120 מיליון שקל

בנק הפועלים בדרך להפוך לשותף בלידר שוקי הון. ל"כלכליסט" נודע כי החתימה על העסקה, שלה מספר נדבכים, צפויה להתרחש בשבועיים הקרובים. העסקה משקפת ללידר שוקי הון שווי של כ־120 מיליון שקל.
לפי פרטי העסקה המתגבשת, בנק הפועלים ישקיע באמצעות פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות, סכום כולל של 60 מיליון שקל בקבוצת לידר שוקי הון. תמורת הסכום הזה יוקצו לבנק 20% בלידר שוקי הון עצמה ו-20% בחברה-הבת שפועלת בתחום הברוקראז', וכן לידר שוקי הון תמכור לבנק הפועלים 20% ממניות החברה-הבת לידר הנפקות, שפועלת בתחום החיתום. מדובר במניות שלידר שוקי הון תרכוש מהבנק הבינלאומי, שיחדל מלהיות בעל מניות בחברה לאחר העסקה.
הבינלאומי, שבשליטת צדיק בינו ובניהול אלי כהן, רכש את המניות ב-2011, בעת שסמדר ברבר-צדיק כיהנה כמנכ"לית הבנק. הבנק השקיע סכום של מיליוני שקלים בודדים ברכישה, כך שהעסקה המתגבשת צפויה להציף לו רווח של כמה מיליוני שקלים.
מנהלי לידר שוקי הון ימשיכו בתפקידם לאחר השלמת העסקה עם בנק הפועלים ושכרם לא ישונה. הבנק צפוי למכור את המניות שלו בחברת החיתום המתחרה — IBI חיתום, שבה הוא מחזיק 22.2% מהמניות. לשם השוואה, שווי השוק של IBI חיתום בבורסת ת"א הוא 208 מיליון שקל, גבוה משל קבוצת לידר שוקי הון כולה. שווי המניות של בנק הפועלים בחברה הוא כ־45 מיליון שקל.
השווי של לידר שוקי הון בעסקה אינו גבוה, ובמידה רבה בעלי המניות הנוכחיים הסכימו להתפשר על מנת להכניס שותף גדול כמו בנק הפועלים.


לידר שוקי הון היא גם שותפה בחברת טופ קפיטל, יחד עם קבוצת הפניקס, שפועלת בתחום הנדל"ן. הפעילות הזו תוחרג מהעסקה ותישאר בבעלות של מנהלי לידר שוקי הון.
העסקה המתגבשת עם לידר שוקי הון, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", מעידה על כך שהבנק החליט באופן סופי להישאר בעסקי החיתום באמצעות שותפות בחברה פעילה וגדולה, ולא באמצעות הקמה של פעילות עצמאית. במהלך 2022 בנק הפועלים החל בהליך הפרידה שלו מחברת החיתום שבה הוא שותף עם בית ההשקעות IBI, וזאת על רקע התנגדותו לשכר המבוקש למנהלי החברה. על רקע העימות שונה שם החברה, לבקשת הבנק, מפועלים IBI ל־IBI חיתום. הבנק עדיין מחזיק 22.2% מהחברה, אולם הוא ביטל את הסכם בעלי המניות שלו עם IBI ומזה זמן הוא מחפש ערוץ פעילות אחר בשוק החיתום.
ביוני האחרון ניסה הבנק לגייס את לירן רזמוביץ', מנכ"ל דיסקונט קפיטל חיתום, על מנת להקים עבורו חברת חיתום חדשה. בסופו של דבר רזמוביץ' החליט להישאר בחברת החיתום של הבנק המתחרה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה בנק הפועלים לוטש עיניים לכיוון לידר שוקי הון. כאשר אריק פינטו כיהן כמנכ"ל הבנק (2019-2016) התקיימו מגעים להשקעה בלידר שוקי הון, אולם אלה לא הבשילו לכדי עסקה.
ללידר שוקי הון יש כיום ארבעה תחומי פעילות: בנקאות להשקעות, שכוללת פעילות של חיתום וכן ייעוץ וביצוע עסקאות מיזוג ורכישות, וזאת באמצעות החברה־הבת לידר הנפקות; מתן שירותי מחקר ואנליזה לנכסי סיכון שונים (אג"ח ומניות); ברוקראז'; וגיוס כספים לקרנות פרטיות וחברות פרטיות באמצעות לידר הון פרטי, שגם מנהלת קרנות השקעה פרטיות.
ככל שהעסקה בין הצדדים אכן תיחתם לפי השווי המדובר של 120 מיליון שקל, הדבר יהווה, על אף השווי שאינו גבוה, הצפת ערך משמעותית לבעלי המניות של לידר שוקי הון.
בשנת 2016 קבוצת עובדים בכירים בהווה ובעבר בלידר השקעות רכשה מידיה את לידר שוקי הון תמורת 25 מיליון שקל. באותה העת לידר שוקי הון היתה בעלת פעילות של חיתום וברוקראז', וקבוצת העובדים – שכללה את מנכ"ל החברה לשעבר וכיום היו"ר עמית ורדי, אלון גלזר (כיום סמנכ"ל), היועץ המשפטי בעז קרניאל, סמנכ"ל הכספים ירון שטינמץ והמשנה למנכ"ל שי בן־יקר (שהפך למנכ"ל) — הרחיבה את מנעד הפעילויות כך שלידר שוקי הון הפכה לבנק השקעות. כיום לידר שוקי הון מנוהלת על ידי המנכ"לים המשותפים רנן כהן־אורגד ופלג פאר, שהצטרף לחברה בתחילת 2023, לאחר תשע שנים שבהן כיהן כמנכ"ל ושותף בחברת החיתום של בנק ההשקעות המתחרה ואליו בייס. פאר משמש גם כמנכ"ל לידר הנפקות. יו"ר לידר הנפקות הוא שי בן־יקר. יו"ר לידר שוקי הון הוא עמית ורדי.
הכניסה של בנק הפועלים להשקעה בלידר שוקי הון מהווה, בין היתר, תחליף לשותפות בחברת החיתום שלו ושל IBI. ב־2022 פרץ סכסוך בין IBI, שמחזיק ב־33% מהחברה, לבנק הפועלים, שנסב סביב תנאי השכר המבוקשים למנהלי החברה. חברת החיתום, שאז עוד נקראה פועלים IBI, ביקשה לשנות את תנאי השכר של בכיריה. הדירקטוריון זימן את בעלי המניות באפריל של אותה שנה כדי שיאשרו הנפקת אופציות ומניות לשלושת בכירי החברה: המנכ"ל ירון מוזס, המשנה למנכ"ל שי נבו ומנכ"ל החברה־הבת חיתום והנפקות עופר גרינבאום.
לפי המתווה המבוקש, עלות שכרו של גרינבאום תעלה ל־8 מיליון שקל, שכרו של מוזס יגדל ל־6.8 מיליון שקל, וזה של נבו ל־7.5 מיליון שקל. עלות השכר הקודמת של כל אחד מהשלושה עמדה על 6.2 מיליון שקל. בנוסף החברה ביקשה להקצות לשלושה 15% מהון המניות באמצעות הקצאה ללא תמורה של 7.5% במניות חסומות לתקופה מסוימת ואופציות בשיעור דומה.
הבנק שלח מכתב זועם לחברה והסביר כי התגמול השנתי החדש לשלושה יגיע ל־25% מההכנסות העתידיות של החברה ול־35% מהרווחים — סכומים שאינם מקובלים עליו. הפועלים אף הביא לנפילת ההחלטה בהצבעת בעלי המניות אולם דירקטוריון פועלים IBI החליט לאשר את מדיניות השכר החדשה באמצעות אובר־רולינג. הדבר הוביל לביטול הסכם בעלי המניות על ידי בנק הפועלים, שגם מכר 5% מהמניות וכך ירד לאחזקה הנוכחית שלו.