בלעדי
רשות ניירות ערך מציבה גבולות: סוף למשפיענים בשיווק קרנות הנאמנות
לטענת הרשות, שיטת הפרסומים ברשתות החברתיות, שמתנהלים כמעט ללא הגבלה, בניגוד למדיות אחרות, "פותחה כדי לעקוף את החוקים". איגוד קרנות הנאמנות קבל לרשות על הקרנות האיריות שמשווקות ברשתות עם "נתונים מטעים"
חדל קשקשת ברשת. רשות ני"ע מנסה לשים קץ לשימוש במשפיעני רשת לצורך שיווק קרנות נאמנות ברשתות החברתיות. בשנים האחרונות, עם הגאות בשוק ההון והעלייה החדה בהיקף המשקיעים החדשים, גבר גם השיח על אמצעי השקעה ברשתות החברתיות.
כך, עלתה גם הנוכחות של גורמים ברשת, המפרסמים תכנים בדבר קרנות נאמנות מסוימות ומדגישים את יתרונותיהן. המרחב המקוון והרשתות החברתיות משמשים גם כר פורה לדיונים על אפשרויות השקעה שונות, כולל גם קרנות נאמנות, ומהווים, יחד עם דרכי פרסום מקוונות אחרות, כערוץ הפצה משמעותי עבורן.
רשות ני"ע מתכוונת להוציא הוראה מסודרת בנושא פרסום הקרנות ברשתות החברתיות. זאת, מאחר שכבר ניסחה טיוטה סודית שעוסקת בנושא ושלחה להתרשמות מנהלי הקרנות. הרשות מבקשת לצמצם את הפרסום מטעם גורמים חיצוניים. להשקפתה, השיח ברשתות החברתיות כולל התייחסויות רבות לקרנות נאמנות, ביצועיהן והשוואתן למוצרי השקעה אחרים. הדיונים מתקיימים בפורומים פתוחים וסגורים.
על פי הרשות, השתתפות בדיונים אלו היא פרסום ברבים, במיוחד במקרים בהם הוא נעשה על ידי דמויות פופולריות ברשתות החברתיות, קרי משפיעני רשת. חלק מהם ידוענים מתחומים שונים, חלקם צברו פופולריות מתוך הרשת החברתית עצמה, וחלקם הינם משתמשים השייכים למנהלי קרנות או לגורמים קשורים אליהם.
אם כבר מנהל קרנות מבקש לפעול ברשתות החברתיות לבד, או דרך משפיענים, הרשות קובעת כי כל השתתפות בדיונים כאלו, או שיתוף פעולה עם צדדי ג' ברשתות, תעבור דרך הנאמן. הנאמן הוא למעשה שומר הסף המשפטי של מנהלי קרנות והוא זה שיחליט אם שיתוף הפעולה חורג מהכללים המוסדרים בחוק בנוגע לפרסום על קרנות (בעיקר כללי תשואה בטווחי הזמן השונים).
הרשות אף נוקטת בגישה מחמירה בה היא סבורה כי שימוש בתוכן שכבר פורסם על ידי משתמשים, כלומר פעולה שיתוף ברבים תכנים כתובים ותגובה על תכנים, גם היא בבחינת חשיפה של תכנים הקשורים לקרנות נאמנות ועולה לכדי פרסום. לדוגמה ציוץ חוזר בטוויטר, או פרסום היפר קישור מאתר מסוים בפרופיל. גם שימוש בסימני לייק או רגש אחר בפייסבוק ובאינסטגרם אסורים.
הרשות אינה מזכירה שמות או דוגמאות של שימוש מנהלי קרנות ברשתות החברתיות. אולם ניתן לראות נוכחות של משווקי קרנות נאמנות למשל בקבוצת הפייסבוק הפופולרית השקעות לעצלנים תחת ניהולו של תמיר מנדובסקי וגם בפורום הסולידית, אושיה אינטרנטית פופולרית מאוד ואנונימית שבפורום שהקימה מתקיימים דיונים על השקעות.
בכירים ברשות הסבירו כי נחשפו לגורמים פעילים ברשת, שמפרסמים באופן קבוע נתונים על קרנות נאמנות מסוימות, תוך הדגשת יתרונותיהן. הרשות מבקשת לבדוק אם אותם גורמים שמתמקדים בהשוואת קרנות ברשתות החברתיות עובדים מאחורי הקלעים עם מנהלי קרנות מסוימים ואף מועסקים על ידם.
אם יתברר כי הם קשורים באופן עקיף למנהלי הקרנות, העיצום שאמור לקבל מנהל הקרן אמור להיות דומה לזה שהיה מקבל אם היה מפרסם את הנתונים ישירות. "עולה תחושה כי השיטה שפותחה בענף בשנה האחרונה הופיעה כדי לעקוף את החוקים הקיימים ולהשתחרר מההגבלות שחלות על מנהלי הקרנות", אמרו ברשות.
ברשות גורסים כי כללי פרסום הקרנות נקבעו בתקופה בה דרכי הפרסום היו מצומצמות בהרבה ונגעו בעיקר לעיתונים, רדיו ושלטי חוצות. הכללים הנוקשים לגבי המדיה הוותיקה מעידים עד השוני בין העולמות. נכון להיום, כדי לפרסם ברשתות החברתיות לא נדרש פיקוח משמעותי והרשות חושדת כי חלק מבעלי הקרנות עבדו יחד עם משפיענים כדי לקדם את הקרנות שברשותם. מהרשות נמסר לכלכליסט כי "הרשות מפרסמת עמדות מקצועיות לציבור הרחב. מדובר בעמדה שבבחינה, שתעסוק באופן פרסום קרנות נאמנות. עשויים לחול שינויים".
אחת מההשפעות הניכרות של רכישת קרנות נאמנות באמצעות המלצות ברשת היא רכישה של קרנות עוקבות מדדים שמשווקות בישראל בידי גופים בינלאומיים כמו איישרס ואינווסקו. קרנות אלו, שמכונות הקרנות האיריות, בשל העובדה שהתאגידים המשווקים אותן התאגדו באירלנד, מתאפיינות בדמי ניהול נמוכים ביחס למתחרים המקומיים. לדוגמה, דמי ניהול של קרנות עוקבות אחרי מדד S&P 500 של איישרס מסתכמים ב־0.07%.
לעומתם דמי הניהול על קרנות מחקות של המדד מתוצרת בתי ההשקעות המקומיים נאמדת ב־0.6%. הקרנות האיריות מנהלות היום 16 מיליארד שקל, שהם 2.3% בלבד משוק הקרנות הנאמנות הישראלי, אולם הון זה גויס במשך שנתיים בלבד והצפי הוא שימשיך לגדול, בשל דמי הניהול הנמוכים. השיח על הקרנות האיריות ברשתות החברתיות הישראליות הביא את איגוד קרנות הנאמנות להתלונן על הנעשה בפני הרשות.
במכתב לרשות הסביר האיגוד כי "מזה תקופה ארוכה מפרסמים גורמים שונים, שאינם מנהלי קרנות ישראליים, מגוון פרסומים במדיות האינטרנטיות השונות... הנוגעים לקרנות הנאמנות בישראל, אך אינם מקיימים את הכללים אליהם כפופים מנהלי הקרנות בסוגיית הפרסומים. עובדה זו הופכת את האפשרות של מנהלי הקרנות הישראליים להתייחס לפרסומים ולהתמודד עימם לקשה ביותר עד בלתי אפשרית... משל הם צריכים להתחרות עם ידיים קשורות מאחורי גבם".
על פי האיגוד, השיח ברשתות במסגרתו מוצגות קרנות נאמנות איריות המחקות מדדים שונים, כעדיפות על פני השקעה בקרנות נאמנות ישראליות המחקות את אותם מדדים, כולל "הצגת נתונים שגויים ואף מטעים". הדוגמאות אותן מביא האיגוד הן של אתר בשם simplyfynance, אתר בשם אקספרט, ו"קהילת המשקיעים הפסיביים של ישראל". מאקספרט נמסר כי אינם עוסקים ברכישת קרנות איריות.
מנדובסקי מסר בתגובה: "טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. בתור מנהל קהילה פיננסית גדולה, נדרשתי לעתים לפעול במיקרוסקופ כדי לנסות ולנטר פעילות של בעלי אינטרס מבין משתתפי הקבוצה. חקיקה שתגביל את פעילות הקרנות תיצור סביבת שיח נקייה ואובייקטיבית שתשרת בראש ובראשונה את הלקוח הישראלי".
מרונן מרגוליס, מייסד להשקיע נכון וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל נמסר בתגובה: "אנחנו פועלים להנגיש חינוך פיננסי מקצועי ואובייקטיבי לציבור, לא ניתן לקנות אותנו ואיננו משווקים קרנות איריות. אם מנפיק ישראלי סבור שקיימת שגיאה בפוסט שפירסמנו – אני פתוח לשמוע. בקהילת המשקיעים הפאסיביים אנחנו מסננים המון תגובות של פרופילים מטעם בעלי אינטרס, שמפיצים מידע שגוי והפחדות בנוגע למתחרים שלהם מבלי לספק גילוי נאות".
