ישיג שקט? עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל קבוע של נופר אנרגיה
אחרי הטלטלות שידעה חברת האנרגיה המתחדשת בחודשים האחרונים עם עזיבת שני המנכ"לים המשותפים, וכישלון מינויו של מנכ"ל נוסף, היו"ר החליט לקחת את התפקיד לידיו. חבילת השכר שהוצעה למועמד האחרון היתה מהגבוהות בענף
אחרי 14 שנה, עופר ינאי חוזר לתפקיד המנכ"ל בחברת האנרגיה המתחדשת שהוא ייסד ומחזיק בשליטה בה, נופר. מאמצע חודש יולי מכהן ינאי כממלא מקום המנכ"ל לאחר עזיבת שני המנכ"לים המשותפים של החברה – נדב טנא ושחר גרשון. מינויו של ינאי למנכ"ל קבוע אושר בחברה, אך את תנאי השכר שלו הוא יידרש להעביר באסיפה הכללית של נופר.
לאחר ההודעה על העזיבה של שני המנכ"לים המשותפים רצו בנופר למנות את מנהל התשתיות באלייד, עמי לנדאו, למנכ"ל החברה – אך חבילת השכר הגבוהה שדרש הובילה להתנגדות המוסדיים.
בשבוע שעבר פורסם בכלכליסט שלנדאו הודיע למוסדיים כי הוא מוותר על הניסיון להגיע איתם להסכמות ובכך לא יכהן כמנכ"ל החברה. ההחלטה הגיעה שבוע לאחר שבעלי מניות המיעוט בנופר הצביעו ברוב של 52% נגד חבילת השכר הגבוהה של לנדאו.
חבילת השכר שהוצעה ללנדאו היתה מהגבוהות בשוק האנרגיה המתחדשת בישראל ויכלה להגיע לעלות שכר של 12.3 מיליון שקל בשנה הראשונה. לאחר הביקורת, עלות שכרו ירדה ל־11 מיליון שקל. זאת כאשר נופר נסחרת ב־3.66 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות השכר של מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת דוראל שנסחרת ב־3 מיליארד שקל, יוני חנציס, הסתכמה ב־2 מיליון שקל ב־2024. עלות שכרו של אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס הנסחרת בשווי כפול משל נופר, 7.55 מיליארד שקל, הסתכמה באותה שנה ב־6.6 מיליון שקל.
אחת הביקורות המרכזיות על חבילת השכר שהוצעה ללנדאו נגעה לאופציות שקיבל – שהיו כבר "בתוך הכסף". לעומת זאת, חבילת המניות שינאי צפוי לבקש תהיה "מחוץ לכסף", כך שהוא יוכל ליהנות מהתשלום רק אם מניית החברה תזנק בצורה ניכרת.
בנופר העדיפו להימנע מניסיון נוסף למנות מנכ"ל חיצוני וכרגע רוצים לפעול לייצב את הספינה. כלומר ינאי צפוי לכהן בתפקיד בשנה־שנתיים הקרובות. בנופר מדגישים שבשנתיים הקרובות הם מעוניינים לבצע שורה של שינויים. לאחרונה למשל השלימה החברה מעבר מלא למשרדים בכפר סבא ויצרה הפרדה מבנית עם חברת נופר ישראל שבניהולו של נדב ברקן ומרכזת את פעילות נופר בישראל.
הסיבה שבחברה לא רצו לצאת לסיבוב נוסף של מינוי מנכ"ל היא משך הזמן הרב שייקח עד השלמת המינוי. כמו כן מינוי מנכ"ל מבחוץ היה דורש זמן למידה ממושך מצדו. כך, במינוי של עצמו ינאי ביקש לצמצם את משך הזמן הזה.
במקביל למינויו הקבוע של ינאי לתפקיד המנכ"ל, הודיעה החברה גם על מינוי ניר פלג לתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה. בתפקידו הקודם הוא שימש כסמנכ"ל הכספים בחברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י. סמנכ"ל הכספים הקבוע הקודם בחברה היה נעם פישר, שליווה את החברה במשך שנים, גם בהנפקתה. ממלא מקום סמנכ"ל הכספים בחברה מאז פברואר היה אורן בן שימול, שמונה לסמנכ"ל הכספים בנופר ישראל.
הסערה בהנהלת נופר התחילה בפברואר, אז עזב סמנכ"ל הכספים פישר את החברה לאחר שעבד בה מ־2014. באותה שנה הצטרף לחברה גם נדב טנא כמנכ"ל נופר. שלוש שנים לאחר מכן, ב־2017 הצטרף לחברה שחר גרשון שבמרץ 2025 מונה גם למנכ"ל משותף יחד עם טנא (במקביל לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח עסקי). שלושה חודשים אחרי המינוי של גרשון, הודיעו השניים על עזיבה.
שלושת הבכירים שעזבו את נופר לא יצאו בידיים ריקות – פישר עזב את החברה עם 177 מיליון שקל; גרשון עם 95.5 מיליון שקל וטנא יצא מהעשור בנופר אנרגיה עם 233.1 מיליון שקל (כולל שכר, בונוסים ומכירת מניות). ההון העצום שקיבלו השלושה הגיע מכך שערב הנפקת החברה בסוף 2020, קיבלו מינאי את המניות של נופר. ינאי טען שהסיבה לכך היא שהמנהלים הם שותפים לחברה. מתחילת השנה עלתה המניה של נופר ב־17%.
