סגור
עמי לנדאו מנהל אלייד תשתיות
עמי לנדאו. שכר מבוקש של 11 מיליון שקל בשנה (צילום: אסף בר-שי)
בלעדי

לאחר שהמוסדיים לא אישרו את תנאי השכר המפנקים: עמי לנדאו לא יכהן כמנכ"ל נופר

לנדאו הודיע למוסדיים שהוא מוותר על הניסיונות להגיע איתם להסכמות על שכרו בחברת האנרגיה המתחדשת שבשליטת עופר ינאי. במקביל, בנופר הוחלט לא לבצע אובר־רולינג. לנדאו קיבל הצעה לנהל חברה פרטית 

עמי לנדאו לא יכהן כמנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת נופר. לכלכליסט נודע כי הניסיונות להגיע להסכמות עם המוסדיים שהתנגדו באסיפת בעלי המניות לתנאי השכר של לנדאו לא צלחו. בסוף השבוע העביר לנדאו מסרים לאותם גופים כי הוא מרים ידיים, מוותר על המינוי, ופונה לדרך חדשה. עוד נודע כי בידיו של לנדאו הצעה מחברה פרטית, הכוללת מרכיב אקוויטי גבוה יותר מזה שנכלל בהסכם בנופר.
כזכור, באסיפת בעלי המניות בנופר, שהיתה צמודה מאוד, לא אושרו תנאי השכר של לנדאו: 52.1% מהמצביעים — בנטרול קולו של בעל השליטה עופר ינאי המחזיק ב־27% מהמניות — הצביעו נגד, ו־47.9% הצביעו בעד. הגופים הגדולים שתמכו בתנאי התגמול היו הפניקס, מנורה, מגדל ו־IBI. נגד הצביעו הראל ביטוח, מיטב, מגדל שוקי הון ומוסדיים נוספים. מאז האסיפה שהתקיימה ב־11 בספטמבר נערכו מגעים אינטנסיביים במטרה לגבש נוסחה שתהיה מקובלת גם על המתנגדים. במגעים השתתפו גם ינאי ולנדאו עצמו. אף שהפערים צומצמו מאוד, ועדות ההשקעה של המוסדיים לא אמורות להתכנס במהלך החגים, מה שמנע הצבעה חוזרת מהירה. לנדאו הבהיר למוסדיים כי הוא נוטה להפסיק את המו"מ ולקבל את ההצעה מהחברה הפרטית, שהתקבלה עוד לפני שחתם על הסכם עם ינאי, גם בשל הרעש התקשורתי הנלווה.
לנדאו עזב את קבוצת אלייד, שבה שימש מנהל פעילות האנרגיה, כדי להצטרף לנופר. הוא אף ויתר על מענק של 1.25 מיליון שקל עבור 2025, שאותו קיווה לכסות באמצעות מענק החתימה בנופר. אולם, המוסדיים אילצו אותו לוותר על שליש ממענק החתימה שעמד על כמיליון שקל. תנאי השכר שביקשה נופר לאשר ללנדאו היו מפנקים: שכר חודשי של 208 אלף שקל ברוטו, מענק שנתי בתקרה של 2.1 מיליון שקל, מענק חתימה של 3.2 מיליון שקל, וכן הקצאה של מניות חסומות בשווי 10.5 מיליון שקל ללא תלות ביעדים. עלות השכר השנתית הכוללת יכלה להגיע ל־12.3 מיליון שקל בשנתו הראשונה. לאחר המגעים עם המוסדיים, קוצצה העלות ל־11 מיליון שקל, וחלק מהתגמולים הותנו בעמידה ביעדים.
למרות השכר הגבוה, מוסדיים כמו הפניקס, מנורה ו־IBI סברו כי יש חשיבות עסקית למינוי מנכ"ל בפרופיל של לנדאו, במיוחד לאחר שעזבו המנכ"לים הקודמים – נדב טנא ושחר גרשון. גם חלק מהמוסדיים שהתנגדו לשכר סברו כי מדובר במינוי ראוי ומתבקש, אך המדיניות של ועדות ההשקעה לא איפשרה להם לחרוג ממנה ולהצביע בעד השכר. מה גם שחברת הייעוץ אנטרופי הביעה אף היא התנגדות להסכם.
בנופר החליטו לא לבצע אובר־רולינג ולאשר את התנאים המבוקשים ללנדאו חרף התנגדות בעלי המניות. ככל הנראה, בוועדת התגמול של נופר היתה התנגדות לכך, ולכן גם אילו ינאי רצה, הוא היה מתקשה להעביר החלטה כזו.
כעת ניצב ינאי בפני הצורך להחליט אם לנסות להביא מנכ"ל חדש לחברה או להמשיך למלא את התפקיד בעצמו, כפי שהוא עושה בפועל מאז עזיבת טנא וגרשון. חלק מהמוסדיים מסכימים להמשך כהונתו, אך אחרים סבורים שעל ינאי למנות מנכ"ל מקצועי בכל מקרה, במיוחד לאור מעורבותו כבעלים של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב.