הציבור נוהר חזרה לבורסת ת"א, מתנהג כמו ב־2015 ומפספס את התשואות הגבוהות באמת
עליות השערים בשוק המקומי החזירו את המשקיעים לאחוזת בית, אבל הם העדיפו להשקיע במדדים גדולים כמו ת"א־125, ת"א־90 ות"א־35, ולא במדדים שהשיאו את התשואות הגבוהות יותר, כמו ת"א־ביטוח ות"א־בנקים
בורסת ת"א היא אחת הבורסות הבולטות בעולם המערבי בשנה הנוכחית. מתחילת השנה מדד ת"א־125, המדד המייצג של אחוזת בית, עלה בכ־26%, והותיר הרחק מאחור את מדד הדגל האמריקאי, S&P 500, שעלה בכ־10% "בלבד".
תשואת היתר של השוק המקומי מתרחשת על רקע הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל – הביטוי השוק הוני להצלחות הצבאיות מול איראן ולבנון, שהפחיתו את הסיכון הגיאו־פוליטי. זאת, למרות שהחודש הבורסה המקומית מפגרת אחרי מקבילותיה בחו"ל, על רקע דומה: התרחקות סיום המלחמה בעזה וביצוע עסקת חטופים.
תשואת היתר השנה מגיעה לאחר שגם בשנת 2024 בורסת ת"א התמקמה בצמרת העולמית. פרק הזמן הזה שכנע את הציבור הישראלי, ולא רק אותו, לחזור להשקיע בבורסה המקומית, אחרי שב־2023-2022 הוא נהר להשקעה בעיקר במדד הדגל האמריקאי, על רקע תשואות היתר שלו, שנתמכו גם בהפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו, שהותירה את אחוזת בית מאחור.
הנהירה של הציבור הישראלי חזרה לאחוזת בית מתבטאת, בין היתר, בהיקפי הגיוסים של תעשיית קרנות הנאמנות המקומית. לפי נתונים של בורסת ת"א שפורסמו אתמול, הקרנות הפסיביות (קרנות סל וקרנות מחקות) גייסו בחודשים ינואר-יולי 2025 סכום אדיר של 11 מיליארד שקל. בסיכום המחצית הראשונה, הגיוסים נטו הגיעו ל־5.9 מיליארד שקל, כך שהיקף הנכסים של התעשייה הפסיבית בסיכום יוני עמד על 303 מיליארד שקל.
התעשייה האקטיבית המסורתית, כלומר הקרנות האקטיביות בנטרול הקרנות הכספיות, גייסה נטו 9.8 מיליארד שקל, והיקף הנכסים שלה הגיע בסיכום המחצית הראשונה של שנה ל־197.8 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות גייסו נטו 16 מיליארד שקל והן מנהלות כבר 169.2 מיליארד שקל.
התעשייה הפסיבית משקפת במידה רבה את הסנטימנט של הציבור. זאת, משום שהקרנות הפסיביות הן מכשיר השקעה פופולרי ונוח בקרב הציבור הרחב. כשבוחנים את התפלגות הגיוסים בשבעת החודשים הראשונים של השנה, ניתן לראות שכמעט כל הסכום, 10 מיליארד שקל, זרם לקרנות שמשקיעות במניות בישראל. אולם כשבוחנים את הנתונים מקרוב, ניתן לראות שהציבור נהר למדדים הרחבים והמוכרים, והם לאו דווקא אלו שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר.
כך, עיקר הגיוסים זרמו לקרנות על מדד ת"א־125, שכולל את 125 החברות הגדולות בבורסה. הקרנות האלו גייסו 4.5 מיליארד שקל, קרוב לחצי מהסכום. 2 מיליארד שקל נוספים זרמו לקרנות על מדד ת"א־90 ועוד מיליארד שקל זרמו לקרנות על מדד הדגל המקומי, ת"א־35. אך אלו לא היו המדדים שכיכבו השנה. מדד ת"א־125 הניב בינואר-יולי תשואה של כ־27%, בדומה למדד ת"א־90, ומדד הדגל הניב תשואה גבוהה במעט של כ־28%.
מי המדדים שכיכבו? ת"א־ביטוח, שזינק בקרוב ל־100% בפרק הזמן הזה, הוא מדד המניות עם התשואה הגבוהה בבורסה. בלטו גם ת"א־בנקים, שניתר בכמעט 44% ות"א־נפט וגז שעלה ב־40%. האחרון למעשה מככב בעקביות ובחמש השנים האחרונות הניב תשואה של 512%, כשבמקום השני נמצא מדד ת"א־ביטוח עם תשואה של 476%.
אולם הקרנות על המדדים האלו גייסו סכומים נמוכים בצורה משמעותית. למדד ת"א־נפט וגז זרם סכום זניח של מיליוני שקלים בודדים, לקרנות על מדד ת"א־ביטוח זרם סכום של 700 מיליון שקל, ולקרנות על מדד הבנקים זרמו 500 מיליון שקל, הגם שהבנקים כלולים במדדים המובילים.
למעשה, מדד ת"א־125 ומדד ת"א־35 הם המדדים שהשיאו את התשואה ה־22 וה־31 בגובהה מבין 57 מדדי מניות, שלחלקם אין כלל קרנות שעוקבות אחריהם.
בבורסה אף ציינו כי "המשקיע הישראלי של 2025 מתוחכם יותר ומתעניין הרבה יותר, אך ברוב המקרים עדיין שמרן מאוד. הוא מעדיף את מה שהוא מכיר, גם אם זה לא בהכרח עדיף. ההיצע מתרחב, העלויות יורדות, אבל ההרכב של תיק ההשקעות נשאר, במידה רבה, דומה לתיק של 2015. המשקיע הישראלי חזר לבורסה בת"א - אבל לא שינה הרגלים".
אגב, בסוף 2015 התעשייה הפסיבית ניהלה 123.2 מיליארד שקל, כך שלאורך העשור היא הכפילה את היקף הנכסים שלה קרוב לפי 2.5. מדד ת"א־ביטוח הפך לכוכב של בורסה בזכות מספר גורמים — החל מהגאות הכללית בבורסה, שמביאה לעלייה בשווי הנכסים שמנהלות חברות הביטוח, מה שמאפשר להן לגבות יותר עמלות; דרך התרחבותן לתחומי פעילות נוספים; ועד לשינויים באופן עריכת המדד ותקן חשבונאי חדש שמקל על המשקיעים להבין את הדו"חות שלהן, שנחשבים למורכבים במיוחד.
