סימנים של בלימה? גל ההנפקות באחוזת בית מתחיל לאבד גובה
אחרי שיא של חמש שנים ולאחר ש–26 חברות הגיעו לשוק השנה, הירידות בבורסה מקררות את תיאבון המוסדיים: חברות נאלצות להתפשר על שווי, הנפקות מתקשות להניע וחלון ההנפקות החל להצטמצם. בשוק מזהירים: "אם החולשה תימשך, לא יהיה מי שיספוג את הסחורה החדשה"
אחרי חצי שנה שבה נדמה היה שכמעט כל חברה שרצתה להגיע לבורסה מצליחה לעשות זאת, גל ההנפקות של 2026 מתחיל להראות סימני עייפות. הירידות החדות שנרשמו בשוק בחודש יוני, הפשרות שביצעו מנפיקים על השווי המבוקש והקושי שבו נתקלות כעת הנפקות חדשות כמו קיסו וטמבור, מעלים את השאלה האם חלון ההנפקות מתחיל להיסגר, או לפחות להצטמצם משמעותית? מתחילת השנה הונפקו בבורסה בתל אביב 26 חברות חדשות — גל ההנפקות הגדול ביותר מאז 2021. בשיאו של הגל, במהלך חודש מאי, הגישו לא פחות מ־13 חברות תשקיפים לקראת הנפקה, והן ינסו לגייס מהציבור כ־6 מיליארד שקל.
לפי ההערכות, כלל החברות החדשות — אלה שהנפיקו כבר ואלה שמבקשות להצטרף לבורסה — יציגו שווי מצרפי של 30 מיליארד שקל. את שיאו של הגל סימנה בתחילת יוני הנפקת ענק של חברת הנדל"ן תדהר, שגייסה 1.7 מיליארד שקל לפי שווי של 8 מיליארד שקל לאחר הכסף — ההנפקה הגדולה ביותר בבורסה זה יותר מעשור. כדי להשלים את המהלך הסכימו בעלי השליטה להפחית בכ־15% את השווי המקורי שביקשו. גם החברה הביטחונית בגירה, שהשלימה את אחת ההנפקות הגדולות של השנה, נאלצה להתפשר על השווי. החברה גייסה לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל לפני הכסף, לאחר שהפחיתה כמעט רבע מהשווי המקורי.
במקביל ניצלה משפחת מזרחי, בעלת השליטה בחברה, את ההנפקה להצעת מכר בהיקף של 655 מיליון שקל. גם גלעם ורוסטיק ביצעו התאמות בשווי המבוקש כדי להשלים את ההנפקות, לפי שווי של כמיליארד שקל וכ־800 מיליון שקל בהתאמה.
לכאורה, אין מדובר בתופעה חריגה. הפחתת שווי במהלך תהליך ההנפקה היא חלק כמעט קבוע מהמו"מ בין בעלי השליטה למוסדיים. בדרך כלל בעלי החברה פותחים בדרישת שווי גבוהה, המוסדיים דורשים הנחה, החתמים מגשרים, ובסופו של דבר כולם יוצאים נשכרים: החברה הופכת לציבורית, לעתים בעלי השליטה גם מממשים חלק מהחזקותיהם, והמוסדיים יכולים להציג כי השיגו מחיר טוב יותר עבור כספי החוסכים. אלא שהפעם ייתכן שההתפשרויות בשווי אינן רק חלק מטקס ההנפקה המקובל, אלא סימן ראשון לכך שחלון ההנפקות מתחיל להיסגר.
חודש יוני היה החודש הקשה ביותר בבורסה מאז אוקטובר 2023. מדד ת"א־90 צנח בכ־11.2%, מדד ת"א־125 ירד בכ־9.5% ומדד ת"א־35 איבד אף הוא קרוב ל־10%. הירידות החדות — שהתרחשו, בין היתר, על רקע ההתפכחות של המשקיעים מחלומות על מזרח תיכון חדש נוכח מזכר ההבנות הבסיסי שנחתם בין ארה"ב לאיראן — קיררו את התיאבון של המשקיעים המוסדיים להשתתף בהנפקות חדשות, דווקא בשלב שבו עשרות חברות מבקשות להגיע לשוק. הסימנים לכך כבר ניכרים בשטח.
כלכליסט חשף השבוע כי הנפקת רשת המסעדות קיסו מתקשה לצאת לדרך, לאחר שהמוסדיים סירבו להעניק לה את השווי המבוקש, כ־400 מיליון שקל, ומוכנים להעניק לה, לפי ההערכות, שווי של כ־300 מיליון שקל בלבד. עוד נחשף כי גם הנפקת חברת מטליקון, שמתמחה בייצור רכיבים לתעשיות הביטחון, התעופה והחלל, נתקלת בקשיים. אם בתחילה שאפה החברה לגייס כ־150 מיליון שקל לפי שווי של 550 מיליון שקל לפני הכסף, הרי שלפי ההערכות השוק מוכן כיום להעניק לה שווי של 350-300 מיליון שקל בלבד.
גם הנפקת יצרנית הצבעים טמבור נתקלת בקשיים. החברה, שנמחקה מהבורסה ב־2012 ונמצאת כיום בבעלות התאגיד הבינלאומי קוסטו גרופ, מבקשת לגייס כ־500 מיליון שקל לפי שווי של כ־2 מיליארד שקל לפני הכסף. אף שכבר לפני יותר מארבעה חודשים נחשפה כוונת ההנפקה, תשקיף עדיין לא הוגש. בשיחות עם גופים מוסדיים עולה כי רבים מהם סבורים שהשווי המבוקש גבוה מדי ודורשים הפחתה משמעותית, מעבר למקובל בהנפקות. בין היתר הם מצביעים על התחרות הגוברת מול נירלט ועל החשש מפגיעה במכירות שתי החברות לנוכח ההאטה המתמשכת בענף הבנייה.
מקורבים לטמבור אישרו לכלכליסט כי לעת עתה ההנפקה נדחתה. על קו הזינוק נמצאת כיום גם הנפקת אביסרור. חברת הנדל"ן שבשליטת האחים אביסרור הגישה תשקיף ומבקשת להנפיק לפי שווי של כ־2.5 מיליארד שקל, אולם גם היא מתקשה, לפי גורמים בשוק, לעורר את התיאבון הדרוש בקרב המשקיעים המוסדיים. לצדה ניצבת חברת הנדל"ן אביליה, שפרסמה בשנה שעברה תשקיף, אולם לא חידשה אותו בארבעת החודשים האחרונים — נתון המטיל ספק באפשרות שהמהלך יושלם בעתיד הקרוב.
מנגד, אחת ההנפקות שעדיין נהנות מהערכות חיוביות היא זו של רפא, המבקשת להנפיק לפי שווי של כ־2.2 מיליארד שקל. חברת התרופות נמצאת בשליטת קרן פימי, שנחשבת למי שמנהלת היטב את ציפיות השווי מול המוסדיים.
"בתחילת השנה, על רקע העליות בשוק, שלט אצל המוסדיים אפקט ה־FOMO. חברות הביטוח ובתי ההשקעות רצו להשתתף כמעט בכל הנפקה, גם כדי להגדיל במהירות את החשיפה למניות בישראל", אמר לכלכליסט מנהל השקעות בכיר בגוף מוסדי. "אבל בשלב מסוים הם הבינו שהיקף ההנפקות גדול מדי. אם כל הביקוש בשוק מופנה להנפקות חדשות, נפגע באופן טבעי הביקוש למניות שכבר נסחרות בבורסה. לכן הם התחילו להיות הרבה יותר בררנים".
"עד חודש יוני רוב ההנפקות בוצעו במחירים מלאים יחסית, וזה חריג בהשוואה לשווקים המפותחים", אמר מנהל השקעות מוסדי. "בארה"ב מקובל שהנפקה מתבצעת במחיר שמאפשר למשקיעים ליהנות מעליית ערך לאחריה. כשמניה עולה לאחר ההנפקה, המשמעות היא שהחברה הונפקה במחיר אטרקטיבי. כשהיא יורדת בימים הראשונים, זו אינדיקציה לכך שהתמחור היה גבוה מדי. גל ההנפקות הנוכחי מתקרב לסיומו בכל מקרה, אבל אם החולשה בשוק תימשך, לא יהיה מי שיספוג את הסחורה החדשה. במקרה כזה, חלון ההנפקות עלול להיסגר מהר הרבה יותר מכפי שרבים מעריכים כיום. מבחינת המשקיעים, ייתכן שהמשמעות תהיה הפסדים בחלק מההנפקות האחרונות, אבל גם חזרה של הביקושים למניות שכבר נסחרות בבורסה".
