דו"ח המבקר
כך המדינה מנפיקה תווי חניה לנכים: רופא אישר 480 בקשות ביום - דקה וחצי לכל אחת
ברקע הזינוק בהנפקת תווי חניה לנכה - תחום שבאחריות משרד התחבורה - מצא המבקר כי בדיקת בקשה לתו נכה אורכת בממוצע פחות משתי דקות, זמן שלא מאפשר בדיקה מעמיקה. במקביל, משרד הפנים טרם קבע תקנות שנדרש להסדיר עוד ב-2005
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום את דו"ח מבקר המדינה שבין היתר עסק בטיפול בהענקת תויי נכים שבאחריות משרד התחבורה ובתקנות לחניות נכים שבאחריות משרד הפנים. הרקע לבדיקה הוא הזינוק במספר תווי הנכה, שעמד על 155 אלף בשנת 2014 והגיע ביוני 2025 ל-669 אלף, זאת בין היתר בעקבות התערבות של גורמי פשיעה בתחום, והעלה את צורך ברפורמה. מאז הוקם צוות בין משרדי של משרדי התחבורה והאוצר שבחן את הנושא, אך על פי המבקר עד כה לא הגיש את המלצותיו.
המבקר בחן גם את אישור זכאות לתו נכה על ידי אגף הרישוי. בימים אלו משרד התחבורה מבקש להעביר את האחריות לביטוח לאומי שמסרב לטפל בנושא. המבקר מציין כי עד 2025 נוהלי העבודה של משרד הרישוי לא הוסדרו, וכן גם לא פירוט התנאים להגשת בקשה חוזרת במצב של החמרה רפואית. המבקר מתייחס גם לחשש מהונאה כאשר מוגשות בקשות לתו נכה על ידי צד ג', כמו חברה או רופא, ואגף הרישוי אינו יכול להבחין בין הבקשות, דבר שיוצר פתח לתרמית. המבקר מעביר ביקורת גם על התנהלות משרד התחבורה עם החברות שזכו במכרז להנפקת תו נכה, וטען כי הן הציעו מחיר נמוך באופן לא סביר, דבר שלא נבדק, וכי מספר הבקשות שבהן טיפלו זינק בשנים האחרונות. נוצר מצב שרופא קיבל 480 החלטות ביממה אחת - נתון לא סביר גם עבור רופא שעובד 12 שעות ברצף. המבקר מציין כי ממוצע של בדיקה בדקה וחצי לא באמת מסוגל לשקף בדיקה מעמיקה ומקצועית, אלא רק ניסיון לטפל בכמה שיותר בקשות.
על פי הדו"ח, קיימת הבחנה בין סוגי תווי החניה, עבור תו רגיל ותו לכיסא גלגלים, זאת למרות שלא קיימת הפרדה בחוק, ויש צורך בהסדרה בנושא שנידון מעל שלושה עשורים. גם לגבי תוקף התו העיר המבקר, שציין כי בשנים 2021-2024 הנפיק משרד התחבורה מעל 30 אלף תווי חניה לצמיתות בשנה, בשיעור שנע בין 44% ל-50% מכלל תווי החניה שניתנו באותה השנה. זאת למרות שהחקיקה ונוהלי משרד התחבורה אינם נוגעים לתנאים המזכים אנשים עם מוגבלות לקבל תו חניה לזמן קצוב או לצמיתות. המבקר מציין כי חל זינוק במספר התווים שמשויכים לשני רכבים, כאשר 17% מכלי הרכב משויכים לתו נכה, לעומת 6% בלבד ב-2014. בהשוואה למדינות מתקדמות, גילה המבקר כי ב-15 מדינות מתקדמות כלל אין אפשרות לשייך תו נכה אחד למספר רכבים.
המבקר בחן גם את הקצאת חניות נכים לאנשים עם מוגבלות, ומזכיר כי חוק שוויון זכויות הטיל על שר הפנים כבר בשנת 2005 להתקין תקנות בנושא דרכים נגישות עד 2006, כך שיישומן לגבי דרכים חדשות יחל עם תחילתן של התקנות, ויישומן לגבי דרכים קיימות ייפרס על פני 11 שנים - המשמעות היא עד 2018. המבקר מציין כי שר הפנים טרם קבע את התקנות שנועדו להסדיר את הנושא, וצוות בין משרדי עדיין עוסק בגיבושן, זאת למרות שהדרישה ממשרד הפנים לבצע זאת התקיימה לפני מעל 20 שנה. כתוצאה מכך, דרכים רבות נבנות בערים ללא הסדרה תקינה, ותיקונן יהיה מורכב ויקר יותר. גם בנוגע להסדרת חניה לרכב עם מעלון או מתקן הרמה קיים חוסר הבחנה בחוק לגבי סוגי החניות, ולכן כל בעל תו נכה יכול לחסום חניה עם מעלון, גם אם אינו משתמש במעלון.
בדיקת בקשות תו נכים הושהתה החל מינואר 2025 לשם רפורמה בתחום. זאת לאחר שבדצמבר 2024 נחשף בחקירת המשטרה כי גורמי פשיעה השתלטו על מאגר התווים, הציפו אותו באינספור בקשות ושילמו עבור חוות דעת מקצועיות מזויפות. לפי נתוני המשטרה, ביוני 2021 השיק משרד התחבורה רפורמה בתחום של בקשה מקוונת לתו נכה, שאפשרה זיופים וסחר, ותוך 5 שנים זינק מספר הזכאים לתו נכה מפחות ממאה אלף ל-650 אלף, חברות ייעודיות השתלטו על השוק וחוות דעת רפואיות נסחרו מתחת לשולחן. במשרד התחבורה ביקשו למנוע ממקרה כזה להתרחש שנית, ולכן הוחלט על רפורמה בתחום.
משרד התחבורה בתגובה: "מי שניסה לנצל את מערכת תגי הנכה פגע בראש ובראשונה בציבור הנכים. משרד התחבורה ימשיך לנהוג באפס סובלנות כלפי כל ניסיון להונאה או ניצול לרעה של תגי הנכה, וימשיך לפעול כדי להבטיח שהזכויות וההטבות יגיעו אך ורק למי שבאמת זכאים להן.
משרד התחבורה מודה למבקר המדינה על עבודתו המקיפה בנושא בעל חשיבות ציבורית וחברתית מהמעלה הראשונה. לצד זאת, חשוב להבהיר כי חלק ניכר מהממצאים והליקויים שעלו בדוח זוהו וטופלו עוד קודם לכן במסגרת ביקורות ובקרות פנימיות שיזם המשרד עצמו.
בעקבות ממצאים שעלו בבדיקות אלה, ובכלל זה חשדות להתנהלות לא תקינה ואף חשדות לפלילים, היה זה משרד התחבורה שפנה מיוזמתו למשטרת ישראל, הזמין ביקורת חקירתית מקיפה ושיתף פעולה באופן מלא עם גורמי האכיפה לאורך כל שלבי החקירה.
יש להדגיש כי חלק מהתקופה הנסקרת בדוח חפפה לחקירה משטרתית סמויה, שבמהלכה היה המשרד מנוע מנקיטת צעדים גלויים שעלולים היו לשבש את החקירה או לפגוע בממצאיה. מטבע הדברים, מגבלות אלה השפיעו גם על יכולתו של המשרד לבצע פעולות הנוגעות להתקשרויות ולתהליכי העבודה מול הספק שפעל באותה עת. עם הפיכת החקירה לגלויה, פעל המשרד באופן מיידי להפסקת ההתקשרות עם הספק, לביטול תגי נכה שהונפקו במרמה, לנקיטת צעדים מנהליים מול מי שנהנו מהטבות שלא כדין, ולהטמעת שורת צעדים משמעותיים שנועדו למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד.
במקביל, המשרד הפיק את מלוא הלקחים מהמקרה והטמיע שינויים מהותיים במערך כולו.
לצד הטיפול המיידי, משרד התחבורה זיהה כי הכשל המרכזי בתחום הוא גם מבני. במשך שנים הוטלה בפועל האחריות לבחינת הזכאות הרפואית לתגי נכה על משרד התחבורה, אף שמדובר בסוגיה רפואית מקצועית שאינה בליבת מומחיותו. בהתאם לכך, מקדם המשרד יחד עם משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי הסדרה מערכתית מקיפה, הנמצאת כיום בישורת האחרונה, שבמסגרתה קביעת הזכאות לתגי חניה לנכים תתבסס ככלל על בדיקות רפואיות של הגורמים המוסמכים לכך על פי דין.
במקביל, מקדם משרד התחבורה מהלך רחב של דיגיטציה והטמעת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, ובהם מעבר הדרגתי לתג חניה דיגיטלי, הרחבת יכולות האכיפה והבקרה, הצלבות מידע בין מערכות ממשלתיות, ושימוש בכלים מתקדמים שיסייעו באיתור חריגות ובהגברת השקיפות והפיקוח. חשוב לציין כי הדוח מתייחס ברובו לתקופה שקדמה ליישום חלק משמעותי מהצעדים שכבר ננקטו על ידי המשרד. חלק ניכר מהליקויים כבר טופלו בפועל, וחלק נוסף מצוי בשלבי יישום מתקדמים.
