לאומי פותח חזית מול קרנות מחקות S&P 500
הבנק השיק פיקדון חדש, עוקב מדד S&P 500, שניתן למשיכה מדי יום ואינו גובה עמלות, ובכך מאיים על קרנות הנאמנות עוקבות המדד. איגוד קרנות הנאמנות פנה לרשות ני"ע בדרישה שתבחן אם הפיקדון אינו מהווה מסלול עוקף לוועדת בכר, שאסרה על הבנקים להשיק קרנות
פיקדון שמאיים להזיז את הגבינה של קרנות הנאמנות או התחכמות עם המלצות ועדת בכר? הדעות חלוקות. בנק לאומי השיק השבוע פיקדון דולרי צמוד למדד הדגל האמריקאי S&P 500. הרעיון פשוט: מפקידים לפחות 5,000 דולר לתקופה של עד 5 שנים, הכסף נזיל באופן יומי, ומרוויחים או מפסידים את תשואת המדד בתקופת הפיקדון.
האטרקטיביות של הפיקדון שמציע לאומי היא שבשונה מקרנות נאמנות שבהן הוא מתחרה, אין עמלות קניה ומכירה או דמי ניהול, זאת בזמן שהמיסוי זהה - 25% על הרווח הריאלי.
מנגד, בשונה מקרנות נאמנות, לא ניתן לקזז על הפיקדון הפסדי מס. בשנים האחרונות היקף הכספים שזורמים אל קרנות הנאמנות הלך וגבר, ונכון להיום מנוהלים כ־65 מיליארד שקל בקרנות אלו, זאת מבלי לכלול כ־120 מיליארד שקל בחסכונות הפנסיוניים של הציבור. כלומר, הגבינה שבנק לאומי מאיים להזיז כבדה למדי.
הרעיון עצמו של התניית תשואת פיקדון בביצועי S&P 500 אינו חדשני. הבנק הבינלאומי למשל הציע בשנה שעברה פיקדון לשנתיים שמותנה בעליית המדד: אם המדד עולה בתקופת הפיקדון, הלקוח מקבל עד 85% מהעלייה, ואם המדד יורד - הלקוח מקבל בחזרה את הסכום שהפקיד. גם מזרחי־טפחות השיק ביולי האחרון פיקדון דומה.
מה שחריג במהלך של לאומי, הוא שזו הפעם הראשונה שמדובר בפיקדון שמושפע באופן מלא מתשואת המדד, ונזיל באופן יומי. שני מאפיינים אלו הופכים אותו דומה יותר, ביחס לפיקדונות אחרים שהוזכרו, לקרן נאמנות שעוקבת אחר מדד S&P 500, מוצר שלבנקים אסור לשווק מאז ועדת בכר.
ועדת בכר, שהוקמה ב־2004, חוללה מהפכה בשוק ההון הישראלי. ההמלצה המרכזית שלה הייתה להעביר את ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לבתי ההשקעות, כדי לצמצם את הריכוזיות של הבנקים במערכת הפיננסית. כלומר, הבנקים לא יכלו יותר לייצר ולנהל קרנות נאמנות בעצמם, אלא רק לשווק קרנות שמנוהלות על ידי בתי ההשקעות. צעד זה נועד גם למנוע מהבנקים להמליץ ללקוחותיהם להשקיע בקרנות שהם עצמם השיקו, ובכך לדאוג לאינטרסים של הבנק ולא לאינטרס של הלקוחות.
לצד זאת, יש לציין כי המוצר נגיש רק ללקוחות מיועצים, להם תיק השקעות של לפחות כמה עשרות אלפי שקלים, וכי הפיקדון נפרע אוטומטית אם המדד מגיע לתשואה חיובית או שלילית של 40% בתוך 12 חודשים. עם זאת, ב־5 השנים האחרונות המדד עלה בכ־95%.
עבור לאומי פוטנציאל הרווח גדול: מכיוון שמדובר בפיקדון דולרי, הבנק נהנה מעמלת המרת מט"ח של כמה אחוזים, ובנוסף, הוא נהנה מהכנסות על הפיקדון עצמו: מכיוון שהמעקב אחר המדד נעשה בעיקר באמצעות נגזרים, רוב סכום הפיקדון נותר בידי לאומי, שיכול להפקיד אותו בבנק זר.
לא מעט גורמים בשוק סבורים שבשונה מפיקדונות מובנים שהוצגו עד כה בשוק, הפיקדון החדש של לאומי דומה מדי לקרן נאמנות ולכן גם מנוגד לרוח המלצות ועד בכר. בנוסף, פיקדון מקושר לרוב להשקעה סולידית וחסרת סיכון, בזמן שכאן קיים פוטנציאל הפסד של כ־40%. באיגוד קרנות הנאמנות פנו לרשות לני"ע בדרישה שתבחן אם הפיקדון נוגד להוראות הרשות לגבי פיקדונות מובנים.
פיקדון מובנה הוא סוג של פיקדון בנקאי שבו הכסף של הלקוח צמוד לביצועים של נכס חיצוני בשוק ההון, כמו מדד מניות או שער מטבע. לרוב, הקרן מוגנת, כלומר הבנק מחזיר את הסכום שהופקד בתום התקופה, אבל הרווח תלוי בתנאים מסוימים ואינו ידוע מראש. הפיקדונות החלו להיות נפוצים מאז 2008.
בכיר בשוק אמר לכלכליסט כי "זו קרן נאמנות מחקה לכל דבר. הנזילות היומית והמעקב המלא אחר המדדים הם שני משתנים שלא קיימים בפיקדונות האחרים. זה עוקף לחלוטין את ועדת בכר, ובשונה מקרנות נאמנות, השקיפות מאוד נמוכה כי לא ידוע מה הבנק עושה עם הכסף, מהן מגבלות ההשקעה, ואין חובות גילוי ודיווח החלות על מנהלי קרנות נאמנות בישראל". גורם אחר בענף הגדיר זאת כ"התחכמות בוטה למסקנות ועדת בכר" והוסיף: "ברגע שלאומי מציעים מוצר שמספק את תשואת המדד, הם הופכים את עצמם ליצרן בפועל, ויועצי ההשקעות שלהם כבר לא נייטרלים".
מרשות ני"ע לא נמסרה תגובה.
