השורה התחתונה
כך פספסו המוסדיים הישראלים את הראלי בזהב ב-2025
מבדיקת כלכליסט עולה כי המשקיעים המוסדיים הישראלים המנהלים את קופות הגמל והפנסיות לא השקיעו בזהב והחמיצו בשנה החולפת עליות של כ-60% - תשואה של פי שלושה מזו שהניבה השקעה במדד נאסד"ק
זו הייתה השנה שבה הזהב הפך לאחת ההשקעות הזוהרות, עם עליות של כ-60% כשהוא משאיר מאחור מדדים כמו S&P 500 שסיים את השנה בתשואה של 16.4% ונאסד"ק עם תשואה של 20.4%.
אולם מבדיקת כלכליסט עולה כי למרות הזינוק במחיר הזהב ותשואת היתר הברורה שהשיא מול שוק המניות האמריקאי, המוסדיים הישראלים אינם משקיעים קטגורית בזהב.
ההימנעות של מוסדיים ישראלים מהשקעה במתכת המוזהבת היא יחסית ייחודית, לעומת בתי ההשקעות בעולם שכן מחזיקים בזהב, בין היתר לשם גידור מפני קריסה בשוק המניות.
על פי האחזקות של המוסדיים בקרן הסל העולמית GLD, הקרן הגדולה בעולם שעוקבת אחרי מחיר הזהב, המוסדיים עם האחזקות הגדולות הם בנק אוף אמריקה עם אחזקה בהיקף 5 מיליארד דולר ובנק ההשקעות מורגן סטנלי עם 4.7 מיליארד דולר.
בנק ההשקעות השוויצרי UBS מחזיק בקרן ב-2.8 מיליארד דולר. בית ההשקעות הגדול בעולם בלאקרוק מחזיק בהיקף של מיליארד דולר. הנתונים נתוכים לחודש ספטמבר 2025, הפעם האחרונה בה המוסדיים הגלובליים דיווחו על האחזקות שלהם בנאסד"ק.
הזינוק במחיר הזהב נובע בעיקר מהצפי של משקיעים להורדת ריבית בשנים הקרובות על ידי הבנק המרכזי בארה"ב, הפדרל ריזרב בראשות היו"ר ג'רום פאוול, שצפוי לסיים את כהונתו בעוד כחצי שנה. הורדת הריבית תחליש את הדולר מול סל המטבעות בעולם וצפויה לגרום לשרשרת הורדת ריביות נוספת על ידי נגידים מרכזיים מחוץ לארה"ב לשם שמירה על האיזון.
כלומר, הצפי בעולם הוא שערך הכסף ייחלש למול נכסים פיזיים ומניבים כמו מניות, סחורות ונדל"ן. עד כה הוריד פאוול את הריבית שלוש פעמים בשנה האחרונה לרמה של 3.75%, כשרוב ההורדות התבצעו לקראת סוף השנה.
מעבר לכך, הבנק המרכזי האמריקאי גם הפסיק עם חלק מהפעולות של מדיניות כספית מצמצמת, שאמורה להקטין את כמות הדולרים בכלכלה האמריקאית. בחודש האחרון הפסיק הבנק המרכזי את תהליך ההידוק הכמותי שלו (Quantitative Tightening, או QT), שם מסובך לתהליך פשוט יחסית.
הפד הפסיק למכור אגרות חוב מהמאזן שלו בתמורה למזומן, מתוך מטרה סמויה להחזיר את הנזילות לשוק האמריקאי.
הבנק החל למכור אג"ח באמצע 2022 כדי להקטין את עודפי הנזילות שנצברו בעקבות רכישות האג"ח בתקופת הקורונה. תהליך שאיבת המזומנים נמשך שלוש שנים ונפסק לאחרונה.
כל אלו מביאים משקיעים להשקיע בזהב מחשש לפגיעה בערכו של הדולר. כך שמעבר לכך שירידת הדולר מחזקת את הזהב, היא גם מגינה מפני אינפלציה.
בנוסף, הגדלת החוב הלאומי האמריקאי - שעומד על יותר מ-35 טריליון דולר - מערערת את האמון בדולר ומושכת משקיעים להחזיק בזהב כחוף מבטחים. למעשה גם הבנקים המרכזיים רוכשים זהב כדי לגוון את האחזקות שלהם על פני הדולר מאותה סיבה.
השקעה בזהב נעשית בין היתר גם תחת החשש מפני חוסר יציבות פוליטית וגיאופוליטית. מתיחות מתמשכת בין מעצמות מגדילה את הביקוש לנכסי מקלט והזהב הפיזי משמש ככזה עבור סוחרים ומחזיקים. כך לדוגמה הראלי הנוכחי של הזהב החל עוד בשנת 2022 עם פתיחתה של מלחמת רוסיה אוקראינה.
היצע הזהב מוגבל ועלויות ההפקה שלו עולות. בשל אי היכולת להגדיל את התפוקה באופן מהיר, עלייה בביקוש מתורגמת כמעט באופן מידיי לעלייה במחיר. פעם אחת בלבד בהיסטוריה המתועדת נרשמה ירידה בזהב בעקבות עלייה בתפוקה. אחרי גילוי אמריקה, ובעיקר במאה ה-16, זרמו כמויות עצומות של זהב וכסף מהעולם החדש לאירופה - לרוב דרך ספרד. הזרימה הזו יצרה תופעה מוכרת שנקראת היום "מהפכת המחירים", בה לראשונה עלו מחירי חומרי גלם והעבודה מול מחיר הזהב והכסף שירד.
כל הכתוב למעלה אינו חדש, והמוסדיים מודעים היטב לסיבות בגינן מחיר הזהב אמור לעלות או לרדת. אם כך מדוע אף מוסדי ישראלי לא השקיע בזהב? משיחות עולה כי לעיני המוסדיים מדובר במוצר השקעה ספקולטיבי מדי שסוטה מליבת ההשקעה של הגופים שמנהלים קרנות פנסיה וקופות גמל.
המוסדיים גם לא רואים ערך רב מדי לגידור שמספק הזהב, מאחר שלהשקפתם אין לו ערך מעבר לכך, ואת הגידור ניתן לעשות בשיטות אחרות כמו רכישת אופציות כנגד המדדים המובילים, אפשרות שלהשקפתם זולה יותר מאחזקה של קרן המשקיעה בזהב וגובה דמי ניהול.
המוסדיים כן משקיעים בסחורות שלהן יש ערך תעשייתי. כך לדוגמה באלטשולר שחם הסבירו כי "החשיפה לתחום המתכות, נעשית בעיקר באמצעות השקעה בחברות העוסקות בכרייה. חלק מהחשיפה מבוצע דרך קרנות המתמחות בתחום הכרייה, מתוך תפיסה שלפיה מדובר בתחום הדורש התמחות גבוהה - הן בהיכרות מעמיקה עם איכות הנכסים והחברות, והן בהיבטים קריטיים של משטר תאגידי וניהול סיכונים, שהם משמעותיים במיוחד בענף זה.
"בנוסף, קיימת חשיפה למתכות תעשייתיות באמצעות תעודות סל, ובהן תעודה העוקבת אחר חברות כריית נחושת (COPX). בשנה האחרונה נרשמו עליות חדות במחירי מתכות שונות - הנחושת עלתה ב-130%.
"הבחירה במתכות תעשייתיות, ובראשן נחושת, נובעת בין היתר מהשימושים הרחבים שלהן בכלכלה הריאלית, להבדיל מזהב המשמש בעיקר כמאגר ערך. תהליכי חשמול גלובליים והצורך בהרחבה משמעותית של תשתיות חשמל - בין היתר לנוכח הביקושים הגוברים מחוות שרתים ודאטה סנטרים, ממצבים את הנחושת כרכיב מרכזי בשרשרת הייצור של תשתיות אנרגיה וטכנולוגיה".
למי שמעוניין להשקיע בזהב, הפתרון הזול ביותר הוא השקעה בקרנות סל עולמיות שמשקיעות בזהב, כמו קרן GLD שגובה דמי ניהול של 0.4%, וישנה אפשרות יקרה יותר להשקיע בקרנות מקומיות.
נכון להיום ישנן שתי קרנות נאמנות שמשקיעות בזהב ובנגזרותיו כמו מניות כרייה לזהב; קסם אקטיב זהב ומיטב זהב. שתי הקרנות מנהלות 110 מיליון שקל ו-57 מיליון שקל בהתאמה וגובות דמי ניהול בשיעור 1.9% ו-2.52% בהתאמה. קסם אקטיב זהב עלתה ב-61.1% מתחילת השנה ומיטב זהב עלתה ב-49.8% באותה התקופה.
ישנן גם קרנות סל, שהן זולות יותר מבחינת דמי ניהול ועוקבות אחרי מחיר הזהב באופן ישיר. קסם LBMA Gold PM ETF עלתה מתחילת השנה ב-66.8% ודמי הניהול בה הם 1.48%. אי.בי.אי סל Gold LBMA עלתה 46.7% מתחילת השנה ודמי הניהול בקרן הם 1.5%. תכלית סל Gold LBMA עלתה מתחילת השנה 47.2% עם דמי ניהול בשיעור 1.5%.
