בלעדי
קרפור ישראל מכוונת להנפקה בנובמבר; משפחת זלקינד צפויה לרדת משליטה
רשת הקמעונאות רוצה לגייס כ־350 מיליון שקל לפי שווי של 900 מיליון שקל, בהובלת הפניקס חיתום ו־IBI. כדי שלא ליצור קומה נוספת ואסורה בפירמידה, הזלקינדים שוקלים לחלק את מניות קרפור שייוותרו בידיהם כדיבידנד בעין לבעלי המניות של אלקטרה צריכה
בדרך לשינוי מבני: רשת הקמעונאות קרפור ישראל מכוונת להנפקת מניות ראשונה (IPO) בבורסה בתל אביב כבר בחודש נובמבר הקרוב. לכלכליסט נודע כי החברה - ששמה הפורמלי הוא גלובל ריטייל - שואפת לשווי של כ־900 מיליון שקל ולגיוס של כ־350 מיליון שקל, באמצעות שילוב של הנפקת מניות וגיוס אג״ח. את ההנפקה מובילים הפניקס חיתום ו־IBI. תשקיף החברה נמצא בשלבי הכנה וצפוי להיות מוגש לרשות ניירות ערך בעוד כחודש, על בסיס תוצאות המחצית הראשונה של 2026. המשמעות המרכזית של המהלך היא שהאחים זלקינד צפויים לאבד את השליטה ברשת הקמעונאות. זאת בשל חוק הריכוזיות האוסר על פירמידה בת יותר משתי שכבות מדווחות - כלומר, חברות נסחרות או כאלו שהנפיקו אג״ח ומדווחות לבורסה מתוקף כך.
הזלקינדים מחזיקים ברשת הקמעונאות דרך אלקטרה צריכה שבשליטת חברת ההחזקות אלקו שבשליטתם. כלומר, הנפקת קרפור ישראל יוצרת פירמידה אסורה על פי החוק. על כן, ההנפקה תהיה כרוכה בהכרח בשינוי מבני, שככל הנראה יוביל לכך שהזלקינדים יחדלו מלשלוט בקרפור ישראל. לכלכליסט נודע כי הנטייה המובילה באלקו, המחזיקה כיום באמצעות אלקטרה צריכה ב־49% ממניות קרפור ישראל, היא לחלק את המניות כדיבידנד בעין לבעלי המניות באלקטרה צריכה - אלקו והציבור. גם באלקו נשקלת האפשרות לחלק בהמשך את מניות קרפור שתקבל כדיבידנד בעין לבעלי מניותיה. חלוקת המניות בעין, אם תאושר ותיבחר, תבוצע במקביל להנפקה.
חלופת הצעת המכר
חלופה נוספת שנבחנת באלקטרה צריכה היא למכור חלק מהמניות במסגרת הצעת מכר ולהפחית את ההחזקה בקרפור ל־24.9%. החברה אינה יכולה להמשיך להחזיק בשליטה לאחר ההנפקה, שכן קרפור תהפוך לחברה ציבורית, והמשך שליטה בה יהפוך את אלקטרה צריכה לחברת שכבה שלישית — מבנה שאסור לפי חוק הריכוזיות. גם ביצוע הצעת מכר יוביל לפתרון של סוגיית חוק הריכוזיות.
בכל מקרה, אלקטרה צריכה צפויה להיות מדוללת במסגרת ההנפקה. אם יונפקו כ־20% ממניות קרפור, תרד החזקתה לכ־31%-30%. לאחר מכן היא צפויה למכור כ־6% נוספים ממניותיה במסגרת הצעת מכר, כדי לרדת להחזקה של כ־25% ולהיפרד מהשליטה.
מבנה בעלי המניות הנוכחי כולל גם את נחום ביתן, בעלי יינות ביתן לשעבר, המחזיק ב־22% ממניות קרפור; איש העסקים הצרפתי סימון פינטו, המחזיק ב־15.1%; וחברת הביטוח הפניקס, המחזיקה ב־13% הנותרים. ככל הידוע, בעלי המניות האחרים אינם מתכוונים להשתתף בהצעת מכר, אם אכן תתקיים.
מי שמובילה את ההנפקה היא המנכ”לית החדשה של קרפור, ענבל הרסון שמאז כניסתה לתפקיד הצליחה הרסון לזכות באמונם ובהערכתם של כלל בעלי המניות, חרף ההיסטוריה המורכבת ביניהם. לאחר ההנפקה עשוי יו”ר החברה ומנכ”ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר, לפרוש מתפקידו בקרפור ולהקדיש את זמנו לאתגרים אחרים בקבוצת אלקטרה צריכה, לאחר שלדבריו השלים את מהלך הבראת רשת הקעונאות.
מטרת ההנפקה היא לשפר את מבנה ההון של החברה ולצמצם את נטל המימון. לקרפור חוב בנקאי של כ־380 מיליון שקל, והכוונה היא לפרוע חלק ממנו באמצעות גיוס ההון, ואת היתרה להחליף בחוב סחיר באמצעות הנפקת אג”ח. המהלך צפוי להפחית משמעותית את הוצאות המימון, שעומדות כיום על עשרות מיליוני שקלים בשנה.
בחודש מרץ האחרון השלימה קרפור גיוס של 100 מיליון שקל מבעלי מניותיה הקיימים, לאחר שניסיון לצרף משקיעים חיצוניים לא צלח. הגופים המוסדיים שהשתתפו במגעים היו מוכנים להשקיע בה לפי שווי של כ־750 מיליון שקל בלבד בעוד בקרפור ישראל כיוונו לשווי גבוה יותר, ככל הנראה סביב מיליארד שקל. במקביל בחנה קרפור ישראל אפשרות להתמזג עם ויקטורי, אולם המהלך לא הבשיל, בין היתר בשל הערכות כי רשות התחרות לא תאשר עסקה כזו.
קרפור, שנוהלה עד לאחרונה בידי מיכאל לובושיץ’, שיפרה בשנים האחרונות את תוצאותיה בעקבות מהלכי התייעלות. במקביל הרשת הרחיבה משמעותית את פעילותה, ומספר סניפיה גדל מכ־50 בשנת 2023 לכ־150 כיום.
עצירת מגמת ההפסד
את שנת 2023 סיימה החברה בהפסד של 190 מיליון שקל, בעיקר בשל ההשקעות הכבדות בפתיחת סניפים חדשים לאחר קבלת הזיכיון להפעלת המותג הצרפתי בישראל. בשנת 2024 הצטמצם ההפסד ל־43 מיליון שקל, וב־2025 עברה החברה לראשונה לרווח נקי של 16 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2026 רשמה קרפור רווח נקי של 6 מיליון שקל.
אלקטרה צריכה הפכה לבעלת השליטה בקרפור ישראל כשרכשה את השליטה ביינות ביתן, שנכנסה למצוקה פיננסית, באמצע 2021 לפי שווי של כ־400 מיליון שקל. היא צירפה אליה את הפניקס, שמוקדם יותר סיכמה בעצמה על הובלה של קבוצה שתרכוש את הרשת, אולם בסופו של דבר המהלך הזה לא יצא לפועל במתכונת המדוברת וחברת הביטוח הגדולה בישראל חברה לאלקטרה צריכה. בהמשך, ב־2024, איש העסקים הצרפתי פינטו הצטרף כמשקיע לפי שווי של 300 מיליון שקל. בין לבין התנהלו שלל ויכוחים בין אלקטרה צריכה לנחום ביתן, שאחד מהם נגע לגיוסי ההון שביצעה קרפור ישראל תחת שליטת אלקטרה צריכה.
2026 היתה עד לאחרונה שנה שהתנהלה במגמת תנופה בשוק ההנפקות המקומי על רקע הראלי באחוזת בית. עד כה הושלמו 19 הנפקות ראשוניות השנה, זאת לעומת 21 הנפקות ראשוניות ב־2025 ו־5 הנפקות בלבד ב־2024. לאחרונה שוק ההנפקות התקרר מעט על רקע אי־הוודאות הגיאו־פוליטית ומספר חברות מצאו את עצמן מתעכבות עם ההנפקה או נאלצות להפחית את השווי בצורה משמעותית כדי להשלים את ההנפקה. עם זאת, גל ההנפקות הנוכחי - שאינו מתקרב לשיא של 94 הנפקות ראשוניות שבוצעו ב־2021 - מתאפיין בכך שהחברות שמבקשות להגיע לבורסה הן חברות בוגרות, ותיקות וגדולות, וזאת בניגוד לימי הקורונה, אז הונפקו חברות חלום טכנולוגיות קטנות, שרבות מהן איכזבו את המשקיעים עם תשואות חלשות, וחלקן לא שרדו כחברות ציבוריות.
