בעל השליטה בפמס מבקש שוב לעדכן את שכרו - בפעם הקודמת המוסדיים לא התלהבו
המצב המלחמתי של ישראל והעימות הצבאי בין רוסיה לאוקראינה דחפו את מניית פמס ב-ב90% בשנה החולפת, אך רוב המניות בסקטור טיפסו בשיעור חד יותר בתקופה זו; קרן אלפא שחסמה את העדכון שבוצע ב-2023, עשויה להקל הפעם, לנוכח הזינוק בהיקף הדיבידנדים שקיבלה
החברה הביטחונית פמס מבקשת מהאסיפה הכללית לאשר את עדכון תנאי השכר של בעל השליטה דניאל בלום (67.8%) ושל בנו אבי בלום - המכהנים כמנכ"לים משותפים שלה. העדכון האחרון בתנאי התגמול של השניים נעשה באוגוסט 2023, לאחר עימות ממושך מול הגופים המוסדיים.
פמס מבקשת לאשר לדניאל בלום שכר חודשי קבוע של 156 אלף שקל ברוטו. עלייה של 4% מהשכר שאושר לו ב-2023, המשקפת את עליית המדד בתקופה שחלפה. זאת לצד, מענק שנתי של 1% מהרווח השנתי, בתנאי שזה גבוה מ-10 מיליון דולר ובתקרה של 600 אלף שקל. עלות שכרו השנתית המרבית תגיע ל-2.8 מיליון שקל, בדומה להיקפה ב-2024.
לבנו אבי מבקשת החברה לאשר שכר חודשי ברוטו של 114 אלף שקל ומענק בתנאים דומים, בעלות שכר שנתית מרבית של 2.3 מיליון שקל. המענק השנתי, כתגמול משתנה תלוי ביצועים, נמוך משמעותית מהשכר הקבוע. במקביל, התנאים להקצאתו לא באמת מאתגרים, אחרי שבכל אחת מ-10 השנים האחרונות רווחיה של פמס היו גבוהים בהרבה מתנאי הסף, ולפחות מ-2021 הם גם גבוהים מהרף המירבי.
המוסדיים עשויים להקשות על התנאים המקלים הללו (באופן יחסי) לקבלת המענק. בה בעת, הרווח שהניבה להם ההחזקה בפמס יכולה הפעם לשנות את גישתם להצעות פמס, לעומת עמדתם ב-2023.
שני הגופים המוסדיים העיקריים שמחזיקים במניית פמס הם חברת הביטוח הראל (6.4%) וקרן אלפא (6.3%). אלפא הייתה ממובילי המאבקים ב-2022 וב-2023 על תנאי המנכ"לים והיא הובילה בסופו של דבר לצמצום שלהם.
ואולם, ההחברה העלתה מאז בחדות את היקף הדיבידנדים שהיא מחלקת ולאחר 50 מיליון שקל ב-2022 ו-55 מיליון ב-2023, ב-2024 פמס כבר ביצעה שתי חלוקות בסכום מצטבר של 110 מיליון שקל. כבעלת מניות מרכזית, קרן אלפא הרוויחה משדרוג החלוקה הזו, כך שהיא עשויה לשקול את עדכון תנאי השכר הפעם בנפש חפיצה.
פמס מייצרת חומרי גלם לערכות מיגון. בין היתר לאפודים וקסדות, לכלי רכב ולכלי תעופה ושיט. בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בפברואר 2022 הביקוש למוצריה עלה, והתגבר בעקבות המלחמה שנמשכת כאן מאז 7 באוקטובר.
השינוי בא לידי ביטוי בתוצאותח: בעוד שב-2021 מכירותיה עמדו על 79 מיליון דולר, ב-2022 הן כבר עלו ל-95 מיליון וב-2024 ל-128 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 המכירות הגיעו ל-57 מיליון דולר, וירדו ב-9% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. אך בזו מכירותיה היו גבוהות במיוחד על רקע המלחמה שפרצה בסוף 2023. כשביחס למחצית הראשונה של 2023 ביצועי 2025 גבוהים ב-16%.
בהתאם, הרווח התפעולי עלה מ-26 מיליון דולר ב-2021 ל-47 מיליון דולר ב-2024, והרווח הנקי עלה בהתאם מ-22 מיליון ל-43 מיליון דולר. כשבמחצית הראשונה של 2025 הוא התייצב על 20 מיליון דולר, לעומת 21 מיליון במחצית אשתקד ו-15 מיליון בזו של 2023.
למרות כל זאת, ואף שמניית פמס עלתה ב-90% בשנה החולפת ונסחרת לפי שווי של 1.9 מיליארד שקל, ביצועיהן של 9 מתוך 16 מניות שמשויכות לסקטור הביטחוני בת"א גבוהים משלה. כך למשל מניית עשות אשקלון שמתמחה במערכות הנעה לכלי רכב משוריינים ונסחרת בשווי דומה, עלתה באותה התקופה ב-125%, ומניות אלביט, נקסט ויז'ן, בית שמש, ארית, אימקו וטי.אס.ג'י הציגו ביצועים משופרים בהרבה. בהתאם, מכפיל הרווח של פמס, 12.55, נמוך יחסית לרוב חברותיה לסקטור.
מידת השקיפות של החברה בפני המשקיעים נמוכה, בכיריה מסרבים להתראיין (גם לכתבה זו), היא אינה מפרסמת הודעות לעיתונות או משתפת את המשקיעים במצגות המסבירות את מהלכיה. לכך עשויה להיות גם השפעה על ביצועי המניה.
