בלעדי
פורטיסימו בדרך למכור חברת ביומד הולנדית בכרבע מיליארד יורו
הקרן הישראלית ושותפיה חתמו על מזכר הבנות לא מחייב למכירת Sanquin Plasma Products לחברת תרופות הודית. פורטיסימו ושותפיה רכשו את החברה, שמספקת פלזמה לחברות תרופות, בשנת 2021 לפי שווי של 70 מיליון יורו
לכלכליסט נודע כי יחד עם שותפיה, הקרן חתמה על מזכר הבנות לא מחייב למכירת חברת סאנקווין מוצרי פלזמה (Sanquin Plasma Products, או SPP בקיצור) – חברה הולנדית שמספקת פתרונות וטכנולוגיות ייצור לחברות תרופות על בסיס פלזמה – תמורת 270-250 מיליון יורו.
הרוכשת המיועדת היא חברת תרופות הודית גדולה. ככל שהעסקה תצא לפועל, הרוכשת תקנה את מלוא המניות של החברה.
הקבוצה בראשות פורטיסימו רכשה ב־2021 את השליטה בחברה (85%) מ־SPP מידי קרן סאנקווין - קרן מחקר ושירותי רפואה ללא כוונת רווח של ממשלת הולנד – בתמורה ל־60 מיליון יורו ולפי שווי חברה של כ־70 מיליון יורו. ממשלת הולנד ביצעה את המכירה משום שההפסדים של SPP הצטברו ל־37.5 מיליון יורו, ובממשלה החליטו שעדיף להפריט את החברה ולהעביר אותה לידיים של משקיעים אסטרטגיים מתחום הביומד.
ואכן, עם קבוצת המשקיעים נמנים גופים שמתמחים בעולמות הביומד – חברת התרופות ביו־סולושנס LLC; בנק הדם האמריקאי OBF; ולצידם קרן ההשקעות אפשטיין קפיטל, שאותה מוביל ניר אפשטיין.
לאחר השלמת רכישת השליטה, קבוצת המשקיעים מינתה את כריס לאמב, מייסד ביו־סלושנס LLC, למנכ"ל החברה ואת אפשטיין ליו"ר. ללאמב יש יותר מ־30 שנות ניסיון בתעשיית הפלזמה, שכן הוא היה מנהל תפעול ראשי בחטיבת הפלזמה של הצלב האדום בארה"ב ולאחר מכן הקים את ביו־סולושנס, שגם לה פעילות בתחום.
לפני תשעה חודשים לאמב עזב את התפקיד ומאז אפשטיין מכהן גם כממלא מקום מנכ"ל. אפשטיין מוכר בשוק ההון המקומי כמי שהוביל בעבר את הסדר החוב של צים שהושלם ב־2014, וכמי שייצג את מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל כשהיא נקלעה ב־2012 להסדר חוב תחת שליטתו של לב לבייב.
ב־2023 נכנסה להשקעה בחברה מסולה אינוורז'נס SL, קבוצת פארמה מברזיל, שרכשה כ־20%. כמו כן, לאורך השנים הזרימו השותפים השונים עוד כ־40 מיליון יורו, כך שהיקף ההשקעה הכולל עומד על יותר מ־100 מיליון יורו, והחלק של קבוצת המשקיעים בחברה עומד על 70%, כשהנתח של פורטיסימו מהווה 30%־40%. לאורך השנים האלו ממשלת הולנד השתתפה בהזרמות בשיעור גבוה יותר מחלקה, כך שהנתח שלה עומד על 30%.
SPP, שנוסדה בשנת 1988 כתוצאה ממיזוג בין בנק דם הולנדי למעבדה המרכזית לשירותי דם של הצלב האדום בהולנד, היא חברה שמספקת לחברות פארמה אחרות את האפשרות לייצר תרופות על בסיס פלזמה – נוזל הדם שמכיל חלבונים חיוניים ונוגדנים שקריטיים עבור הגוף על מנת לתחזק מערכות חיוניות לקיומו, דוגמת התגברות על דימומים ומאבק של הגוף בזיהומים.
אם בגוף אין מספיק חלבונים או נוגדנים כאלו, האדם עשוי לחלות במחלות מסכנות חיים דוגמת המופיליה וטטנוס. הפלזמה משמשת כרכיב לייצור תרופות לסוגים שונים של סרטן דוגמת לוקמיה (סרטן הדם) או סרטן הכבד והמופיליה, וכן לתרופות שמלוות הליכים של השתלת מח עצם, ותרופות למחלות נדירות. את הפלזמה ל־SPP מספקת קרן סאנקווין, שאותו היא מקבלת באמצעות תורמים. בהליך מעבדתי ממוצה הפלזמה ומופרדת מהדם שנתרם. SPP מעסיקה כיום 1,200 עובדים. המטה שלה ממוקם באמסטרדם, ויש לה גם מתקני ייצור בבריסל.
לפי חברת המחקר הרפואי Precedence Research, שפרסמה דו"ח על שוק הפלזמה ותרופות מבוססות פלזמה באוקטובר האחרון, היקף המכירות של תרופות מבוססות פלזמה ב־2024 צפוי היה להסתכם ב־21.9 מיליארד דולר, עלייה של 6.8% לעומת 2023, אז היקפי המכירות בשוק הסתכמו ב־20.5 מיליארד דולר.
לפי חברת המחקר, זה יהיה קצב הצמיחה השנתי הממוצע (CAGR) עד לשנת 2034, אז היקף השוק עתיד לעמוד על 42.7 מיליארד דולר. שוק היעד הגדול ביותר של התרופות מסוג זה הוא ארה"ב. המכירות במדינה היוו 37% בשנים 2024-2023 ונתח השוק צפוי להישמר גם בשנת 2034.
לפי חברת המחקר, "המספר הגדול של אנשים שסובלים ממחלות נדירות, מחלות כרוניות וזיהומים קשים, שרק צומח עם השנים, סייע לשוק התרופות מבוססות פלזמה לצמוח בקצב מהיר בתוך פרק זמן קצר. טיפולים מבוססי פלזמה נדרשים בכל רחבי העולם משום שבמקרים רבים תרופות אחרות לא מספקות מענה או לא מספקות לבדן מענה טיפולי למחלות האלו".
חברת המחקר מציינת שהתפרצות הקורונה ב־2020 סיפקה רוח גבית לשוק התרופות מבוססות פלזמה, משום שטיפולים שעירבו מוצרים מבוססי פלזמה סייעו לחולים קשים במחלה, מה שגרם לכך שמדינות שונות ברחבי העולם גם העניקו מימון או סיפקו הקלות רגולטוריות כדי לעודד את התפתחות השוק.
עבור פורטיסימו, שהוקמה בשנת 2004 ושמנהלת 2.7 מיליארד דולר בשש קרנות, ההשקעה ב־SPP חריגה יחסית בנוף, משום שמדיניות הקרן היא להשקיע בחברות תעשייה וטכנולוגיה ישראליות או בעלות זיקה לישראל, הגם שבמקרים רבים מדובר על חברות שעיקר המכירות שלהן לחו"ל. בשל כך, היא היתה למעשה חלק מקונסורציום של משקיעים מקצועיים.
