סגור
העיתון הדיגיטלי
12.05.25
יובל כהן מייסד ושותף מנהל פורטיסימו קפיטל
מנהל פורטיסימו יובל כהן. לדברי מקורבים, בשלב זה אינו מוכן לוותר על טוטנאור (צילום: עומר הכהן)
בלעדי

פורטיסימו פיטרה שליש מעובדי טוטנאור בישראל והעבירה חלק מהייצור להונגריה

קרן ההשקעות מנסה להעלות על פסים של רווחיות את חברת הציוד הרפואי שקנתה ב־2017 בתמורה ל־100 מיליון דולר: 100 מהעובדים בישראל פוטרו בשנה האחרונה וגויסו 120 עובדים בהונגריה, שבה השכר נמוך יותר, והמנכ"ל הועבר לתפקיד אחר בטוטנאור 

שמונה שנים לאחר שנרכשה ב־100 מיליון דולר בידי קרן ההשקעות פורטיסימו, יצרנית הציוד הרפואי הישראלית טוטנאור מדשדשת. לכלכליסט נודע כי בניסיון להציג שיפור ברווחיות פיטרה החברה במהלך השנה האחרונה כ־100 עובדים בישראל, שהם כחמישית מכלל עובדי החברה וכשליש מעובדיה בארץ. הפיטורים נעשו במסגרת החלטת טוטנאור להעביר את מרבית הייצור מהמפעל הישראלי בבית שמש למפעל חדש שהקימה ליד בודפשט, הונגריה, בהשקעה של כ־10 מיליון דולר, שטרם הגיע לקצב הייצור המקסימלי שלו.
עוד נודע כי המנכ"ל עדי כינורי, שמונה בידי פורטיסימו לאחר שרכשה את החברה, הועבר בתחילת החודש הנוכחי מתפקידו לתפקיד אחר בחברה — מנהל פיתוח מוצרים — ובמקומו מונה היו"ר דיוויד רייס. במקביל מונה כינורי גם לדירקטור.

הקשיים התחילו מיד לאחר הרכישה

טוטנאור מציגה צמיחה בהכנסות — שעמדו בסיכום 2024 על 412 מיליון שקל לעומת 376 מיליון שקל ב־2023 ובשנה שלפניה על 296 מיליון שקל — אך היא אינה מצליחה לתרגם את הצמיחה לרווחים, וככל הידוע החברה מציגה הפסד בשורה התחתונה.


פורטיסימו, בניהולו של יובל כהן, רכשה את החברה בשנת 2017 ממשפחת טוטנאור, כש־70% מסכום העסקה העמידה הקרן כהון עצמי והיתרה במימון בנקאי. המכירה לפורטיסימו, שמינתה את כינורי למנכ"ל, הביאה לכך שהמשפחה חדלה לנהל את החברה. המנכ"ל האחרון מקרב המשפחה היה רן טוטנאור, שחתום על מכירתה. מהרגע הראשון טוטנאור קרטעה תחת הניהול של פורטיסימו, שאף דרשה מהמשפחה החזר של 46 מיליון דולר מתוך הסכום ששולם לה. לאחר שהמשפחה סירבה פורטיסימו הגישה נגדה תביעה על 15 מיליון שקל, בשל טענות למצגים לא שלמים ולא מדויקים שהוצגו לה בתהליך המכירה ואי־מסירת מידע על ליקויים בחברה. במסגרת הסכם פשרה המשפחה החזירה לקרן 14.6 מיליון שקל.
פורטיסימו מחזיקה בטוטנאור 8 שנים — פרק זמן ארוך יחסית במונחי קרנות השקעה פרטיות, אולם במצב הנוכחי של החברה לא רואים בקרן אפשרות לאקזיט רווחי
שורשי טוטנאור במעבדה ברחוב הנביאים בירושלים, שבה החל זאב טוטנאור לייצר ציוד רפואי. ב־1960 הוא רשם אותה כחברה, ועיסוקה היה ייצור מכשירי סטריליזציה ודודים לעיקור וחיטוי ציוד לניתוחים. עלויות ייצור גבוהות במפעל הישראלי וחוסר יעילות תפעולי גרמו להפסדים בחלק גדול מהשנים, וזו הסיבה לכך שפורטיסימו החליטה על הקמת המפעל בהונגריה וגיוס 120 עובדים מקומיים שם, שכן עלויות הייצור נמוכות יותר. המפעל בהונגריה מייצר את הדודים הפשוטים באמצעים אוטומטיים בחלקם, שהם מנוע הצמיחה של טוטנאור, בעוד בארץ נותרה פעילות הייצור של הדודים המורכבים, שחלק מהמכלולים שלהם נרכשים בסין. המפעל בבית שמש מעסיק כיום 180 עובדים בלבד לעומת 380 עובדים ב־2020 מתוך 500 עובדי החברה. לטוטנאור גם סניף בארה"ב ובו מועסקים 70 עובדים, ו־70 עובדים נוספים מועסקים בחברה־בת איטלקית, שבה היא מחזיקה ב־51%. בנוסף לשינויי כוח האדם שונה גם מודל השכר של חלק ממנהלי החברה, כך שהוצמד לביצועים, ובפועל מדובר בהפחתת שכר.
כיום יש לטוטנאור לקוחות בכ־100 מדינות, ומדובר במרפאות, בתי חולים, מכוני מחקר ומעבדות, שעושים שימוש בפתרונות הסטריליזציה שהיא מספקת. המטה של החברה נמצא בישראל, בצמוד למפעל בבית שמש, ומכאן מנוהל גם מערך המכירות ושירות הלקוחות.

פורטיסימו מחפשת אסטרטגיית יציאה

כל המהלכים האלה נעשים במסגרת היערכות מחדש שפורטיסימו מנסה לבצע בטוטנאור, וכרגע בקרן לא מרוצים מהקצב שבו המהלך מתקדם. פורטיסימו מחזיקה בחברה כבר שמונה שנים — פרק זמן ארוך יחסית במונחים של קרנות השקעה פרטיות, שאורך החיים הממוצע שלהן הוא 7-5 שנים. אולם במצב הנוכחי של החברה בפורטיסימו לא רואים אפשרות לאקזיט רווחי. לכן בונים בקרן על כך שהמפעל בהונגריה יתרום לשיפור התוצאות, דבר שעשוי לאפשר לפורטיסימו לפתוח במהלכים לקראת אקזיט. עם זאת, מקורבים לקרן ולכהן עצמו אמרו לכלכליסט כי "הוא מאמין שהחברה תצליח, בסופו של דבר, ובשלב זה הוא אינו מוכן לוותר עליה".
פורטיסימו היא קרן הפרייבט אקוויטי השנייה בגודלה בישראל, והיא מנהלת כ־2.7 מיליארד דולר בשש קרנות. טוטנאור אינה החברה היחידה מתחומי הרפואה בפורטפוליו של הקרן. באוגוסט 2022 רכשה פורטיסימו את השליטה (80%) בחברת התרופות כצט תמורת 120 מיליון שקל, ובאמצעותה רכשה בפברואר 2023 את חברת פלוריש, היצרנית של חיזוקית ורגיעון, תמורת 75 מיליון שקל.