סגור
היועמ"ש היוצא אביחי מנדלבליט עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו
מנדלבליט ונתניהו (צילום: אוהד צויגנברג)
פרשנות

מנדלבליט מגיע לדוכן העדים במשפט נתניהו, וינסה להפריך הטענות ל"תפירת תיקים"

היועמ"ש לשעבר, שחתום על כתבי האישום נגד ראש הממשלה, יעיד מחר בבית המשפט המחוזי - וינסה לפזר את ענני הקונספירציה שפיזר נתניהו מעל אישומיו

1. אביחי מנדלבליט הוא היועץ המשפטי הראשון שהגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. מחר (א') הוא יעלה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים. עדות של יועץ משפטי היא אירוע חריג ונדיר, אבל לא בתיק הזה, שכבר ראה יועץ משפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מעיד מטעם התביעה. אני זוכר את היום הזה, וכמה עצבני היה בו וינשטיין. "תביאו לכאן את היועץ שהגיש את התיקים ולא אותי", זעם. עד אז היה תקדים בודד להעדת יועץ כשמני מזוז העיד במשפטו של יצחק זוזיאשווילי בפרשת רצח השופט עדי אזר.
וינשטיין הובא כדי להעיד שלא אישר לנתניהו לקבל מתנות. חשיבות האמירה הזו לתביעה עלולה להיבלע בנזק שעלול להיגרם לה בעדות מנדלבליט. אבל היא איבדה את זכותה להתנגד לעדותו מאחר שהביאה את וינשטיין. מצד שני, ההגנה הייתה נאבקת על העדת מנדלבליט בכל מקרה, בעיקר בגלל טענתה שחקירת ראש הממשלה נפתחה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה כנדרש בחוק.
החוק קובע שפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה (ושופטים) חייבת באישור היועץ המשפטי, כפי שהסביר מנדלבליט במסמך לבית המשפט מינואר 2021 שבו נקב במועדי האישורים שנתן. הוא הסביר שאישור כזה אינו פריבילגיה של ראש הממשלה אלא "אינטרס ציבורי לכך שההחלטה תתקבל על ידי ראש מערכת אכיפת החוק עצמו מתוך הנחה שהוא ייטיב לפעול בעניין זה בעצמאות ובראייה כוללת וקפדנית של ההיבטים הציבוריים ובמיוחד כדי להבטיח את כוחם של ראש ממשלה ושופטים למלא את תפקידם כשהם משוחררים מטרדות של חקירה פלילית לא מוצדקת".
ההגנה טוענת שפעולות חקירה בתיקים נעשו עוד לפני האישור הרשמי של מנדלבליט. ולמה? בגלל חוסר האמון שגורמי אכיפה, במשטרה ובפרקליטות, רחשו למנדלבליט שנתפס כמקורב וכמגינו של נתניהו, והחשש שיבלום ויסכל פעולות חקירה הכרחיות. בהמשך, נחשפה המחלוקת בין מנדלבליט לפרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי. הם סברו שיש להאשים את נתניהו בשוחד בכל שלושת התיקים ואילו הוא סבר שרק תיק אחד, 4000, יכיל אישום בשוחד.
מנדלבליט חתום על כתב אישום שהתגלעו בו קשיים לא מעטים. למשל בתיאור טובת ההנאה שקיבל נתניהו ששונתה מ"סיקור חיובי" ל"היענות חריגה" כאשר מנדלבליט והפרקליטות לא מסבירים איך וביחס למה מתקיימת החריגות הזו שהרי הביטוי "חריג" נמדד תמיד ביחס לבנצ'מרק כלשהו. ריכוך זה ורבים אחרים הובילו בהמשך לקריסת סעיף השוחד ביוני 2023, בהמלצת השופטים לתביעה לסגת ממנו.
2. למנדלבליט תפקיד חשוב נוסף והוא הפרכת ענני הקונספירציה שפיזר נתניהו מעל אישומיו, ובמיוחד תפירת התיקים כדי להפיל ראש ממשלה מהימין. מתברר שזהו דפוס חוזר אצל נתניהו. גם לאחר טבח ה-7 באוקטובר האשים נתניהו את ראשי מערכת הביטחון בקונספירציה להפלתו. החשדנות של נתניהו בבכירי השירות הציבורי, במיוחד הביטחוני, החלה הרבה לפני הטבח ואפילו לפני המשפט. כך חשש נתניהו ב-96 שהרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, ראש השב"כ עמי איילון וראש המוסד דני יתום זוממים נגדו. ואחר כך חשש מהשלישייה גבי אשכנזי-מאיר דגן-יובל דיסקין שחותרת נגדו. ובתיקי האלפים, הדביק את מוטיבציית הפוטש לשני חובשי הכיפה הימניים שמינה כנאמניו – מנדלבליט והמפכ"ל רוני אלשיך.
נתניהו, לכל אורך הדרך, מתנהל כפרנואיד, תכונה שמאפיינת דיקטטורים שחוששים מאנשים ישרים סביבם, שמא יחשפו את התנהלותם הפגומה או המושחתת. לכן, חלק מרכזי מההפיכה המשטרית מוקדש להחלפת השירות הציבורי ואיושו בנאמניו שיעדיפו את טובתו על פני טובת המדינה. נדמה שמינויי מנדלבליט ואלשיך כבר ענו לדפוס ולציפייה הזו, אלא שבהמשך "סטו" השניים מהנתיב שהוסללו אליו.
מנדלבליט ואלשיך אולי כשלו בבניית מארג ראיות מיטבי בחלק מהתיקים הפליליים נגד נתניהו, אבל הבינו היטב את מהותו המושחתת, את חוסר המעצורים, את חוסר היושרה. הם לא תפרו לו תיקים, אבל הסתבכו בעצמם בתיקי התקשורת-חקיקה-רגולציה שהמשפט הפלילי מתקשה לפצח, ולסניגורים יש בהם מרחב תגובה אינסופי כמעט.