הלמ"ס ובנק ישראל: 18% מהעסקים מדווחים על פגיעה משמעותית מהתחזקות השקל
לפי סקר משותף של שני הגופים, התחזקות המטבע המקומי הכתה קשות במגזר העסקי; הפגיעה אמנם התרכזה בהייטק ובפיננסים, כשמחצית מהחברות נפגעו, אך זלגה גם לשליש מהעסקים המבוססים על השוק המקומי בלבד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל פרסמו היום (ד') נתונים מתוך סקר מגמות בעסקים לחודש יוני, הבוחן את השפעות ייסוף השקל מול הדולר בחצי השנה האחרונה. מהממצאים עולה כי הצניחה בשער החליפין הובילה לפגיעה כלכלית משמעותית ב-18% מהחברות במשק (המשקפות כ-11,940 עסקים), לעומת 3% בלבד שהושפעו לטובה. השאלון הופנה למנהלי עסקים המעסיקים חמש משרות שכיר ויותר, ואוכלוסיית הסקר מייצגת כ-67,000 עסקים במשק. חשוב לציין כי הגדרת הפגיעה כ"משמעותית" בסקר אינה נשענת על קריטריון כמותי או חשבונאי אחיד (כגון אחוז מסוים של ירידה במחזור ההכנסות), אלא על דיווח עצמי והערכה סובייקטיבית של המנהלים שנשאלו האם השינוי השפיע על פעילותם "באופן משמעותי".
עם זאת, הנתונים מראים כי עבור קרוב לחצי מיליון משרות שכיר במשק המועסקות בחברות אלו, מדובר באירוע בעל השלכות ממשיות על התנהלות העסק. הפגיעה במשק הייתה הטרוגנית יחסית. בענפי ההייטק והפיננסים נרשמו שיעורי הפגיעה הגבוהים ביותר, כאשר 49% מהעסקים דיווחו על השפעה שלילית. חברות אלו מעסיקות 58% מהעובדים בענפים אלו, נתון המלמד כי הפגיעה פגשה בעוצמה רבה יותר דווקא את חברות הטכנולוגיה הגדולות. בענפי התעשייה ללא הייטק נפגעו 28% מהעסקים, ובענפי הבינוי עמד שיעור הנפגעים על 9% בלבד. ההפתעה הגדולה של הסקר נוגעת לחברות שאינן מייצאות: כשליש מהעסקים שדיווחו על פגיעה הם עסקים המבוססים לחלוטין על השוק המקומי, ללא פעילות ייצוא כלל או עם שיעור ייצוא זניח.
נתון זה ממחיש כיצד הטלטלה בשער החליפין מתגלגלת לכלל הכלכלה באמצעות "ערוצי תמסורת" עקיפים. ערוצים אלו כוללים תמחור של חוזים מקומיים (כמו דמי שכירות או רכישת חומרי גלם) המוצמדים ישירות לדולר, פגיעה בענף התיירות עקב התייקרות השהות של תיירים זרים בארץ, ובעיקר פגיעה בשרשרת האספקה: יצרנים ומותגים מקומיים רבים משמשים כקבלני משנה וספקים לחברות הייטק עשירות. כשאלו האחרונות מצמצמות הוצאות בעקבות שחיקת הדולר, המכה מתגלגלת מיד לספק המקומי.
מתוך קבוצת החברות שנפגעו, הצעד הנפוץ ביותר להתמודדות (בקרב 34% מהעסקים) היה ספיגת הירידה בשער החליפין בשולי הרווח של החברה, מה שצפוי להוביל לירידה ברווחיות ואולי אף לעצירת גיוסים והטבות בהמשך. כ-19% מהחברות מעדכנות את מחירי המכירה שלהן, וכ-15% נקטו צעדי התייעלות אקטיביים של דחייה או צמצום השקעות, רכישת ציוד או הרחבת פעילות.
עוד עולה מהסקר כי רק 7% מהחברות שנפגעו דיווחו כי הן משתמשות בגידור פיננסי (רכישת כלי הגנה בנקאיים הנועלים את שער המטבע מראש). חברות אלו מעסיקות 18% מהמועסקים בקבוצה שנפגעה, פער מובהק המעיד כי אסטרטגיית ההגנה הפיננסית כמעט ואינה קיימת בעסקים קטנים ובינוניים, אלא נפוצה בעיקר בקרב חברות גדולות בעלות מחלקות כספים ייעודיות ונגישות לקווי אשראי מורכבים.
בקרב אותן חברות מעטות שמגדרות, רוב הגידור (58% במונחי מועסקים) מבוצע לטווח ארוך של מעל חצי שנה, בעוד ש-22% מגדרים לטווח קצר של עד שלושה חודשים. הסקר מראה כי לשינויים בשער החליפין יש השפעה מהירה יחסית על מחירי המכירה של תוצרי החברות שנפגעו. ברמת העסקים, 23% מהחברות שנפגעו דיווחו כי השינוי מתגלגל למחיר התוצרת בתוך פחות מחודש, ו-22% צופים השפעה בטווח של חודש עד שלושה חודשים. מגמה זו של לחץ על המחירים בטווח הקצר בולטת במיוחד בענפי התעשייה והבינוי, שבהם יותר ממחצית מהעסקים שנפגעו צופים השפעה מהירה על מחירי המכירה (עד שלושה חודשים), לעומת כ-30% בלבד בענפי המסחר. מנגד, רק ב-18% מהחברות שנפגעו השינויים בשער החליפין אינם מגולמים כלל ואינם צפויים להשפיע על מחירי המוצרים או השירותים שהחברה מציעה.
