עדי צים טרפד את שדרוג השכר לאחים יעקובי
אספת בעלי המניות של קבוצת יעקובי התנגדה להקצאת מענקים לבעלי השליטה - האחים פיני ואמיר, שמכהנים כיו"ר ומנכ"ל; קולו של צים, בעל השליטה באס.אר אקורד, שמחזיק ב-16% ממניות יעקובי, היה זה שהכריע
אספת בעלי המניות של קבוצת יעקובי התכנסה השבוע להצביע על שורת החלטות הנוגעות לכהונת הדירקטוריון, לעדכון מדיניות התגמול ולתנאי הכהונה של בעלי השליטה - היו"ר פיני יעקובי, המחזיק ב-38.6% מהמניות, והמנכ"ל אמיר יעקובי, המחזיק ב-25.8%. בעוד מרבית ההחלטות אושרו ברוב גדול, תנאי השכר של השניים נדחו.
הגורם שהכריע היה איש העסקים עדי צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אס.אר אקורד, המחזיק ב-16% ממניות הקבוצה. צים, שהוא בעל המניות הגדול ביותר מלבד שני בעלי השליטה, השתתף בכל ההצבעות. ההחלטות שבהן תמך אושרו, ואילו בשלוש ההחלטות הנוגעות ישירות לתנאיהם האישיים של פיני ואמיר יעקובי הוא הצביע נגד - והביא לדחייתן.
ההחלטות נגעו לבעלי השליטה ולקרוביהם, ולכן דרשו רוב מיוחד מקרב בעלי מניות שאינם קשורים אליהם ואינם בעלי עניין אישי בהחלטה. בשל מעמדם, פיני ואמיר יעקובי אינם יכולים לעקוף את תוצאות האספה באמצעות מנגנון אובר-רולינג.
פיני ואמיר יעקובי ביקשו לעדכן את תנאי שכרם כך שיתווספו מענקים בתקרה של 1.1 מיליון שקל לפיני ו-938 אלף שקל לאמיר. מהלך שהיה מעלה את עלות שכרם השנתית המרבית ל-4.1 מיליון שקל ול-3 מיליון שקל בהתאמה, במקום 2.9 מיליון שקל ו-2 מיליון שקל כיום.
בנוסף ביקש פיני יעקובי לאשר לו רטרואקטיבית תשלומים בסך כולל של 30 אלף שקל שקיבל בחודשים ינואר-נובמבר 2025, כחלק מהצמדת שכרו למדד. זאת בשל פער בין מדיניות התגמול, שאינה מאפשרת הצמדה, לבין תנאי שכר שאושרו לו בעבר וכללו אפשרות כזו.
ההחלטות הנוגעות לחמישה קרובי משפחה של פיני ואמיר, שעניינן עדכון שכר בעלות שנתית של 819-424 אלף שקל, אושרו ברוב של 82% מבעלי המניות שהשתתפו בהצבעה, המייצגים 37.4 מיליון מניות. מנגד, רק 17% מהמשתתפים, המחזיקים ב-7.8 מיליון מניות, תמכו באישור תנאי השכר של היו"ר והמנכ"ל, בעוד 83%, המייצגים 37.7 מיליון מניות, התנגדו. צים מחזיק ב-29.6 מיליון מניות.
במקור ביקשה החברה לכנס את האספה באמצע ינואר, אך התנגדויות מצד חלק מבעלי המניות הובילו לעדכון חלק מהתנאים ולדחיית הכינוס - תחילה לסוף ינואר ובהמשך לשבוע האחרון. הדחיות והתיקונים הובילו לאישור חלק מההחלטות, אך לא לאישור תנאיהם של בעלי השליטה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה האחים יעקובי נתקלים בהתנגדות לשדרוג שכרם. בשנת 2022 ביקשו לאשר מענקים בהיקף של כחצי מיליון שקל, ללא תלות בתוצאות הכספיות של החברה, שהייתה אז בהפסדים, ובהתאם ליעדים שאינם קשורים ישירות לרווחיות. בעקבות לחץ מצד משקיעים מוסדיים, ובראשם אלטשולר שחם שהחזיק אז ב-8% מהמניות ומאז מימש את החזקותיו, נסוגה הקבוצה מהמהלך.
קבוצת יעקובי, העוסקת בפיתוח תשתיות ובטיפול בפסולת, נסחרת כיום בשווי של 158 מיליון שקל, לאחר שמנייתה עלתה ב-71% בשנה החולפת. עם זאת, מאז ההנפקה ב-2017, שבוצעה לפי שווי של 350 מיליון שקל לאחר הכסף, איבדה המניה 64% מערכה, בעוד מדד המניות הכללי עלה ב-195%.
הירידה בשווי מיוחסת בעיקר לקושי מתמשך להציג רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 הסתכם ההפסד ב-2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כמיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
