הפסקת הלחימה בעזה סייעה לפרויקטי התשתיות של שפיר הנדסה
ההכנסות אשתקד עלו ב-19% ל-6.1 מיליארד שקל והרווח זינק ב-32% ל-235 מיליון שקל; האירועים הביטחוניים הביאו למחסור בעובדים ולהתייקרות התשומות, ובכך הקשו על הפרויקטים בביצוע; לכן, הפסקת הלחימה בעזה אפשרה צמיחה בקצבי העבודה
בעוד שחברות תשתיות אחרות חוו ב-2025 ירידה בהיקפי הפעילות וברווחיות, אצל דניה סיבוס למשל, עד כדי הפסד גולמי במגזר התשתיות, שפיר הנדסה, חברת התשתיות והבנייה שבשליטת ארבעת האחים שפירא, סיכמה את 2025 עם שיפור בתוצאות, בעיקר במגזר התשתיות. אחד משני מגזרי הפעילות העיקריים שלה. מניית שפיר זינקה בעקבות זאת במסחר בתל אביב. לשפיר חמישה מגזרי פעילות: תעשייה, תשתיות, נדל"ן, לוגיסטיקה וזכיינות. הכנסותיה ב-2025 עלו במיליארד שקל לעומת היקפן ב-2024 כשהגיעו ל-6.1 מיליארד שקל, שיפור של 19% ביחס לשנה הקודמת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב-32% ל-235 מיליון שקל.
מגזר התשתיות, שבמסגרתו החברה מבצעת פרויקטים להקמת תשתיות ומבנים, כולל כבישים, גשרים, מערכות רכבתיות ובנייה ציבורית, אחראי ל-39% מההכנסות השנתיות. סך של 2.4 מיליארד שקל (הכנסות רק מלקוחות חיצוניים ולא כאלה שהגיעו מגופים אחרים בקבוצה). ונרשמה בו קפיצה של 31%, שהיא תוספת הכנסות של 563 מיליון שקל. 57% מסך התוספת השנתית להכנסותיה של הקבוצה כולה. המגזר בולט גם בנתוני הרווח, עת הרווח המגזרי בו עלה ב-72% ביחס להיקפו ב-2024, ל-211 מיליון שקל. רווחיות מגזרית של 9% לעומת 6% ב-2024.
בשפיר הסבירו את הקפיצה בפעילות התשתיות בעיקר בסיום הלחימה בעזה במהלך המחצית השנייה של 2025, לאחר שזו נמשכה לכל אורכה של 2024, בשילוב ההתאוששות שלאחר המלחמה הקודמת עם איראן בחודש יוני.
זאת מאחר שהאירועים הביטחוניים המתמשכים השפיעו לרעה על הפעילות במשק והביאו למחסור בעובדים – של שפיר עצמה ושל קבלני משנה שעובדים איתה - ולהתייקרות התשומות, ובכך הקשו על הפרויקטים בביצוע. הפסקת הלחימה בעזה ומול איראן (נכון ל-2025) אפשרו צמיחה בקצבי העבודה.
וכך, בעוד הכנסות מגזר התשתיות במחצית הראשונה של השנה עמדו על 1.09 מיליארד שקל, במחצית השנייה הן הגיעו ל-1.29 מיליארד שקל, עליה של 19%. כשהרווחיות בו עלתה מ-7% במחצית הראשונה ל-10% בשנייה.
בעוד שלוחות הזמנים שנוגעים לאירועים הביטחוניים הם רוחביים ומכך השפעתם על כל החברות שפועלות בתחום הייתה אמורה להיות דומה, שפיר מציינת שהצליחה להגיע להסכמות מול מזמיני עבודות "על שינוי בהסכמים כתוצאה מהשפעות המלחמה ושינוי תכולות בחלק מהפרויקטים" ובכך הצליחה לקזז מפגיעת השפעות המצב הביטחוני. בנוסף, הקמת תאגיד כוח אדם עצמאי של החברה במהלך 2024 שדואג להשמת עובדים זרים בפרויקטים שלה אפשרה לה גמישות ויעילות יחסית בהיבט זה.
פרויקט התשתיות הבולט בביצוע הוא בעבודות להקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן שהחלו ביולי 2023 והרגיעה הביטחונית היחסית מאוקטובר אפשרה התקדמות בהן. הקו, נמתח לאורך 27 ק"מ ושפיר מקימה בו עם CAF הספרדית גם 45 תחנות, בהיקף עבודות מצטבר של 9.2 מיליארד שקל.
מגזר התעשייה שבו היא מייצרת חומרי גלם לענפי הבנייה והתשתיות היה אחראי ל-40% מהכנסותיה של שפיר. 2.5 מיליארד שקל (מלקוחות חיצוניים) בעלייה של 12% לעומת 2024. גם כן בהשפעת הרגיעה הביטחונית, בעיקר במחצית השנייה של השנה.
במגזר הנדל"ן יש לשפיר חמישה פרויקטים בהקמה שבהם כ-1,700 יח"ד. למעלה משליש מהן בבית שמש בפרויקט שסיומו צפוי רק ב-2030. במהלך השנה היא מכרה 365 יח"ד. מהן למעלה מ-300 בפרויקט במסגרת התוכנית הממשלתית "מחיר מופחת" בבאר יעקב. בנוסף ל-25 יח"ד בפרויקט שהחלה לשווק ביהוד נווה מונסון. הכנסותיה במגזר עלו בעקבות זאת ב-36% ל-455 מיליון שקל. ארבעת בעלי השליטה, האחים שפירא שמכהנים כמנכ"ל החברה (הראל), מנכ"ל פעילות התשתיות (ישראל), מנכ"ל פעילות התעשייה (גיל), ומנכ"ל הזכיינות וייזום הנדל"ן למגורים (חן) קיבלו כל אחד ב-2025 שכר בעלות של 5.1 מיליון שקל. שפיר נסחרת בשווי של 11.9 מיליארד שקל אחרי עליה של 36% בשער המניה ב-12 החודשים האחרונים.
