ירידה ברווח הרבעוני של ישראכרט - ועלייה בהוצאות התפעול
לפני המעבר לשליטת קבוצת דלק: על אף צמיחה דו ספרתית בתיק האשראי, הרווח של ישראכרט התכווץ ב-14% ברבעון הראשון של 2025; בחישוב דמי ביטול הסכם המכירה למנורה, הרווח ברבעון הסתכם ב-7 מיליון שקל בלבד; מנכ"ל ישראכרט רן עוז: "יש מחיר לצמיחה"
על אף צמיחה דו־ספרתית בתיק האשראי, הרווח הנקי של ישראכרט ברבעון הראשון של השנה התכווץ ב־14.1% ועמד על 55 מיליון שקל בלבד – תשואה של 6.9% על ההון.
החברה שילמה דמי ביטול עסקת המכירה למנורה מבטחים בהיקף של 62 מיליון שקל, שהובילו להוצאה חד־פעמית של 48 מיליון שקל (לאחר מס). כתוצאה מכך, הרווח הכולל של ישראכרט, לאחר השפעות חד־פעמיות, הסתכם ב־7 מיליון שקל בלבד.
לכאורה, מדובר בתוצאות חלשות עבור ישראכרט, בניהולו של רן עוז, אשר ממתינה בימים אלה להשלמת רכישתה בידי קבוצת דלק. הרכישה, שתעניק לדלק החזקת שליטה של 40%, מתבצעת לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל – לאחר יותר מחצי עשור שבו פעלה ישראכרט ללא גרעין שליטה. בפברואר אישרו בעלי המניות את העסקה, במרץ התקבל אישור רשות התחרות, וכעת ממתינים לאישור הפיקוח על הבנקים.
מנכ"ל החברה רן עוז מדגיש כי הירידה ברווח היא תוצאה ישירה של צמיחה מואצת באשראי ושיפור באיכותו: "אנחנו מאיצים את הצמיחה – ובתקופה הזו זה לא דבר פשוט. כשתיק האשראי צומח, נרשמות מיד הפרשות חשבונאיות, עוד לפני שהן מתורגמות להכנסות ריבית.
הפרופיל של הלווים גם הפך מסוכן יותר, מה שמצריך סינון וביקוש גבוה יותר – וזה עולה הרבה יותר כסף. אני נדרש לפרסם יותר, להיות ביותר מקומות. יש מחיר לצמיחה. המטרה היא לעמוד בתכנית האסטרטגית שהצבנו בסוף 2024 ולהגיע תוך שלוש שנים לתיק אשראי של מעל 15 מיליארד שקל ולתשואה דו־ספרתית".
החברה הציגה צמיחה חדה בתיק האשראי: האשראי הצרכני צמח ב־6.5% בשנה האחרונה, מתוכו 4.9% ברבעון, והגיע ל־7.6 מיליארד שקל. כמעט מחצית מהצמיחה נבעה מהזינוק באשראי הרכב – שעלה מ־882 מיליון שקל (12% מהתיק) ל־1.07 מיליארד שקל (14%). בתחום העסקי נרשמה צמיחה חדה אף יותר: גידול שנתי של 29% וברבעון של 6.7%, ל־2.7 מיליארד שקל. בסך הכול, התיק הכולל צמח ב־11.6% בשנה וב־5.4% ברבעון, והגיע ל־10.3 מיליארד שקל.
עם זאת, הצמיחה בתיק האשראי לא תורגמה לגידול משמעותי בהכנסות מריבית, שעלו ב־3% בלבד והסתכמו ב־238 מיליון שקל. ההכנסה הממוצעת מאשראי עסקי ירדה מ־9% ל־8%, וההכנסה מאשראי צרכני ירדה מ־11.2% ל־11%.
בנוסף, ההוצאות התפעוליות גדלו ב־11% ל־309 מיליון שקל, והוצאות המכירה והשיווק זינקו ב־23% ל־214 מיליון שקל – נתון שמשקף את העלות הגבוהה של גיוס לקוחות והרחבת הפעילות, אליה התייחס עוז.
על אף הצמיחה בתיקים, ההפרשות להפסדי אשראי דווקא ירדו ב־8%, ל־69 מיליון שקל – לעומת 73 מיליון ברבעון המקביל, בחודשי הלחימה הראשונים. בישראכרט מסבירים שהירידה נובעת מקיטון במחיקות נטו ושיפור באיכות האשראי.
שיעור המחיקות בתיק הצרכני ירד מ־2.89% ל־2.05%, ובתיק העסקי מ־0.45% ל־0.24%. גם שיעור האשראי הבעייתי ירד – מ־3.98% ל־3.4% בצרכני, ומ־3.08% ל־2.39% בעסקי.
במקביל, ישראכרט נהנתה מהעלייה הכללית בצריכה ובנסיעות לחו"ל. מחזורי השימוש באשראי צמחו ב־9.9% והגיעו ל־61.1 מיליארד שקל, וההכנסות מכרטיסי אשראי עלו ב־12.1% ל־595 מיליון שקל. ההכנסות מעמלות מט"ח זינקו ב־39% ל־32 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים – הגבוה בענף – עלה ב־2.8% ל־4.6 מיליון.
עם זאת, עוז מחדד כי חלק ניכר מהעלייה בצריכה נובע מהתייקרויות: "אנחנו רואים את הפילוח הענפי, ובענפים מסוימים יש עליות דו־ספרתיות. הגידול בהוצאות מזון וביטוח הוא לא כי אנשים קונים יותר – אלא כי המחירים עלו."
