סגור
מכוניות לא מכורות. רחוקות מלהיראות חדשות
(צילום: אוראל כהן, ירון שרון, אריק מרמור)
כלכליסט TV

בשדות ובמגרשים, משתזפות כבר חודשים: אלה המכוניות שיבואני הרכב לא רוצים שתראו

אלפי מכוניות חדשות עומדות חודשים בשמש ובאבק, הרחק מהנמלים – על גגות קניונים, בשולי ערים ובמגרשי אחסון זמניים. הן משקפות את הלחץ בענף הרכב, על רקע עודף מלאי, מיתון, מלחמה וירידה בביקוש לרכב חשמלי

מי שיגיע לקניון רננים ברעננה למטרת שופינג כנראה לא יבחין בהן, אבל מי שיגיע בטעות לחניונים העליונים של הקניון לבטח ישים לב: מאות מכוניות דונגפנג בוקס, חדשות מהניילון, עמודת בקומות החניה העליונות של הקניון.
המכוניות של דונגפנג רחוקות מאוד מלהיראות חדשות, חלקן מכוסות בשכבה עבה של לשלשת, עדות לחודשים הארוכים שבילו שם, כשחלקן מוגנות מהשמש בקומות העליונות של החניון וחלקן חשופות לשמש הקופחת. במלחמה האחרונה נזכרו בישראל שמכונית חשמלית שפוגע בה טיל עלולה להפוך לאובייקט שקשה לכבות ואם מדובר בצבר של מכוניות חשמליות, התרחיש עלול להיות קטלני. במקרה של המכוניות שעומדות בקניון רננים, מדובר במאות מכוניות חשמליות שחונות במרחק של עשרות מטרים בלבד מאורחי הקניון.
המכוניות של דונגפנג לא לבד: במיקום מרכזי בראשון לציון שוכן מגרש האחסון של חברת מאיר יבואנית לינק אנד קו, אותה לינק אנד קו שמפרסמת המסעדנית רותי ברודו. המגרש של מאיר גדוש במאות מכוניות, כולן מדגמי וולוו 30EX החשמלית, או לינק אנד קו 02. המכוניות שבמגרש, עדיין ללא לוחיות רישוי, רחוקות מאוד מהמכוניות המצוחצחות שבפרסומות: הן מכוסות בשכבת אבק עבה, עדות לכך שהן ככל הנראה נמצאות באותו מקום זה חודשים. מי שירד מאוניברסיטת חיפה לכיוון נשר לא יכול שלא להבחין: במקום בו שכן בעבר מפעל "נשר" יש כעת חניון.
החניון גדוש עד אפס מקום באלפי מכוניות חדשות ובתי מכורות. הכניסה לאזור האחסנה של המכוניות קשה במיוחד: שומרים חמושים מגינים על האזור, גדרות גבוהות מונעות מהציבור לראות את מה שמתרחש במקום בו בעבר יצרו בטון. הצצה מהירה מעבר לגדר מבהירה היטב: שפע של מכוניות סיניות חשמליות שכנראה כבר אי אפשר לאחסן בנמל חיפה ממתינות בשמש הקופחת. גם כאן ניכר, לפחות מהסתכלות ראשונית, ששפע ה-BYD שעומדות במקום לא נעו סנטימטר זה חודשים.
המכוניות האלה הן רק דוגמאות בודדות: פניות של קוראים לכלכליסט חשפו כי גם באזור נס ציונה יש לכאורה מגרשי אחסנה כאלה. בין אשדוד לאשקלון יש עוד כמה מגרשים. ואגב בין אשדוד לאשקלון, מי שייצא לרכיבה בשטח שסובב את קריית גת יבחין במהרה במגרש אחסון ענק של כלמוביל. גם כאן האבק שולט: הוא מכסה מכוניות ג'אקו, מרצדס, אפילו ג'נסיס.
התופעה בה יבואני הרכב צריכים לאחסן מכוניות מחוץ לנמלי ישראל אינה חדשה, כפי שפורסם בכלכליסט – כבר לפני שנתיים החלו יבואני הרכב לאחסן מכוניות חדשות במגרשי ענק מחוץ לנמל אילת. אבל כעת נמל אילת מושבת והמכוניות מגיעות לאשדוד ולחיפה. כלומר אין טעם לאחסן אותן במדבר. אבל זה לא סופו של הסיפור: כדי שיווצר מצב בו מכוניות חדשות מאוחסנות במשך חודשים על גבי חודשים מחוץ לנמלים נדרש מצב של עודף יבוא - וגם של חוסר ביקוש. כלומר בשפה פשוטה: אין לקוחות שיקנו את המכוניות. כפי שנחשף לאחרונה בכלכליסט, חלק נאה מהמכוניות שמגיעות לישראל נמכרות בתורן לגופי סחר ולחברות ליסינג - ואלה בתורם מוכרים את המכוניות לסוחרי מכוניות, אבל המכירות האלה לא יכולות להסתיר עובדה שניכרת בשטח: יבואני הרכב תקועים.
מדובר בשילוב של מספר גורמים: כמובן שעל השולחן יש מיתון – ויש גם מלחמה. אבל מעבר לכך, יש גם ירידה משמעותית בהיקף הרכישות של רכב חשמלי – שעובדתית "מככב" במגרשי האיחסון של יבואני הרכב. האם המשבר הזה שאליו נקלעו היבואנים יביא להנחות? עובדתית, כיום רוב יבואני הרכב מציעים שלל מבצעים, הנחות והטבות. אבל לנוכח היקף הסחורה שעמה נתקעו היבואנים, ייתכן שיש כאן סוג של עיוות מציאות, כלומר הלקוחות מקבלים הנחה יחסית צנועה על מכונית חדשה ונוצצת באולם התצוגה - וכלל אינם יודעים שהמכונית השתזפה חצי שנה בשמש תחת "הפגזות" של יונים וכמה היבואן לחוץ להיפטר ממנה.