ציר הכסף
החזון של סעודיה לעיר עתידנית פוגש את המציאות שאחרי המלחמה
הזינוק במחירי הנפט היטיב עם סעודיה, אך המלחמה באיראן פגעה בתחומים אחרים. כשברקע הוצאות גוברות על ביטחון, חזון 2030 של מוחמד בן סלאמן הצטצמם – ומרבית ההשקעה עוברת ללוגיסטיקה, חוות שרתים ותיירות. פרק חדש בפודקאסט ציר הכסף
מצד אחד סעודיה רשמה שיא של כל הזמנים בהכנסות מנפט, אך מנגד ענפים אחרים מהותיים נפגעו מהמלחמה – בפרק חדש של הפודקאסט ציר הכסף דיברנו על מי שנתפסת בעיני רבים כמנצחת הגדולה מהמערכה באיראן, סעודיה. אבל מי שמחשיבה את עצמה כמובילת המזרח התיכון נמצאת בתקופה מורכבת – היא צריכה להשקיע באירועי ענק שהיא נבחרה לארח – כמו אקספו ומונדיאל – ולארח גם מיליוני תיירים השבוע בחג הקורבן, כל זאת כשברקע מנשבות רוחות המלחמה.
"התמונה בסעודיה מורכבת", אומר דורון פסקין, פרשן כלכליסט לענייני המזרח התיכון, "מצד אחד ארמקו, חברת הנפט הסעודית, רשמה הכנסות של 32 מיליארד דולר ברבעון, וזו כמובן נקודת אור גדולה. ההכנסות גברו בעיקר בזכות זה שסעודיה הצליחה לנווט את הייצוא שלה מהורמוז אל חופי ים סוף, דרך צינור הפטרו-ליין. אמנם היו ימים במלחמה שהתפוקה דרך הצינור ירדה כי האיראנים ירו עליו, אבל השיטה עבדה. ובכל זאת צריך לזכור – מדובר בתשתית חירום, שלא יכולה באמת להכיל את כל תעבורת הנפט הסעודית. הצינור הזה הוקם בתחילת שנות ה-80 בגלל מלחמת איראן-עיראק, הוא מתפקד אבל גם הוא תחת איום מתמיד".
לצד העלייה בהכנסות מנפט, יש גם השלכות שליליות של המלחמה שמקזזות את השפעת הנפט. "הנתון הכי בולט הוא הגירעון שצברה סעודיה – 33 מיליארד דולר רק ברבעון הראשון של השנה, כשהצפי בתחילת השנה היה לגירעון של 44 מיליארד דולר, אך עבור השנה כולה. זה כתוצאה מהעלאת הוצאות הממשלה והוצאות הביטחון, כמו גם המשך ההוצאות על חזון 2030".
חזון 2030 הוא התוכנית השאפתנית של יורש העצר מוחמד בן סלאמן להקטנת התלות בנפט דרך פרויקטים כמו העיר העתידנית "ניאום" ואתר סקי ענק. "חלק גדול מהחזון הזה מבוסס על יציבות, ביטחון ושקט אזורי, מתוך כוונה למשוך משקיעים והשקעות למדינה", אומר פסקין, "הפרויקט לא נגנז, אבל יש כאן שינוי מהותי בחזון שלו. מאז שסעודיה הציגה את הפרויקט הזה היא ניסתה להראות לעולם שהיא ממלכה של קידמה וחדשנות, היום שש שנים אחרי היא נתקלת במציאות, והמציאות היא לא פשוטה. אז היום היא שמה את הדגש על ענפים שיתנו לה תשואה מהירה, כמו לוגיסטיקה ותיירות, ולא מתכננת לזרוק כסף על פרויקטים שרק נראים טוב. הם בעצם מהדקים את החגורה, אבל לא גונזים את הפרויקטים. כמובן שכדי שהכל יקרה התנאים הגיאו-פוליטיים חייבים להשתנות".
תחום משמעותי בכלכלה הסעודית הוא התיירות. מדי שנה בחג הקורבן, שחל השבוע, מיליוני מוסלמים עולים לרגל למכה ומדינה, מה שמגדיל את ההכנסות של סעודיה משמעותית אך מהווה גם פרויקט לוגיסטי מסובך.
"נושא העלייה לרגל הוא פרויקט לאומי בסעודיה אבל חשוב להבין אותו כי הוא בסיס הלגיטימציה של סעודיה כשומרת המקומות הקדושים. מעבר חלק של החג הוא ממש אינטרס מובהק של הממלכה. ההכנסות של סעודיה מתיירות הן 45 מיליארד דולר בשנה, קצת יותר מ-50% מהן מתיירות דתית. לשם השוואה, בשנה נורמלית ההכנסות של סעודיה מנפט הן 150 מיליארד דולר, כך שאפשר להבין עד כמה התיירות משמעותית עבורה".
לסעודיה, אומר פסקין, חשוב לשמר מסר כפול – נכון המדינה צועדת לקראת קידמה, אבל היא גם שומרת על המקומות הקדושים ומתכננת להרחיב את מספר התיירים שמגיעים אליה לטובת זאת. "זאת בעצם התוכנית המאזנת לחזון של סלמאן".
ומה לגבי תיירים ישראלים? רק השבוע צייץ טראמפ כי הוא מצפה שסעודיה תצטרף להסכמי אברהם, תוך שהוא מציין שזו "חובה" גם למדינות נוספות כמו קטאר, טורקיה ופקיסטן. "יש פרדוקס מסוים, כי מצד אחד המלחמה האחרונה הוכיחה עד כמה יש לישראל ולסעודיה אינטרסים משותפים", אומר פסקין, "אבל יש גם את הסוגיה הפלסטינית, וסעודיה הצהירה בעבר שבלי פתרון היא לא תחתום על שום הסכם עם ישראל. עם זאת, אם נראה את ההצעה של טראמפ כמעין ברית אזורית שיכולה לשנות את המזרח התיכון כולו – אז אולי כן יש אפשרות ליחסים כלשהם. לא הסכמים בין ישראל לסעודיה כמו המודל האמירתי, אלא רק כחלק מברית רחבה יותר של כמה מדינות מהאזור".
