ניתוח
פצצות ליתיום מתקתקות: מדוע אלפי מכוניות חשמליות בישראל הפכו לאיום ממשי
מהתלקחות שלא ניתן לכבות ועד אחסון המוני בקניונים ובנמלים - איך חשפה המלחמה את הסכנה הנסתרת במלאי הרכב החשמלי העצום, ומדוע המשק לא מוכן לתרחיש השריפה הבא
"המנוע של המכונית החשמלית עף למרחק של קילומטר", כך על פי עדים שנכחו במקום לאחר שטיל איראני פגע בשכונת נווה שאנן בחיפה לפני מספר ימים. אנשים אחרים טענו שמה שלמעשה עף היה בכלל הסוללה של הרכב. מה שלא יהיה, המסר ברור - מכוניות חשמליות הן מסוכנות. הן מתלקחות ומתפוצצות.
במקביל הופיעו גם פרסומים לפיהם ראש עיריית חיפה יונה יהב ביקש צו לסגירת מגרש סמוך לנמל, בו מאוחסנים רכבים חשמליים, בגלל הסכנה הגלומה באחסנתם במקרה של פיצוץ. יהב לבטח מודע לעובדה שגם בשטחי המועצה המקומית הסמוכה נשר מאוחסנים רכבים חשמליים באלפי יחידות, אבל טכנית, נשר אינה חיפה.
האם מנוע של מכונית חשמלית באמת "עף לקילומטר"? סביר להניח שלא. למעשה, במקרה של פגיעת טיל בליסטי, במכונית בעלת מנוע בנזין, המנוע שלה היה מתעופף לא פחות.
אלא שיהב כנראה מבין את הסכנה שטמונה בבעירה של רכב חשמלי. ביום ראשון האחרון שלחה רשות הספנות ליבואני הרכב המאחסנים מכוניות בנמלי ישראל הודעה - "יש להיערך באופן מידיי לפינוי רכבים עם סוללות ליתיום מהנמלים, צו רספן בעניין אמור לצאת בטווח הזמן הקרוב מאוד".
מהם רכבים עם סוללות ליתיום? התשובה למרבה האירוניה היא "כמעט כולם". "סוללת יוני ליתיום" בשמה המלא היא סוללה יעילה למדי ולכן ניתן למצוא אותה במקדחות ומברגות, מכשירי קשר, צעצועים וגם לא מעט דגמי מכוניות, בין אם הן חשמליות ובין אם הן פלאג אין הייבריד או היברידיות רגילות. אחרי כמה שעות יצא הצו הרשמי של רספ"ן שקובע שהיבואנים "יסרבו להרשות מסירה עקיפה לכלי רכב שמצוי בהם מצבר המכיל ליתיום". מסירה עקיפה פירושה פריקת מטען בשטח הנמל ואחסנתו בנמל.
כלומר בעצם רספ"ן ציינה בצו שפרסמה שאסור לפרוק מכוניות חדשות עם הסוללות המסוכנות בנמל, אלא ישר להעמיס אותן על משאית ולקחת אותן החוצה. ובמקביל, ההודעה על הצורך לפנות את המכוניות שכבר בנמל. בנוגע להודעה הזאת עדיין מחכים לצו הרשמי . ומכיוון שעדיין מחכים יבואני רכב לא הוציאו מכוניות מהנמל. ובינתיים אפשר לומר שהלחימה הסתיימה. וכאשר הלחימה מסתיימת המשק חוזר לעצמו, הנושא של סוללות הליתיום איון ישכח, הכול יהיה בסדר. אבל לא הכול יהיה בסדר, המלחמה דווקא העניקה למדינת ישראל "קריאת השכמה" שהיא מאוד רלוונטית לנוכח המצב השורר בשוק הרכב הישראלי.
אתגר לכבאים
בעירה של סוללות ליתיום אינה מסוכנת כשלעצמה. במלחמה התלקחו מכוניות חשמליות וגם מכוניות בעלות מנועי בנזין ודיזל. כוחות הכיבוי הגיעו אל כל המכוניות וכיבו אותן. הבעיה היא אופן הטיפול בבעירה והסיכוי שזו תתפשט גם למכוניות אחרות. במקרה של מכונית שיש לה מנוע בנזין, הבעירה היא בעירה של חלקי הרכב הפלסטיים והנוזלים שמצויים בתוך מאגרי האחסון של הרכב, קרי בנזין ושמנים. את אלה ניתן לכבות באמצעים קונבנציונאליים, כלומר מים וקצף. במקרה של סוללת ליתיום הבעירה מתרחשת כאשר הליתיום (שבסוללה) נחשף לחמצן. כלומר הסוללה מנוקבת (למשל מרסיס). כאן נוצר תהליך שנקרה "בריחה טרמית". לא מדובר כאן בשריפה רגילה, אלא בתגובה כימית שמזינה את עצמה, כלומר כמויות "רגילות" של מים לא יכבו את הבעירה, טמפרטורת הבעירה חזקה מאוד ותהליך הכיבוי דורש שימוש באמצעים מיוחדים, למשל שמיכת חנק.
בל נטעה: ברור שאפשר לכבות שריפות ליתיום בהינתן התנאים המתאימים, אבל זה תקף למכונית אחת או שתים, לא עשרות. מי שצפה בסרטוני כיבוי של סוללות ליתיום איון לא יופתע לראות כיצד מכונית בוערת במשך יממה שלמה בלי הפסקה, המכונית מוטבעת במיכל מים, נשלפת ממנו והתגובה הכימית מדליקה אותה מחדש. מדובר באתגר אמיתי לכבאים.
הראשונים שגילו- ענף הספנות
הראשונים שגילו את הבעיה שכרוכה בסוללות ליתיום והסכנה בהתלקחות של מאות מכוניות חשמליות בלי יכולת כיבוי היו אנשי ענף הספנות: מכוניות חשמליות ששונעו בלב ים הן כמובן מטען יקר, והתלקחות של אחת מהן עקב קצר היא עניין של מה בכך כשהיא חונה בחניון באוויר הפתוח, לא בלב אוניה שהופכת במהרה לתופת בוערת שלא ניתן לכבות. הנושא של שריפות של מכוניות חשמליות לא נעלם מעיני אנשי כוחות הכיבוי בישראל: בראיון ל"כלכליסט" מאוגוסט האחרון ציינו לוחמי האש בישראל כי הלכה למעשה, אם וכאשר תתרחש שריפה של רכבים חשמליים בחניון של בניין, הוא עלול לקרוס. ועכשיו דמיינו קניונים עמוסים במכוניות, מגרשים מלאים במכוניות חשמליות – ועוד.
מאות חשמליות בחניון בקניון
כפי שפורסם ב"כלכליסט" יבואני הרכב הצטיידו במלאי יתר של מכוניות, חלק גדול מהן חשמליות ופלאג אין הייבריד והמכוניות האלה מאוחסנות ברחבי הארץ במגוון "פתרונות יצירתיים": יש כמובן את המכוניות שמאוחסנות בשטח נמלי ישראל, שהיבואנים נכון לרגע זה ברובם לא הוציאו. יש מכוניות שנמכרו לחברות הליסינג ולגופי הסחר, אשר מאחסנים אותן במאות, ולפעמים באלפים, יש מכוניות שהיבואנים מאחסנים בשטחים ששכרו במיוחד למטרה זו מחיפה ועד לערבה ויש גם את הפתרונות היצירתיים- שנחשפו ב"כלכליסט"- דחיסה של מאות מכוניות חשמליות בחניון של קניון הומה אדם.
כעת, אחרי שסבב הלחימה מול איראן תם, אפשר לומר שיש כאן "יותר מזל משכל". נהלים שונים של גופי כיבוי בעולם מדברים על בידוד של הרכב החשמלי הבוער, כיסויו בשמיכה מונעת בעירה, הרחקתו לאוויר הצח כל זה עובד היטב כשמדובר אולי ברחוב בלוס אנג'לס, לא בקומה השלישית של קניון ברעננה, בין מאות מכוניות חשמליות אשר חוסמות כל מעבר פנוי, במרחק של עשרות מטרים מקונים אשר מסתובבים בקניון.
עם זאת רצוי לזכור, מכוניות חשמליות ומכוניות שמצוידות בסוללות ליתיום איון אינן פצצות מתקתקות. הן לא מתלקחות מעצמן ולמען האמת, מבחינה סטטיסטית, מכוניות בנזין הן מכוניות שהרבה יותר קל להן להידלק. במכונית בנזין יש צינורות דלק שנסדקים ומטפטפים בנזין על חלקים לוהטים כמו האגזוז. מיכל הדלק הוא רק כלי קיבול שעלול להיפתח ולפלוט עשרת ליטרים של בנזין סופר דליק, המנוע הוא רכיב שבתוכו מתבצעת בעירה בעוצמה גבוהה ופריצתו משגרת להבות אש לתא המנוע. מערכות חשמל מקצרות ומתלהטות. במכוניות חשמליות הבעיה היא כאמור הסוללה, וכדי לגרום לה להידלק צריך לנקב אותה (רסיס) או ליצור תקלה אחרת, למשל ריאקציה כימית.
אז אמנם הפסקת האש נשמרת והמלחמה עם איראן מאחורינו. אבל המלאים האדירים של מכוניות חשמליות שבידי יבואני הרכב עודם קיימים. מה יקרה אם אכן יתרחש קצר חשמלי, בעיה בטעינה, ניקוב של סוללה של רכב כתוצאה מפגיעה או כל בעיה אחרת שתהפוך מכונית חשמלית אחת בוערת לשריפה של מאות מכוניות? ומה יקרה אם זה יתרחש בקניון? בשלב זה "אין תשובה". המשק עוסק בהיחלצות, בנשימה לרווחה, בפיצויים. אבל אם וכאשר יתרחש אסון באחד ממאגרי הרכב החשמלי שפזורים בישראל, חלקם בסמיכות לאוכלוסיות, זה עלול להיות מאוחר מדי.
