המלחמה באיראן בלמה את תוכניות הייצוא של יצרני הרכב הסיניים - וישראל מרוויחה
בשעה שהמפרץ הפרסי הופך ליעד מסוכן, ישראל הופכת לשוק שעליו שווה להילחם – וגל ההנחות על המכוניות הסיניות עשוי להיות רק ההתחלה
בשבוע שעבר הודיעה שלמה מוטורס, יבואנית BYD, על הצגתם של שני דגמים "חדשים" - סי ליון 7 ו-SEAL. השינויים בדגמים, שהם למעשה גרסאות מחודשות של רכבים קיימים, הם שינויים מינוריים. החדשות הגדולות, מבחינת היבואנית הן שהדגמים החדשים יהיו זולים בכ-20 אלף שקל מהדגמים שהם החליפו. מדוע הדגמים הללו הוזלו? התשובה הברורה, על פניו היא ש"הם היו יקרים מדי"- מסקנה שגם הופיעה ב"כלכליסט" ולכן הם לא הצליחו.
בדגמים רבים יבואני הרכב מבצעים חישוב מסלול מחדש: מה שהוגדר כ"יוקרתי" כבר אינו יוקרתי ולכן לא מצדיק את המחיר. BYD היא דוגמה מצוינת. בנוסף, יש רכבי כביש שטח חשמליים זולים מהם ולא מדובר בדגמים רבי מכר, אלא בדגמים שעולים מעל 200 אלף שקל, כאלה שצריכים להתחרות בטסלה מחד ובאקספנג מאידך. אבל בפועל, מדובר ככל הנראה בחלק מתהליך משמעותי יותר, גם ברמה המקומית וגם ברמה הגלובלית.
קשה שלא לשים לב: לא משנה כיצד יבואני הרכב מציגים את הנושא – על מכונית חשמלית סינית אפשר לקבל הנחה יפה. בולטים המבצעים של יבואני הרכב שמיהרו לבשר שמי שרכבו נפגע על ידי טיל איראני יקבל הנחה על הרכב החדש. אגב, את ההנחות האלה אפשר לקבל למשל גם ב"יד ראשונה אפס קילומטר" ובמבצעי מכירות שהתקיימו בחודש שעבר. בימים אלה פשוט מדובר בקונטקסט שונה.
היצרנים הסיניים מפנים ייצור החוצה
ימים ספורים לפני הודעתה של שלמה מוטורס הופיע מאמר ב-CHINA MORNING POST, עיתון רב תפוצה בסין, שהתייחס לתופעה מרתקת שעולה מדוחות המכירות של יצרני הרכב הסיניים הגדולים: לפי המאמר, מתברר שבכל הקשור במכירות של מכוניות חשמליות, יצרני הרכב הסיניים הגדולים החלו לשים דגש השנה על ייצוא של מכוניות החוצה מסין. זאת מאחר שבשוק המקומי הם נמצאים בתחרות קשה, עד שהממשל נאלץ להגביל אותם מלמכור מכוניות בהפסד מחשש לקריסה של יצרנים. וכאשר התחרות בסין הופכת את מכירות הרכב בשוק הבית ללא ריווחיות – אפשר להתחיל לפזול החוצה.
הנתונים שמביא העיתון הסיני מרתקים: 53% ממכירות BYD בחודש שעבר (כלומר 100,600 רכבים) יועדו לשווקים שמחוץ לסין. GWM (כלומר גרייט וול, החברה האם של אורה) מסרה בחודש שעבר 72,594 מכוניות, שהיוו 59% מהמסירות. במקרה של צ'רי, 116,725 מכוניות – שהיו לא פחות מ- 80% מהמכירות, יוצאו מסין ואילו בג'ילי 60,879 מכוניות – שהיו 70% מהמכירות יוצאו מסין.
פגיעה מהותית בשוק המזרח תיכוני
הנתונים שפורסמו אינם מפתיעים: יצרני הרכב הסיניים מעדיפים להביא רווחים מהשווקים העולמיים, שם התחרות פחות קטלנית. אבל הפרסומים בסין לא לקחו בחשבון עובדה חשובה אחת: ב-28 בפברואר ישראל וארה"ב תקפו באיראן ויצרו שיבוש בתעשיית הרכב העולמית שהיקפו עדיין אינו ברור. אבל עובדה אחת כבר ברורה בשטח: המפרץ הפרסי הוא יעד חשוב עבור יצרני הרכב הסיניים מבחינת עוגת המכירות. במקרה של צ'רי, צ'אנגאן והיימה (שאינה מיובאת לישראל), איראן היא שוק מפתח בו מכוניות מורכבות.
אבל זהו קצה הקרחון: לפי ארגון יצרני מכוניות הנוסעים הסיני, איחוד האמירויות הוא היעד השלישי בעולם מבחינת היקפי ייצוא נכון לשנת 2025 (הכוונה היא למספר המכוניות שמגיעות אל היעד, לא בהכרח המכוניות שנמכרות בו). וכעת שוררת אי ודאות לא רק לגבי היכולת של השווקים באיחוד האמירויות ובאיראן עצמה לקלוט עוד מכוניות, אלא גם בנוגע ליכולת של השווקים האלה להמשיך להתקיים כמרכזים לשינוע וייצוא.
ולכן אפשר לומר בפשטות: יצרני הרכב הסיניים עברו למדיניות של ייצוא מוגבר של מכוניות החוצה מסין. אבל המלחמה באיראן פגעה במאמצי הייצוא שלהם למפרץ הפרסי וסביר שגם תפגע בשרשראות האספקה.
פצצות מלאי בנמל
בחזרה לישראל: בשבוע שעבר פרסמה רשות המסים את נתוני היבוא של רכבים לישראל שנרשמו בחודש שעבר. לפי הנתונים, היבוא בפברואר עלה ל-29,729 מכוניות – עלייה של 123% ביחס לפברואר אשתקד. העלייה בפברואר נובעת בין היתר מן העובדה שבשנה שעברה פברואר היה חודש חלש מאוד, אחרי שבינואר 2025 עלה מס הקנייה על הרכב החשמלי. קשה לומר שמדובר כאן בנחשול של מכוניות חדשות שמסתער על חופי ישראל, אבל הסיבה לעלייה היא שער הדולר, שאפשר ליבואני הרכב לרכוש מכוניות במחירים נוחים.
נתוני משרד התחבורה ורשות המיסים אינם כוללים התייחסות למה שאמור להגיע לישראל בחודשים הקרובים, כלומר מה שיבואני הרכב הזמינו כשהדולר היה חלש. אבל על עובדה אחת אין עוררין: הסינים בנו על שווקים גלובאליים ועכשיו בתוכנית הזאת שמים גלגלים. אגב, הסינים יכולים כמובן לייצא לאירופה, השאלה היא איך יעשו את זה כשעלויות השינוע העולמיות עולות. עבור ישראל, מדובר במציאות שקיימת מעל שנה. עבור אירופה, זה משחק חדש לחלוטין. וכך, קשה שלא לשים לב שמבחינת יצרני הרכב הסיניים, ישראל הופכת לפתע לשוק שעליו שווה להילחם – וההנחות שכאן וההנחות שעוד בדרך עשויות להיות רק קצה הקרחון.
תדמית מול הוזלות
מה יעשו יבואני הרכב כדי לקדם את המכירות של המכוניות האלה? הפתרון תלוי ב"מאמצי התדמית" של היבואן. כלומר, אם התדמית מבוססת, לא צריך להוזיל. אם התדמית נשחקה - או שהלקוחות לא באמת משתכנעים שמדובר ב"פרימיום טק", אפשר להוזיל רשמית. יתכן שיהיו יבואנים שיינקטו בטקטיקות של מלחמה, כלומר, לא יוזילו רשמית את מחירי המכוניות, אלא יסתפקו במבצעים, ר' ערך "הנחה אם רכבך נפגע". כך למשל מכוניות SKYWELL - יצרן שמתחילת השנה אין לו בישראל מסירות הוזלו השבוע. מדובר בהוזלה רשמית ולא במבצע. כאן אין חשבון לעשות של מי הצרכנים שיפגעו והאם התדמית תשובש. הדגם אינו חדש בשוק ובכל מקרה מכירות לא היו במשך חודשים.
אבל המצב משתנה מיבואן ליבואן ותלוי כאמור בתדמית: בימים האחרונים, לפי פרסומי היבואניות, גם אקספנג החלה לשווק רכבי "יד ראשונה אפס קילומטר", וזה מעניין, כי אקספנג (מיובאת על ידי קרסו) נחשבת למותג פופולרי יחסית ומבוסס, משמע המחיר הנוכחי אינו מוזל, יש רק "מבצעים". מבחינת אחרים – ויבואנית BYD היא דוגמה מצוינת, יש כאן הזדמנות לבצע "תיקון מיצוב". כלומר לתמחר את הדגמים כך שמחיר המחירון הרשמי שלהם יהיה יותר נמוך. ה-SEAL היא דוגמה מצוינת: מכונית שמתחרה בטסלה 3 אבל יקרה ממנה, כך שברור שיש לבצע כאן תיקון.
במקרים אחרים, זה יתבטא בהנחות לא רשמיות, כלומר אתרי "יד ראשונה אפס קילומטר", שינוע אגרסיבי של רכבים למגרשים בצפון הארץ וכיוצא בזאת. בכל מקרה, סביר שאחרי המלחמה תהיה התנפלות של הלקוחות על רכבים – כפי שקורה תמיד. וכאן סביר להניח שהברומטר החברתי של היבואנים מנסה לקלוט - האם ניצחנו או הפסדנו? אם הפסדנו, אין אופוריה. אם אין אופוריה, צריך מבצעים. אם ניצחנו, הלך הרוח הלאומי יעשה את שלו והצרכנים לא יבינו שהפרה הסינית רוצה להניק יותר משהעגל הישראלי רוצה לינוק.
