מהפכה תחרותית בענף הדו-גלגלי: מה צפוי לקרות והאם זה יקרה גם ברכבים
קנס על פגיעה ביבוא מקביל והחלטה לחייב יבואן לוותר על מותג – שני אירועים שקטים בענף הדו-גלגלי מסמנים שינוי בגישת רשות התחרות. השאלה היא האם ומתי אותה יד קשה תופנה גם לשוק המכוניות
בשבוע שעבר התרחשו בחסות המלחמה שני אירועים חשובים בענף הרכב הישראלי. האירועים האלה עברו יחסית בשקט מכיוון שאכן מדובר באירועים הקשורים ליבואני רכב - פשוט לא רכב ארבע גלגלי. האירוע הראשון היה הודעה של רשות התחרות על הגעה להסכמות מול חברת עופר אבניר, יבואנית אופנועי סוזוקי. הסיפור עצמו מזכיר מעט ספר ריגול, אבל בפועל הוא לא נדיר בענף הרכב הישראלי.
עופר אבניר היא יבואנית של מספר מותגי דו-גלגלי פופולריים - כולל סוזוקי (אופנועים) וקימקו (קטנועים) - וכמו לא מעט מותגים אחרים בישראל, הקטנועים של קימקו מיובאים לארץ גם ביבוא עקיף. כלומר מי שמייבא אותם רוכש אותם מסוכנויות של היצרן בחוץ לארץ ומייבא לישראל. במקרה של עופר אבניר, יבואן עקיף ששמו הוא "גט מוטו" רכש קטנועים של חברת קימקו ממפיץ בפולין וייבא אותם לישראל. נציגים של עופר אבניר, כלומר של היבואן הישיר, הבינו שקם להם מתחרה. הם הגיעו אל אולם התצוגה של היבואן המתחרה וצילמו את מספרי השלדה של הקטנועים. מספר השלדה הוא "תעודת הזהות" של כל כלי רכב, אפשר באמצעותו לדעת היכן הוא יוצר ולמי הוא נמכר. לאחר מכן פנו לכאורה נציגי עופר אבניר אל יצרנית הקטנועים והתלוננו כי הקטנועים שיועדו לפולין מגיעים בכלל לישראל – ומתחרים בהם. התגובה של יצרנית הקטנועים היתה להורות לסוכן הפולני שלה להפסיק לאפשר לישראלים לרכוש את הקטנועים.
הפרקטיקה הזאת אינה חדשה. בשנים האחרונות גורמים בענף היבוא העקיף סיפרו ל"כלכליסט" על לא מעט ניסיונות של יבואני רכב ישירים להוציא מידע באולמות התצוגה שלהם כדי לשלוח ליצרני הרכב. גם במוסכים מדובר בפרקטיקה מקובלת: כאשר רכב ביבוא עקיף מגיע לטיפול, כשמכסה המנוע שלו נפתח, "תעודת הזהות שלו" - כלומר מספר השלדה - נחשף. אבל במקרה הספציפי של עופר אבניר היתה תלונה לרשות התחרות והתוצאות בשטח: בשנת 2024 רשות התחרות הודיעה כי היא נערכת לקנוס את עופר אבניר ב-15 מיליון שקל. אבל מטיוטת הצו המוסכם עולה כי רשות התחרות הגיעה להסכמות עם היבואנית על הפחתה של גובה הקנס.
מסמכי רשות התחרות חושפים את ההתנהלות: לפי המסמכים, בדצמבר 2023 התבקשה עופר אבניר להעביר מסמכים הנוגעים למצבה התחרותי. לרשות התחרות התברר כי קיימים גם סרטונים בנושא שלא הועברו לידיה. הסרטונים הועברו רק לאחר שהרשות דרשה אותם במפורש. בנוסף, כך מפרטת רשות התחרות, עופר אבניר התבקשה על ידה ביוני 2024 להעביר מידע בנושא היבוא המקביל והשיבה כי אין לה מידע בנושא. רשות התחרות פנתה שוב ליבואנית והודיעה שהיא דורשת מסמכים שיש בידיה. הפעם המסמכים עברו.
בסיכומו של עניין, לפי הסיכום בין רשות התחרות ובין עופר אבניר, החברה תשלם 8.45 מיליון שקל (במקום 15 מיליון שקל). גם הקנס לבכירים צומצם: מ-396 אלף שקל ל-150 אלף שקל, שמתוכם 125 אלף שקל ישולמו על ידי יעקב גילון – סמנכ"ל הדו-גלגלי בחברה. 25 אלף שקל נוספים ישולמו על ידי יצחק גילון, המנכ"ל המשותף. הסיבה לפער בין הסכום המקורי והסכום בפועל היא טכנית: ההסכם שדווח על ידי עופר אבניר כלל את מס הקניה, שלא היה אמור להיכלל. בנוסף, מדובר בצו מוסכם - כלומר בהסכם פשרה.
אבל מעבר לכך - לפי המסמכים שפרסמה רשות התחרות, מצד עופר אבניר אין הודאה באשמה שיוחסה לה, כלומר הדיווח על היבוא המקביל. בהערת אגב יצוין שגם הזיכיונות של עופר אבניר נמצאים על הכוונת של הממונה על התחרות. כפי שנחשף ב"כלכליסט" הממונה על התחרות גם הודיעה למשרד התחבורה כי היא ממליצה שלא לחדש את זיכיון היבוא של קימקו – מותג קטנועים רב תפוצה, כל עוד עופר אבניר היא היבואנית של סוזוקי.
מרשות התחרות נמסר: מ"אז כניסת תיקון חוק התחרות לתוקף, אשר יזמה רשות התחרות והאוסר על יבואן ישיר לעשות מעשה שעיקרו פגיעה ביבוא מקביל, החלו בדיקות והליכי אכיפה של הוראות אלו בשווקים שונים. במקרה המדובר, חברת עופר אבניר תשלם עיצום בסך של כ-8.5 מיליון שקל, ובנוסף מנהליה ישלמו באופן אישי בעקבות דיווח על יבוא מקביל והפרת חובה למסירת מידע. מדובר במהלך מרתיע שמקדם את תכלית החוק, ובכוונת רשות התחרות להמשיך ולאכוף פגיעות ביבוא מקביל על ידי יבואנים ישירים". עופר אבניר בחרה שלא להגיב.
המקרה של עופר אבניר אינו היחיד שטופל על ידי רשות התחרות: בשבוע שעבר התרחש, יחסית מתחת לרדאר, אירוע חשוב שעד כה לא נחשף בגלל קיומו של צו איסור פרסום: בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון כי מטרו, שבשליטת קבוצת קרסו תצטרך לוותר על אחד ממותגי האופנועים היפניים שברשותה. למטרו מוטור יש שני מותגי אופנועים יפניים: ימאהה וקווסאקי. מטרו גם מייבאת את הקטנועים של סאן יאנג (וגם ימאהה מייצרת קטנועים) אבל בפועל: שני מותגי האופנועים היפניים של מטרו הם "היהלום שבכתר" - ויתור על אחד מהמותגים היפניים הספורטיביים האלה שקול למצב שבו כלמוביל תתבקש להכריע למשל בין יונדאי לבין מיצובישי. העניין כאן אינו כמה כלי רכב המותג מוכר - מדובר כאן במאבק על יוקרה. איבוד של מותג רכב יפני, בין אם הוא דו-גלגלי או ארבע-גלגלי – הוא ביג דיל.
הסיפור של מטרו הוא סיפור מעניין מכיוון שיש כאן יבואן שבמהלך ההתנהלות החליף ידיים ובנוסף – עצם העובדה שהוטל צו איסור פרסום על נושא "פעוט" כמו יבוא אופנועים מוכיח את מידת החשיבות שיש לאירוע כזה לענף הרכב. בהערת אגב יצוין שמבחינה עסקית, היבוא של אופנועי ימאהה אינו ביג דיל. מדובר במאות יחידות בלבד בשנה. במקרה של מטרו - לא מדובר אפילו בפעילות מהותית מבחינת בעלת השליטה במטרו - קבוצת קרסו. אבל בפועל זהו האירוע הראשון בתולדות ענף הרכב הישראלי שבו הממונה על התחרות מפעילה את סמכותה בכל הקשור בשיקולי תחרות וממליצה למשרד התחבורה לקחת זיכיון רכב של יבואן רכב ומשרד התחבורה אכן מקבל את ההמלצה.
התהליך של מטרו – יבואנית דו-גלגלי שהשליטה בה נרכשה בשנה שעברה על ידי קבוצת קרסו הוא תהליך מעניין: בשנת 2023 המליצה רשות התחרות למשרד התחבורה שמטרו (שייבאה ארצה בעבר מכוניות של דונגפנג והזיכיון האמור נרכש על ידי דלק מוטורס) תידרש לומר שלום לאחד משני מותגי האופנועים היפניים שבידיה: קווסאקי וימאהה. הסיבה דאז היתה שלמטרו היה אז 40% נתח שוק. באפריל 2024 משרד התחבורה קיבל את המלצת רשות התחרות ומטרו עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. העתירה נדחתה ומטרו עתרה לבית המשפט העליון. בשבוע שעבר, עם פרסום פסק הדין, התברר שמטרו תצטרך לוותר על אחד ממותגי האופנועים שלה. סביר להניח שלנוכח העובדה שימאהה היא המותג החזק יותר של מטרו, עם סך מכירות מצרפי של 3,851 מסירות אשתקד (לקווסאקי היו 672 מסירות) - קווסאקי תצטרך למצוא בית חדש השנה, לאור דרישת בית המשפט שהתהליך יתבצע במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.
עצם העובדה שבשבוע אחד יוצאים לפועל שני תהליכים כה חשובים שנוגעים ליבואני רכב דו-גלגלי היא מקרית לחלוטין, אך ניתן ללמוד מהם הרבה: ראשית, כאמור, זוהי הפעם הראשונה שבה משרד התחבורה מחליט לציית להוראות הממונה על התחרות וקובע כי יש לקחת מיבואן רכב את אחד הזיכיונות שלו. ושנית: בכל הקשור בחקירות של פגיעה בתחרות, מתברר שלרשות התחרות יש שיניים. אבל בל נשכח: השמנת האמיתית לא נמצאת בדו-גלגלי, פשוט מה שקרה הוא שחקירות ענף הרכב הדו-גלגלי החלו קודם. בימים אלה מתנהלת בישראל בדיקה של ענף הרכב הארבע-גלגלי שבינתיים הניבה קומץ מסקנות אמיתיות שמשרד התחבורה טרם יישם: בחודש שעבר רשות התחרות המליצה למשרד התחבורה לחדש את זיכיון היבוא של צ'רי של קבוצת קרסו (בעלת השליטה במטרו) למשך שנה אחת בלבד. רשות התחרות גם המליצה לא לחדש את זיכיונות היבוא של GAC (AION) ושל SERES. אבל כל אלה (פרט לצ'רי) הם בבחינת כסף קטן. מי שיבדוק את רישומי משרד התחבורה יגלה שלמרות שרשות התחרות לא פרסמה כי היא בוחנת מותגים נוספים – זיכיונות היבוא של מרצדס בנץ, מיצובישי ומותגים חשובים אחרים נמצאים ככל הנראה תחת בדיקה ולכן הזיכיונות שלהם מחודשים על ידי משרד התחבורה לשלושה חודשים בלבד- במקום לכמה שנים.
סביר להניח שבדומה למקרה של מטרו - שום יבואן רכב לא יוותר על מותגים ללא קרב משפטי. וסביר להניח שבדומה לפרשת מטרו - דיונים בנושא יתקיימו תחת מעטה של איסור פרסום. אחרי הכול, שום יבואן רכב לא רוצה שהציבור בישראל יידע שבקרוב למכוניות שלהם יהיה בעל בית חדש. במידה ומשרד התחבורה אכן יחליט לקחת זיכיון, סביר להניח שהדיונים יימשכו שנתיים-שלוש ועד אז ייתכן שהציבור בכלל לא יידע, שלא לדבר על כך שהממשלה עשויה להתחלף. מה שבטוח: מומלץ לעקוב אחר פרסומים בנושא הארכת זיכיונות. בימים אלה הם מספרים לציבור הרבה דברים שיבואני הרכב לא בהכרח רוצים שהציבור יידע.
