דו"ח משרד התחבורה: עד 75% מהרכבים ב-2030 עדיין יפעלו על בנזין
משרדי התחבורה והגנת הסביבה פרסמו דו"ח שהכין עבורם פורום התחבורה של ה-OECD, המצייר תמונה פסימית בהרבה מההבטחות: גם עם עידוד רגולטורי, נתח הרכב החשמלי לא יגדל. אגרת גודש של 10 שקלים לכניסה לתל אביב צפויה כבר ב-2030 – ואזורי אוויר נקי יישארו שוליים
מדינת ישראל הבטיחה שבשנת 2030 רוב המכוניות החדשות שיימכרו כאן יהיו חשמליות, כולנו ניסע בקורקינטים שיתופיים וזיהום האוויר יהיה זיכרון רחוק. אבל דו"ח מיוחד של משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה מצייר תרחיש ריאלי והרבה יותר פסימי. הדו"ח, שיופץ במהלך הימים הקרובים לרשויות המקומיות בישראל, הוא למעשה כלי לימודי שפותח על ידי פורום התחבורה הבין-לאומי ITF (International Transport Forum) של ארגון ה-OECD עבור שני המשרדים. הדו"ח מבוסס על מודל המנתח כיצד צעדי רגולציה שונים ישפיעו על אופן התנועה של אנשים במרחב העירוני – בקורקינט, ברכב שיתופי או במכונית פרטית.
הדו"ח מחולק לשלושה תרחישים: תרחיש בסיס, תרחיש ריאלי ותרחיש שאפתני. תרחיש הבסיס קובע כיצד ייראה שוק הרכב אם המצב הנוכחי ימשיך. התרחיש הריאלי עוסק במצב שבו שינויים רגולטוריים חלקיים ייכנסו לתוקף וישפרו את שוק הרכב החשמלי. והתרחיש השאפתני הוא תרחיש שבו הרגולציה בישראל תפעל במלוא העוצמה.
בתרחיש הבסיס, הדו"ח קובע כי בשנת 2030 רכבי הבנזין יהוו 75% מסך הרכבים בישראל – ושיעור זה יישמר גם בשנת 2035. בתרחיש הריאלי, בשנת 2030 יירד חלקם של רכבי הבנזין ל-65%, ובשנת 2035 – ל-55%. בתרחיש השאפתני, בשנת 2030 ייצגו רכבי הבנזין 52% מהצי, ובשנת 2035 – רק 20%.
בכל הנוגע לרכב ההיברידי: בתרחיש הבסיס, בשנת 2030 יהוו היברידיים 7% מסך הרכבים בישראל, ובשנת 2035 – 13%. בתרחיש הריאלי, בשנת 2030 יעמוד נתח ההיברידיים על 8%, ובשנת 2035 – על 22%. בתרחיש השאפתני, בשנת 2030 יהיו 11% מהרכבים היברידיים, ובשנת 2035 – 27%.
סעיף חשוב נוסף נוגע לחדירת הרכב החשמלי. בתרחיש הבסיס, בשנת 2030 יהוו רכבים חשמליים 22% מהשוק, ובשנת 2035 – 40%. בתרחיש הריאלי, כלומר עם סיוע רגולטורי מסוים, הנתונים זהים: 22% ב-2030 ו-40% ב-2035 – כלומר המודל צופה שגם עם עידוד רגולטורי נוסף נתח הרכב החשמלי לא יגדל. רק בתרחיש השאפתני תשתנה התמונה: בשנת 2030 יהוו רכבים חשמליים 30% מהשוק, ובשנת 2035 – מחצית מכלל הרכבים בישראל. תרחיש זה הוא תרחיש קיצון שבו המדינה נרתמת בכל כוחה לקידום הרכב החשמלי.
לצד אלה, הדו"ח מתייחס למספר תרחישים אפשריים להשפעת הרכב השיתופי בישראל. בתרחיש הבסיס מספר הרכבים השיתופיים יעמוד על כ-4,000 יחידות במהלך העשור הבא. בתרחיש הריאלי – בשנת 2030 יעלה הצי מ-4,000 ל-5,500 יחידות, ובשנת 2035 יהיה מדובר על כ-6,600 רכבים. בתרחיש השאפתני – בשנת 2030 יעמוד הצי על כ-8,000 מכוניות, שיגדלו ל-11,100 בשנת 2035.
הדו"ח מתייחס גם לנושא שנמצא בימים אלה על סדר היום: הטלה אפשרית של אגרת גודש. הדו"ח מפרט מצבים שונים בהתאם לשלושת התרחישים ובחלוקה לערים. התרחיש הריאלי קובע כי רק בגוש דן תוטל אגרת גודש (יצוין כי מדובר במסמך שחיבר משרד התחבורה). בשנת 2030 יעמוד גובה האגרה על 10 שקלים לכניסה לתל אביב, להרצליה ולראשון לציון. בשנת 2035 מדובר על 15 שקלים בתל אביב וביתר ערי המרכז. בתרחיש השאפתני – עם "פוש" רגולטורי – מדובר באותם סכומים, כלומר בין 2030 ל-2035 המחיר לא יעלה.
נושא חשוב נוסף נוגע לאזורי אוויר נקי, שכרגע קיימים רק בתל אביב ובירושלים ורק לגבי רכבי דיזל. בתרחיש הבסיס קובע הדו"ח כי בעשורים הקרובים אזורי אוויר נקי בערי ישראל לא יעברו 3% מסך שטחיהן, והאזורים היחידים שישמרו על מעמדם יהיו בחיפה ובירושלים. גם התרחיש הריאלי קובע כי אזורי אוויר נקי לא יתפתחו ולא יתפשטו. אך בתרחיש השאפתני יגדלו אזורי האוויר הנקי לערים נוספות: כבר בשנת 2030 יוגדרו 9% משטחי הערים בישראל כאזור אוויר נקי, ובשנת 2035 – 15%. תרחיש זה קובע כי במצב מושלם, בשנת 2030, 10% משטח מרכז תל אביב – שכיום אין בה כלל אזור אוויר נקי – יוגדרו ככזה, ובשנת 2035 יגיע הנתון ל-30%. בתרחיש האופטימי ביותר נקבע גם כי בירושלים, שכבר קיים בה אזור אוויר נקי לרכבי דיזל, 100% משטח מרכז העיר יוגדר נקי לחלוטין מפליטת מזהמים.
