ניתוח
מס נסועה ואגרת גודש חוזרים לשולחן האוצר - ובינתיים חונקים את מכירות הרכב החשמלי
משרד האוצר שוב דן בהטלת מס נסועה על רכב חשמלי, נושא שנעלם ועלה כבר ב-2022 וב-2024 בלי להיכנס לחוק ההסדרים. חוסר הוודאות הרגולטורית פוגע כיום במכירות, בשוק יד שנייה ובנהגי הליסינג – וצרכנים שיקנו עכשיו עלולים "לצאת פראיירים"
במהלך הימים האחרונים התרחש בישראל תהליך שלא במקרה "הריח מוכר": משרד האוצר שב לעסוק בשני נושאים שהיו על שולחנו כמה פעמים בעבר – אגרת גודש ומס נסועה על רכב חשמלי. הנושאים האלה נשמעים מוכרים מכיוון שהם עולים על שולחן משרד האוצר מדי כמה שנים, ואז נכנסים לחוק ההסדרים. מס הנסועה הוא דוגמה מצוינת: עם ישראל התוודע לראשונה למס הנסועה בשנת 2022, אך הוא בסוף לא נכנס לחוק ההסדרים. תזכיר חוק בנושא מס הנסועה פורסם גם בשנת 2024, וגם אז הוא נעלם כלעומת שבא – והפעם מס הנסועה ואגרת הגודש חוזרים אלינו לסיבוב נוסף.
האם זה יקרה? קשה לדעת, אחרי הכול הבטיחו לנו מס נסועה גם לפני שנתיים וגם לפני ארבע שנים. אבל דבר אחד בטוח: מס נסועה על רכב חשמלי, וככל הנראה גם על רכבי פלאג-אין היברידי, מציג בפני ענף הרכב הישראלי בעיות משמעותיות. ויותר מכך: הוא חונק את הרכב החשמלי. בתחילת השבוע ניתחנו ב"כלכליסט" את הסיבות לירידה במכירות של רכב חשמלי בישראל. אחת הסיבות הראשונות הייתה חוסר ודאות רגולטורית, כלומר אף אחד לא יודע מה יהיה. ואחת הסיבות העיקריות לחוסר הוודאות הרגולטורית היא חוסר ההחלטיות בנוגע למס הנסועה.
קצת על מס הנסועה, למרות שבכל מקרה הנושא עולה מדי שנתיים: מדובר במס שמדינת ישראל רוצה להטיל על בעלי רכב חשמלי, וכנראה שגם על בעלי רכב פלאג-אין היברידי. מס נסועה כשמו כן הוא: מס של כמה אגורות על כל קילומטר נסיעה. במסגרת זו מס הקנייה על הרכבים האלה יופחת, שזה טוב, אבל גם יוטל מס נסועה, שזה רע. ההיגיון פשוט: כל ישראלי ראוי לנסוע ברכב חשמלי נקי. אבל מי שנוסעים יותר, הם תורמים לגודש, ועליהם המדינה "מפסידה" בלו על בנזין, כי הם נוסעים על חשמל חסכוני שלא מכניס למדינה מספיק כסף. אז אותם יש למסות יותר. ומי שלא נוסע הרבה ירוויח – הוא יקנה מכונית חשמלית בזול ולא ייסע הרבה, כך שהוא לא ייצר פקקי תנועה, תאונות דרכים וכו'.
תשלום על כל קילומטר? לא נקנה עד שתהיה ודאות
בפועל, לפרסומים על התוכניות "מרחיקות הלכת" של משרד האוצר לגבי רכב חשמלי יש אפקט מיידי שלדברי גורמים בענף הרכב כבר מורגש באולמות התצוגה: מכירות רכב חשמלי שבכל מקרה הידלדלו יורדות עוד יותר. ראשית: אם במשרד האוצר מבטיחים לישראלים שמס הקנייה על רכב חשמלי ירד, מדוע שיקנו מכונית חשמלית עכשיו? שנית: אם מבטיחים לישראלים שבקרוב המדינה תכניס להם יד לכיס ותדרוש שישלמו על כל קילומטר, מדוע לרכוש מכונית חשמלית באקלים כזה של חוסר ודאות?
בנוסף על אלה יש עוד בעיות: לכל רכב חדש יש שוק יד שנייה, וזה של הרכב החשמלי בכל מקרה רחוק מלהיות טוב. אז כעת מדינת ישראל פוגעת גם בשוק המשומשות. מכוניות חשמליות סובלות מירידת ערך נאה, וזה דווקא טוב – למה לא לרכוש מכונית משומשת במחיר נמוך מאוד ביחס למחיר של הדגם הזה כשהוא חדש? אבל מה קורה אם מדינת ישראל מאיימת להטיל מס נסועה שבעצם "הורג" את כל היתרון שהושג באמצעות רכישה של רכב שאיבד הרבה ערך? הרי כל הקטע ברכב חשמלי הוא לא לשלם על בנזין יקר.
ויש עוד בעיה: אם מדינת ישראל תוריד את מס הקנייה, המכוניות החדשות יוזלו. ואז מה יקרה למי שמחזיק מכוניות בנות שנתיים מדגם מסוים ששווה 130 אלף שקל, אם היבואן של אותה מכונית יוזיל את המחיר ל-140 אלף שקל בגלל שמס הקנייה ירד? בפועל, יהיה מדובר בקריסה בין-לילית של שוק המשומשות של מכוניות חשמליות בישראל.
יבואני הרכב יצטרכו לחשוף קלפים
כל זה טוב ויפה, אבל זו רק ההתחלה. הסוגיה האמיתית שבפניה השוק ימצא עצמו נוגעת לפיל שבחדר: התמחור. מדינת ישראל מעניקה הטבות במס הקנייה לרכב חשמלי זה שנים. עובדתית: מס הקנייה על רכב בנזין הוא 83%, ומהמס הזה מורידים סכומים שמייצגים את הזיהום שהרכב פולט. מס הקנייה על רכב חשמלי הוא 52%. אבל בישראל יש בעיה: חוץ מטסלה, שום יבואן לא חושף כמה ממחיר הרכב הוא אכן מס קנייה. כך נוצר מצב בו אף אחד חוץ מיבואן הרכב לא יודע באמת אם הטבת המס מגיעה ללקוחות.
כעת, אם התרחיש אכן יקרה, מס הקנייה על רכב חשמלי ירד. מי בדיוק ערב ללקוחות שהורדת מחיר הרכב הרשמי שתנבע מהורדת מס הקנייה תהיה נאמנה למציאות? כלומר, אם למשל מס הקנייה על רכב חשמלי ירד מ-52% ל-30% – מהו החלק היחסי שבגינו הלקוחות יקבלו מחיר חדש ומוזל על הרכב? כל עוד הצרכן לא יודע כמה מס קנייה הוא משלם, מדובר בתוכנית שאינה ישימה.
הפגיעה הגדולה: בנהגי הליסינג
ועוד נקודה: הורדה של מחירי הרכב החשמלי הרשמיים היא כמובן הורדה לצורך עלייה, כלומר מס הקנייה ירד ומי שנוסע הרבה ישלם על כל קילומטר. אבל מה יקרה בציי הרכב? ראשית: יבואן שיוריד את המחיר הרשמי של מכונית חשמלית שנפוצה בציי הרכב יחוש את נחת זרוען של חברות הליסינג, שאת ערך הצי שלהן יבואן הרכב הוריד במאות מיליוני שקלים בין-לילה. אבל מה יקרה עם מי שנוהג ברכב ליסינג? הם נוסעים יותר מרכבים רגילים. כל תרבות הליסינג מבוססת על העיקרון של "סע כפי יכולתך, הדלק עלינו". כעת עלול להיווצר מצב בו העובדים ימצאו עצמם לראשונה נותנים דין וחשבון על כל קילומטר. אם המעסיקים לא יספגו את התשלום, כפי שהם עושים כיום עם הדלק, זה עשוי להיגמר רע.
כאמור, אלה רק כמה סוגיות בסאגת מס הנסועה לבעלי הרכב החשמלי – וייתכן שגם למחזיקי רכבי הפלאג-אין היברידי. אבל דבר אחד בטוח: כל עוד קיים עיסוק בנושא, יש תחושה של "אולי זה יקרה בקרוב". ואם זה יקרה בקרוב, מי שקונה רכב חשמלי כיום עלול לצאת פראייר: גם הוא ישלם מחיר מלא על רכב שאולי יוזל, וגם הוא יקבל יום אחד בדואר דרישה למס נסועה, כפי שכבר קרה עם הרכב החשמלי. בשלב זה צרכנים חכמים יחכו עם רכישה של רכב חשמלי – וחבל שכך, אבל כאן מדובר כבר לחלוטין באשמתה של המדינה.
