"האפקט הישראלי": זינוק של עשרות אחוזים במחירי מכוניות חדשות באיראן
על פי אתרי חדשות מקומיים, ישראל היא זו שאחראית לפגיעה בתעשיית הרכב המקומית, זאת בשל הפגיעה בתשתיות חיוניות בתחומי עיבוד הפלדה והפטרוכימים – מה שפגע ביכולת יצרני הרכב האיראנים לייצר מכוניות חדשות
על פי דוחות איגוד יבואני הרכב, שוק הרכב הישראלי נמצא במצב יציב יחסית: מתחילת השנה נמסרו בישראל 114,527 מכוניות חדשות – כשני אחוזים פחות משנה שעברה. החוסן היחסי של השוק אינו נובע בהכרח מהתנפלות של לקוחות על הסוכנויות אלא בחלק גדול גם ממכירה לסוחרי רכב. בנוסף, דגמים רבים, במיוחד סינים, הוזלו על ידי היבואנים.
אבל מה קורה בשוק הרכב האיראני, שבו חלק גדול מהמכוניות מתוצרת מקומית? מדובר ביצרני רכב שנמצאים בבעלות חלקית או מלאה של המדינה. ואילו רכבים שאינם מיוצרים באיראן הם בדרך כלל סינים. כך, כיום ניתן לרכוש באיראן מכוניות מייצור מקומי שהן גרסאות מאוד מיושנות של פיג'ו ורנו, או מכוניות מתוצרת צ'רי, דונגפנג וג'אקו, שמשווקות תחת שמות שאינם מוכרים לישראלים. ג'אקו 5 למשל נקראת באיראן "לוסאנו 5".
מחירים מדויקים של מכוניות חדשות באיראן קשה לקבל בשל איפול תקשורתי של המשטר, אבל אזרחים איראנים טוענים שמחירו של אופנוע זינק במלחמה לרמת מחיר המקבילה למחיר מכונית, כך שייתכן שמחירן של מכוניות חדשות במדינה זינק מעבר לטווח היכולת של רוב האזרחים. על פי סוכנות החדשות הממשלתית MEHR, במהלך אפריל נרשם זינוק של עשרות אחוזים במחירן של מכוניות חדשות מתוצרת מקומית – מה שגם הזניק את שוק המשומשות ואיתו כמובן גם את המחירים של רכבים משומשים.
לדוגמה: ה-TARA, מתוצרת איראן ח'ודרו, יצרנית "מכונית העם" האיראנית, היא מכונית משפחתית קטנה שמכלוליה מבוססים על אלה של פיג'ו 301 הוותיקה. ה-TARA עלתה בתחילת אפריל כשבעה מיליארד ריאל. כעת היא עולה כעשרה מיליארד ריאל, כלומר כ-5,587 דולר. במדינה מוכת אינפלציה וחרם בינלאומי, בה מחיר כיכר לחם הוא כ-20 אלף ריאל, מדובר בעליית מחיר שדוחפת את המכוניות החדשות הרחק מחוץ לטווח היכולת של המעטים שיכלו להרשות לעצמם רכישת מכונית חדשה.
בראיונות בתקשורת האיראנית, שמפוקחת על ידי הממשל, ציין סעיד מוטמנאי, ראש ארגון סוכני וסוחרי הרכב האיראני לשעבר כי תעשיית הרכב המקומית היתה בדרך להפוך ל"שוק של צרכנים" כלומר המחירים היו צפויים לירידה, אבל מצב זה הסתיים. לפי מוטמנאי, הקונים אינם יכולים להרשות לעצמם מכוניות חדשות ולהערכתו, כ-15%-10% מהאיראנים עדיין משתייכים למעמד המאפשר להם לרכוש מכונית חדשה.
הירידה בכוח הקנייה של האיראנים אינה הסיבה היחידה: לפי אתר החדשות האיראני eghtesad שבשליטת המשטר, ישראל אחראית לפגיעה בתעשיית הרכב המקומית עקב פגיעה בתשתיות חיוניות בתחומי עיבוד הפלדה והפטרוכימים – מה שפגע ביכולת יצרני הרכב האיראנים לייצר מכוניות חדשות. לפי מוחמד אטבאק, שר המסחר והתעשייה האיראני, המשטר פועל להבטחת פלדה עבור יצרני הרכב האיראנים. לצד בעיות אספקת המתכת, גם יצרני הרכב הזרים הבודדים המשווקים מכוניות באיראן, רובם סינים, חווים ירידה במכירות בעקבות המצור על מיצרי הורמוז – ולאלה גם מתווספות תנודות פרועות בשערי המטבע האיראני.
לצד אלה, פרסומים באיראן גם קובעים כי יבואני הרכב האיראנים וסוכנויות המכירה שמשווקות מכוניות מתוצרת איראן החליטו על דעת עצמם להעלות מחירים. אתר TABNAK שנמצא גם הוא בשליטת המשטר דיווח בחודש שעבר, כי מחירה של פיג'ו 207 הגיע ל-30 מיליארד ריאל (כ-16,700 דולר) אחרי התייקרות של עשרות אחוזים, מחיר שאינו סביר לרכב עממי. בהערת אגב יצוין שמחיר זה עדיין נמוך משמעותית ממחירה של פיג'ו 208 בישראל שמתחיל בכ-130 אלף שקלים, אם כי ה- 207 היא כמובן מכונית מיושנת מאוד, מייצור איראני מקומי.
באשר לנתוני המסירות – לפי דיווחים באיראן, במהלך ארבעת חודשי השנה הראשונים נמסרו במדינה 241,615 מכוניות חדשות – ירידה של 10.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ואולם, עיקר המסירות היו בשלושת חודשי השנה הראשונים ולא באפריל, החודש בו המחירים זינקו. בחלוקה לפי מותגים, מובילת השוק היתה SAIPA – יצרנית איראנית שמייצרת בעיקר גרסאות מקומיות של דגמים מיושנים יחסית כמו קיה פרייד ודורות ישנים של דאצ'יה שאת הידע עבור ייצורם רכשה לפני שנות החרם המערבי. לפי הדיווחים, SAIPA מחזיקה בכ-31% מהשוק, עלייה של 3.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מבחינת פילוח הדגמים, הדגם הנמכר ביותר באיראן ברבעון הראשון של 2026, לפי דיווחים זרים, היה SAIPA אטלס – רכב כביש שטח מייצור מקומי שאינו מבוסס על מכלולים מערביים – אלא דווקא על מכלולי דגם אחר, ותיק יותר של SAIPA ששמו הוא QUICK. מתוך סך המכירות הרבעוניות, האטלס החזיק בנתח שוק של 8.7%.
