סגור

בלעדי לכלכליסט
מדוע המשטרה הגבירה את האכיפה בכביש מספר 1 החל מ-2018?

לפני שלוש שנים חולק הכביש למקטעים שהמהירות המותרת בהם היא 90 או 110 קמ"ש; מאז, מספר דוחות המהירות זינק במאות אחוזים

מה גרם למשטרה להגדיל את מספר דוחות המהירות אשר ניתנו לנהגים בכביש מספר 1 במאות אחוזים החל משנת 2018? נתונים אשר נמסרו ל"כלכליסט" על ידי עמותת הצלחה מגלים שלפני שכביש מספר 1 חולק למקטעים שהמהירות המותרת בהם היא 90 או 110 קמ"ש, במשטרת ישראל כמעט ולא עסקו באכיפה של מהירות באחד הכבישים הראשיים והסואנים בישראל.
כפי שנחשף בחודש שעבר ב"כלכליסט" אכיפת מהירות בכביש מתל אביב לירושלים מבוצעת באופן כמעט מלא רק בקטעי הדרך שבהם המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. לעומת זאת דווקא בקטעים שבהם מהירות הנסיעה החוקית גבוהה יותר, במשטרה בקושי אוכפים מהירות מופרזת.
מרבית הקטעים שבהם המשטרה מבצעת את אכיפת המהירות בכביש מספר 1 הם בעלי שלושה נתיבי נסיעה, שהנוסע בהם עלול להתבלבל ולחשוב שהמהירות המותרת בהם היא 110 קמ"ש. לפי לשון החוק, הקטעים שבהם מותר לנסוע במהירות של 90 קמ"ש הם "דרך שאינה עירונית" ולכן נהג שיסע בה למשל במהירות 115 קמ"ש בחושבו כי מדובר בקטע כביש בו מותר לנסוע 110 קמ"ש יקבל דו"ח מהירות בסך של 250 שקל. נהגים שיסעו יותר מהר יקבלו דוחות יותר גבוהים וגם נקודות, כאשר חריגה של 26 עד 40 קמ"ש תגרור קנס של 750 שקל ושמונה נקודות. 41 עד 50 קמ"ש מעל המהירות המותרת יגררו קנס בגובה 1,500 שקל ועשר נקודות. מהירות גבוהה יותר תגרור גם פסילה מנהלתית.
ואולם, אחד הנתונים המעניינים יותר אשר נחשפו ב"כלכליסט" מוכיח כי השינוי בכביש בפועל, כלומר חלוקתו לקטעים בעלי שלושה נתיבים שבהם מותר לסירוגין לנסוע 90 או 110 קמ"ש, התרחש רק ב-2018. כלומר, עד שנה זו היתה מהירות הנסיעה המותרת בכביש נמוכה יותר, מכיוון שהכביש בחלקו לא היה תלת נתיבי (יותר מסוכן).
כיצד אכפה אז משטרת ישראל את מגבלת המהירות בכביש ללא "אלמנט הבלבול" אשר גרם לנהגים לחשוב שהם עדיין נמצאים בקטע כביש בו מותר להם לנסוע במהירות 110 קמ"ש? הנתונים מורים במפתיע כי משטרת ישראל בחרה להתמקד באכיפת מהירות בכביש 1 רק לאחר שהוכנסו קטעי הכביש התלת נתיביים אשר עלולים לגרום לבלבול.
1 צפייה בגלריה
כביש 1 ירושלים תל אביב
כביש 1 ירושלים תל אביב
כביש 1 ירושלים תל אביב
(צילום: עמית שאבי)
מנתוני "הצלחה" עולה לדוגמה כי בינואר 2021, חודש בו בקושי היה עומס בכבישים בגלל הקורונה, רשמה משטרת ישראל 285 דוחות מהירות. ועם זאת - ינואר 2021 היה עדיין חודש בו נרשמו הרבה יותר דוחות מהירות בכביש 1 מהשנים שקדמו לחלוקת הכביש למקטעים של 90 ו-110 קמ"ש. כך, למשל, בינואר 2015 ניתנו באותו כביש 25 דוחות מהירות. בינואר 2016 ניתנו בכביש מספר 1 רק 20 דוחות מהירות וכך גם בינואר 2017.
כאשר מוציאים את הקורונה מהמשוואה אזי מגלים שבמשטרת ישראל "הסתערו" על כביש מספר 1 מאז 2018. לדוגמה בינואר 2020 נרשמו בכביש זה 894 דוחות. בינואר 2019 - 728 דוחות ובינואר 2018 - 531 דוחות.
כמובן, הזינוק בדוחות אינו רלוונטי רק לחודשי ינואר. נתוני המשטרה המובאים על ידי עמותת הצלחה חושפים כי בכל חודשי השנה מאז 2018 חלו זינוקים של מאות אחוזים במספרי דוחות המהירות, אבל בחלק מהמקרים, מאז שהנהגים החלו להתבלבל בגלל החלוקה למקטעי 90 ו-110 קמ"ש הצליחה המשטרה לרשום אפילו זינוק של אלפי אחוזים בחודשים מסוימים.
לדוגמה, מאי 2020 הוא החודש בו משטרת ישראל רשמה שיא של 1,012 דוחות מהירות בכביש מספר 1. השוואה לחודשי מאי בשנים קודמות יותר מעלה תמונה מעניינת: במאי 2019 רשמה המשטרה בכביש מספר 1 936 דוחות. במאי 2018, לאחר ששינויי התנועה נכנסו לתוקף, רשמה המשטרה בכביש 630 דוחות. ומה קרה לפני שמהירות הנסיעה חולקה למקטעים המבלבלים את הנהגים? נתוני המשטרה חושפים כי במאי 2017 נרשמו באותו כביש 27 דוחות מהירות בלבד, במאי 2016 - 17 דוחות, ובחודש זה ב-2015 - 22 דוחות.
ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאמץ המתמשך של משטרת ישראל במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה, אגף התנועה שם לו למטרה להגביר את האכיפה בעבירות מסכנות חיים הגורמות לתאונות דרכים. פעילות האכיפה נועדה לאכוף את השמירה והציות לחוקי התנועה, תוך שילוב אמצעים שונים, גלויים וסמויים כדי להרתיע נהגים פורעי חוק וזאת על מנת להגביר את הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. שוטרי אגף התנועה ימשיכו בפעילות אכיפה לאורך כל השנה בכל רחבי הארך, במטרה לייצר הרתעה ולהגביר את סיכויי מבצעי העבירות להיתפס".