20 אלף פצועים מתחילת המלחמה, ליותר ממחציתם פגיעה נפשית
לפי נתוני אגף השיקום, 55% מהפצועים מתמודדים עם פגיעות נפשיות, ומספר נכי צה"ל זינק ל-81.7 אלף. תקציב השיקום יגדל מ-8.3 מיליארד שקל כיום ל-12 מיליארד עד 2028, בין היתר על רקע מחסור חריף במטפלים
מתחילת מלחמת 7 באוקטובר אגף השיקום שבמשרד הביטחון קלט למעלה מ-20 אלף פצועות ופצועים חדשים וכ-55% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות של חרדות, דיכאון, קשיי הסתגלות ופוסט טראומה.
מהנתונים שמסר היום (א') האגף לקראת יום השנה השני לפרוץ המלחמה, 92% מכלל הפצועים הם גברים ו-64% מהם נפגעו בעת שירות מילואים. 45% מתמודדים עם פציעה פיזית, 35% עם תגובה נפשית ו-20% עם פגיעה משולבת – נפשית ופיזית. עוד עולה מנתוני אגף השיקום כי מחצית מכלל פצועי המלחמה הם צעירים עד גיל 30.
מבין כלל פצועי המערכה המתמשכת 56 מוגדרים כבעלי נכות של יותר מ-100% (100+) ועוד 24 פצועים עם 100% נכות. 168 פצועים המתמודדים עם פגיעות ראש מורכבות נזקקים לליווי רפואי צמוד בשל מצבם. עוד 16 מכלל פצועי המלחמה משותקים ומרותקים לכיסאות גלגלים ו-99 קטועי גפיים.
מפרוץ המלחמה, מדי חודש מתווספים לאגף השיקום כ-1,000 פצועים חדשים בממוצע – בנוסף לכ-600 בקשות חדשות המוגשות לקבלת הכרה בנכות שנגרמה במהלך מלחמות ואירועי עבר. ראשת אגף השיקום במשרד הביטחון לימור לוריא אמרה כי ערב פרוץ המלחמה עמד מספר נכי צה"ל מכלל מערכות ישראל על כ-62 אלף איש כשבשנתיים האחרונות הוא זינק ל-81.7 אלף איש ומהם 38% מתמודדי נפש ופוסט טראומה. היא העריכה כי עד 2028 מספר הפצועים שיטופלו באגף שבראשותה יעמוד על כ-100 אלף איש כשמחציתם פצועי נפש.
להערכות לאגף השיקום באשר להתווספותם של 20 אלף פצועים חדשים בשנתיים הקרובות אין קשר לתוכניות של הממשלה וצה"ל לכבוש את עזה במסגרת המבצע מרכבות גדעון ב'. הערכות אלה מתבססות על ההנחה שבשוך הקרבות תחול עליה במספר הפניות אליו בשל הופעת תסמינים שיכולים להעיד על פגיעות נפשיות שנגרמו לחיילים שהשתתפו במערכה.
לוריא התייחסה גם לעלייה שחלה במהלך השנתיים האחרונות במקרי אובדנות בקרב חיילים שהשתתפו במלחמה ואמרה כי ברוב המקרים, הם לא היו מוכרים לגורמים המקצועיים של אגף השיקום ולא פנו אל האגף. "עלולים להיות מקרים כאלה גם בקרב אנשים שמוכרים באגף ואנחנו עומדים לפני אתגר שמחייב אותנו, את כלל הרשויות ואת הקהילה", אמרה.
מפרוץ המלחמה משרד הביטחון פתח ברחבי הארץ "בתים מאזנים" ו"בתים בטוחים" שבמסגרתם מוגש טיפול מקצועי ופרטני לסובלים מתגובות קרב. בכוונת המשרד לפתוח מסגרת דומה נוספת שתטפל בפצועים "משולבים" – נפגעים פיזיים הסובלים גם מפגיעות נפשיות. בשנה האחרונה צוותים של אגף השיקום התערבו ביותר מ-250 מקרי קיצון של מצוקות נפשיות. זאת, כחלופה להתערבות של המשטרה, שבעבר הובילה להסלמת מצבים אלה. בשנה האחרונה התקבלו מדי חודש כ-2,000 שיחות בממוצע במוקד הסיוע הנפשי "נפש אחת" של אגף השיקום. מדובר בעליה של 53% ביחס לשנה קודם.
ערב המלחמה עמד תקציב אגף השיקום על 5.4 מיליארד שקל לשנה ובעקבות הגידול החד במספר הפצועים הוא הוגדר לכ-8.3 מיליארד שקל. לדברי לוריא "עד 2028 התקציב שיידרש יעמוד על 12 מיליארד שקל וזה מבלי לעשות דבר, ורק במסגרת 'טייס אוטומטי'. אין ספק שתקציב השיקום יצטרך לגדול. השקעה בפצועי צה"ל היא 'ווין-ווין' . הם לא לוחמים רק בזירות הקרב אלא לוחמים גם בתהליכי השיקום שלהם".
אל מול כל אלה, משרד הביטחון ממשיך להתמודד עם מחסור חריף במטפלים כשהיחס בין מספר המטופלים למספר המטפלים עומד על מטפל אחד ל-750 מטופלים. "החוק כיום מתאים לשנות ה-50 של המאה הקודמת ובכל מקרה אינו עונה לצרכים הנוכחיים ולריבוי הפצועים. צריך לפשט את הביורוקרטיה ולייעל תהליכים", אמרה. על רקע אלה באחרונה הוקמה במשרד הביטחון ועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף ושותפים לה נציגי ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, צה"ל ומומחים בתחומי השיקום וזאת כדי לגבש אמות מידה חדשות לטיפול בפצועים הרבים.
