הסייבר הבא הוא בכלל הנפש: תחום הטראומה-טק צובר תאוצה
שילוב טכנולוגיה כחלק מטיפול בטראומה עשוי להוביל לא רק לרווחה נפשית, אלא גם כלכלית, עם שווי שוק שרק הולך וצומח. לישראל, מהסיבות המובנות, יש את כל הפוטנציאל להפוך את הטראומה הלאומית לקטר צמיחה – אך לפני כן צריך לטפל בחסמים
טראומה נפשית, אם לבחון את הדיווחים ברחבי העולם, מעולם לא הייתה נפוצה יותר. בכל העולם ניכרת עלייה בתגובות טראומתיות לאירועים ואתגרים אישיים – אך המתיחות הגיאו-פוליטית מאיצה אותן אפילו יותר. בישראל, מכורח הנסיבות ושגרת החיים, כבר מורגלים לכך היטב. "מציאות החיים בישראל, לצערנו, רוויה באירועי טראומה אינטנסיביים, גם בימי שגרה – ובפרט בימי מלחמה כיום. זה הפך את ישראל למדינה מובילה עולמית בכל הנושא של טיפול נפשי, טיפול בטראומה והיא ידועה כמי שהצמיחה מומחים בתחום. בדומה, ישראל היא גם שחקן מרכזי ברמה הטכנולוגית ולכן השילוב ביניהן מוביל לכך שמפותחות כאן לא מעט טכנולוגיות ופתרונות שנועדו לשפר את הטיפול, לייעל אותו ולהעניק טיפול טוב יותר", אומרת איריס לס, שותפה באשכול הטכנולוגיה בפירמת BDO. לדבריה, "באקו-סיסטם הישראלי יש לא מעט חברות בתחום, בשלבי פעילות שונים, שמפתחות מכשור רפואי, טכנולוגיות מציאות רבודה ועוד, שילוב של בינה מלאכותית ופתרונות אחרים. אמנם מדובר בשוק שכרגע הוא נישתי אבל בהדרגה הפעילות והביקוש אליו צפויים לזנק בעשור הקרוב ולתפוס מקום מרכזי.
עו"ד ענבר גורליק, שותפה במשרד ברנע ג'פה לנדה, מוסיפה כי "הגידול החד בביקוש לפתרונות טיפוליים בפוסט-טראומה יוצר דחף לאימוץ ופיתוח פתרונות דיגיטליים. מאחר שקיימים אתגרים במערכת הבריאות עוד מלפני המלחמה, זו הזדמנות לחברות, יזמים ומוסדות אקדמיים למנף את היכולות בתחום הבריאות הדיגיטלית, בו ישראל היא מהמובילות בעולם. זה כולל, בין היתר, מענה באמצעות אפליקציות טלה-רפואיות, כלי אבחון באמצעות בינה מלאכותית וטיפולים אינטראקטיביים מרחוק".
"פוטנציאל כלכלי עצום"
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ הבינלאומית Tefen, מצביעה גם על היתכנות מסחרית משמעותית במיוחד. "הפוטנציאל הכלכלי של התחום עצום. מדובר בבעיה גלובלית שלא תלויה רק במצבים ביטחוניים. מגפת הקורונה, שינויי אקלים, אלימות חברתית, משברים פוליטיים וכלכליים, כל אלה מייצרים עלייה דרמטית בצרכים הנפשיים של אוכלוסיות בכל העולם. מוסדות חינוך, צבאות, חברות ביטוח, מערכות רווחה וארגונים גדולים מחפשים פתרונות חדשניים לניהול דחק ומצבי טראומה".
לדברי לס, "על פי הערכות עדכניות, שווי השוק של תחום הטראומה-טק עד 2032 צפוי להגיע ל-566 מיליארד דולר. זה מעיד על הרלוונטיות של השוק הזו, הפוטנציאל שלו והביקוש הגובר בכל העולם. מערכות הבריאות ותחום בריאות הנפש בכל העולם סובל ממחסור משמעותי והטכנולוגיות בו עשויות להיות מה שיפתור אותו. לכן זה גם ייצר לו ביקוש. קשה להעריך כרגע או לדבר ברמת עסקאות קונקרטיות שכן מדובר בתחום שמצריך רישום פטנטים, הסדרה של קניין רוחני וגם ביצוע מחקרים. כל אלו אורכים זמן ובצדק שכן טיפול נפשי הוא עניין רגיש ומורכב שמצריך בדיקה, תיקוף, הסדרה ורגולציה. יחד עם זאת, משקיעים וגופים עם אורך רוח שידעו לנהל נכון את הפעילות יוכלו ליהנות לאורך מזמן מפירות השקעתם – ערכית ומסחרית כאחד".
גורליק מציינת כי לפי מחקרים כלכליים שנערכו בישראל, נטל הוצאות הטיפול בפוסט-טראומה בעקבות המלחמה יגיע ל-197 מיליארד שקל בחמש שנים הקרובות, בעוד פוטנציאל ההחזר על השקעה בטיפול המוצע נע בין 12.5-14.9 על כל שקל שמושקע בו.
"סטיגמה ציבורית קשה"
מאידך, מציינת גורליק כי לתחום יש חסמים ייחודיים שחשוב לשים לב אליהם. "נושא בריאות הנפש עדיין מלווה בסטיגמה ציבורית קשה, בושה והשתקה. תחושת הבושה יכול להקטין את המוטיבציה לשימוש בפתרונות שונים מחשש לחשיפה אישית. לכך גם חשוב להוסיף מחסור גדול במטפלים ומטפלות – כאשר פתרונות טכנולוגיים לא יכולים להחליף יחס אישי, אבחון מעמיק וחמלה שניכרת היטב אצל מטפלים אנושיים".
לדבריה, גם תחום המימון של הטיפול הנפשי מהווה סוגיה שמצריכה מענה מקיף. "אחת השאלות הגדולות היא מי יממן את הטיפולים. בניגוד לסייבר, למשל, שבהן חברה מפתחת פתרונות עבור חברה אחרת, כאן הלקוח לעיתים הוא תאגיד בריאות ציבורי. במקרה כזה קשה יותר לממן את הטיפול בשל העדר תקציב או חוסר בתעדוף ברור".
לאור זאת, מונה לס פרנס מספר צעדים שיאפשרו צמיחה של התחום. "דרושה הכרה ממשלתית בחשיבות של התחום, כולל תקצוב ייעודי להקמה של חממות, מיזמים משותפים עם האקדמיה והבריאות, ותמרוץ יזמות ישראלית. כמו כן יש צורך בשילוב הדוק של אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי. פיתוחים בתחום בריאות הנפש לא יכולים להתקדם בלי מעורבות של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וגורמים קליניים שיבטיחו את תקפות הכלים. בנוסף, יש לפתח רגולציה ייעודית שתסדיר את השימוש בטכנולוגיות רגישות כאלה ותשמור על פרטיות המשתמשים ועל בטיחותם הנפשית".
"גבולות גזרה ברורים"
הצורך החשוב בשמירה על פרטיות המשתמשים ורווחתו של הציבור מקבל משנה תוקף, כשהוא נוגע לענייני הנפש והטיפול בהם. בשנה האחרונה, צצים עוד ועוד דיווחים שלפיהם משתמשים רבים "מתייעצים" עם ChatGPT לגבי התמודדות עם בעיה או אתגר ולא אחת הוא נתפס כתחליף לפסיכולוג. בתגובה, ולאור ריבוי המקרים הללו, הודיעה לאחרונה openAI, מפעילת ChatGPT כי היא תגביל את השימוש בו למטרות אלו.
"גבולות הגזרה בנושא צריכים להיות ברורים ומחמירים, בעיקר מאחר שמדובר בדיני נפשות", אומרת גורליק. "לדעתי פתרונות משולבי בינה טכנולוגית צריכים להיות מוגבלים – לסייע ככלי ראשוני, לשמש לתרגול אך לא להחליף את המקצועיות והאמפתיה האנושית שנדרשת בטיפול נפשי. על כן יש לאסור על שימוש בבינה מלאכותית כמטפל עצמאי. בנוסף, יש לוודא שקיימים מנגנונים למצבי חירום ובהם חיבור למטפל אנושי באופן מידי. כמו כן, דרוש פיקוח קפדני ומדיניות ברורה ביחס לאופן השימוש בבינה מלאכותית, כך שמטופלים שנעזרים בה יבינו כי מדובר במערכת אוטומטית, ללא יכולת לקלוט ניואנסים ומסרים מעולמו הפנימי של המטופל. גישה כזו תסייע למטופל לא לפתח תלות בפתרון הטכנולוגי.
לדבריה, צעד חשוב נוסף הוא הטלת דרישות מחמירות של פרטיות, אבטחת מידע, אתיקה טיפולית והגנה על זכויות המטופלים, כולל קביעת רגולציה מוקדמת ומחמירה שתחייב זאת טרם כניסת הטכנולוגיות לשימוש בשוק".
לס אף מבהירה כי נדרש לקחת בעירבון מוגבל מאוד את ההצהרות שלפיהן תגובות לטיפול נפשי, על בסיס AI, היה מוצלח. "נפש האדם אינה בהכרח מגיבה במיידיות ולא אחת, כפי שמטפלים ומטופלים יעידו בעצמם, דווקא לאחר פרקי זמן ממושכים יותר עשויות לצוץ בעיות. כדי להבין דברים לעומקם חשוב לבחון את הדברים לאורך זמן ולא על סמך מחקרים שנמצאים בתחילתם. חברות טכנולוגיה אשר ישכילו לאמץ את גישת השילוב, כמו גם לאסוף, לבחון ולנתח את הדאטה המתקבל תוך כדי תנועה ועל פני זמן, יזכו להיות פורצות דרך ולהצליח".
"ההחלטה של OpenAI משקפת את הרגישות הגבוהה שבתחום, אך גם מדגישה את הצורך באיזון נכון", מסכמת ביצור-פרנס. "לא לעצור את הפיתוח, אלא להניח לו יסודות אתיים ומקצועיים ברורים. גבולות הגזרה צריכים להיות ברורים: לא מתן אבחנות רפואיות ולא ניהול טיפול, אלא מערכת תמיכה והכוונה שמסייעת לאדם לעשות את הצעד הראשון אל עבר טיפול מקצועי".
