סגור
מנופים מכולות ב נמל חיפה
נמל חיפה (צילום: אלעד גרשגורן)

מיליארד שקל על הכף: המאבק על הדיבידנד בנמל חיפה מגיע לנקודת הכרעה

בעלי הנמל, אדאני ההודית וגדות הישראלית, מבקשים לשנות את תנאי המכרז שאסרו עליהם למשוך כספים לפני ביצוע השקעות בתשתיות. רשות החברות תומכת במהלך, אך בענף מזהירים מפני עתירות לבג"ץ, והעובדים דורשים השקעות בנמל במקום חלוקת רווחים לבעלים. החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו צפויה להכריע בסוגייה בימים הקרובים

החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, צפויה להכריע בימים הקרובים בנוגע להמלצה של רשות החברות לאפשר לבעלי נמל חיפה, אדאני ההודית וגדות הישראלית, למשוך מיליארד שקל דיבידנד מקופת המזומנים של הנמל, בה יש נכון להיום כ-2.5 מיליארד שקל.
חברת אדאני ההודית (70%) וגדות הישראלית (30%) קיבלו את הזיכיון לנמל ב-2023 למשך כ-30 שנה, אך הסיבה שהמהלך דורש אישור מיוחד הוא שבמסגרת המכרז בו זכתה החברה, היא התחייבה שלא לגעת בקופת המזומנים עד לביצוע השקעה נרחבת בנמל. כעת הצדדים מבקשים לשנות את המצב, ולאור העובדה כי מצב הנמל לא השתפר מאז שעבר בעלות, לא חסרים מתנגדים למהלך.
על מנת לקבל את האישור, ובפועל לשנות את תנאי המכרז, התחייבה אדאני-גדות להפקיד מיליארד שקל לנאמנות בחברת נמלי ישראל, שאם לא תקבל הנחיות חדשות, תוכל בינואר 2030 להשתמש בכסף להקמת רציף מים עמוק בנמל. מדוע צריך להמתין שלוש שנים? בנמלי ישראל מעריכים כי כרגע אין צורך ברציף נוסף של מים עמוקים בנמל, וכי מדובר בעבודות תשתית להכנה לקראת הצרכים העתידיים של מדינת ישראל.
על מנת לקדם את ההחלטה, נדרשה הרשות לכנס מחדש את ועדת המכרזים שאישרה את הזכייה המקורית, ובחודשים האחרונים ערכה חמישה דיונים וקיבלה חוות דעת שונות. לאחר מכן כונס גם דירקטוריון חברת נמלי ישראל, שתמך במהלך. בינואר נתן נציג החשב הכלכלי את הסכמתו, אך זה היה בעידן של החשב הקודם, יהלי רוטנברג. מאחר שההסכם דורש את חתימת החשבת הכללית הנוכחית, הנושא שוב עולה לדיון ובימים אלו מונח על שולחנה וממתין להכרעתה.
ההחלטה צפויה לעורר הד רב וכבר עכשיו גוררת ביקורת רבה. העובדה כי אדאני-גדות יוכלו לעשות בקופת המזומנים של הנמל ככל העולה על דעתם נוגדת את עיקרי המכרז בו זכו, ועליו התמודדו גם מספנות ישראל, קבוצת שפיר, חברת DP מדובאי וחברות נוספות. גורמים בענף מעריכים כי אם ההסכם ייחתם, החברות האלו יוכלו לפנות לבג"ץ בדרישה לבטל את המכרז על בסיס הטענה כי המכרז שונה בדיעבד וכי אם היו יודעים שתהיה להם גישה לקופת מזומנים של 2.5 מיליארד שקל, ייתכן שהיו מגישים הצעות גבוהות יותר שהיו מנצחות את ההצעה של אדאני-גדות.
ברשות החברות לא מסכימים עם ההנחה הזאת, ולראיה הם טוענים כי ממילא היה קיים פער של 1.4 מיליארד שקל בין ההצעה הזוכה של אדאני-גדות לבין ההצעה השנייה של חברת DP מדובאי, שהציעה 2.65 מיליארד שקל בלבד. אף אחד לא חולק על העובדה כי אדאני-גדות הגישה הצעה יקרה באופן חריג ומפתיע.
בנוסף, ברשות טוענים כי לאחר חתימת ההסכם מצבה של ישראל יהיה טוב יותר, שכן טרם החתימה לא הצליחו להגיע להבנות בין אדאני-גדות לבין חברת נמלי ישראל. הסיבה לכך שהצדדים לא חתמו עד כה על סיכום בנוגע לרציף החדש היא שאדאני-גדות רצו לבחון את האפשרות שאת ביצוע העבודות על הרציף החדש תבצע חברה פרטית, מהלך אליו חברת נמלי ישראל כמובן התנגדה בתוקף, שכן הוא גורע מסמכותה.
אך שאלת יישומו של ההסכם אינה מסתכמת רק במישור המשפטי. הוא יצטרך להתמודד גם עם המציאות בשטח, לנוכח חששות של עובדי הנמל, שכבר היום מתקשים להתנהל מול ההנהלה החדשה. עם זכייתם במכרז, אדאני-גדות תכננו לקלוט 200-150 עובדי דור ג' ולהוציא פרישה לפחות 100 עובדי דור א', זאת לצד הסכמות עם ועד העובדים לגבי ניוד עובדים בין אגפים. אך בין הצדדים מתנהלים יחסים מתוחים, לצד שביתות פתע ומאבקים על רקע ניסיונות להכניס עובדי קבלן לנמל.
במכתב ששלחה ההסתדרות באוקטובר למנכ"ל קבוצת אדאני, אשוואני גופטה, היא מטיחה בהנהלת נמל חיפה כי יותר משלוש שנים לאחר העברת השליטה בנמל, הפעילות בו נותרה בקיפאון, בניגוד להתחייבות להגדלת היקף העבודה שניתנה במסגרת המשא ומתן על הסכם דור ג'. לטענת ההסתדרות, למרות גיוסם של כ-90 עובדים לדור ג', לא נרשמה עלייה בהיקף הפעילות, ובנמל נוצר מצב של עודף עובדים ביחס לעבודה הקיימת. במקביל, יישום הסכם הפרישה המוקדמת לעובדי דורות א' וב' מתעכב בשל מחלוקת בין הנמל למדינה על הכספים הכלואים.
ההסתדרות מצביעה גם על ליקויים תפעוליים שמגבילים את יכולת הנמל להגדיל פעילות: רק רציף "כרמל" מסוגל לקלוט ולאחסן מכולות, המחסור בגרורים מחייב שינוע יקר בין הרציפים, ובתחום המטען הכללי והתפזורת קיים מחסור במלגזות ובשופלים, שחלקם מיושנים ומתקלקלים תדיר. בהסתדרות מזהירים כי המצב אינו בר-קיימא ודורשים מההנהלה להציג תוכנית מיידית להגדלת הפעילות, לשדרוג הציוד ולהשלמת הסכם הפרישה. עם זאת, יש לציין כי מאז העברת הזכיינות, הנמל חנך שישה עגורנים חדשים והשלים שיפוץ של ארבעה עגורני מכולות.
אין ספק שעל רקע הפערים האלו, ההחלטה לאפשר לאדאני-גדות למשוך דיבידנד עלולה רק לערער עוד יותר את מערכת היחסים בין ועד העובדים להנהלה. העובדים דורשים לראות יותר השקעה בנמל ופחות במי ששולט בו.
מנמל חיפה נמסר בתגובה: "ההסכם בין מדינת ישראל לחברת נמל חיפה יאפשר לנמל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו כנמל בינלאומי וכחוליה מרכזית בפיתוחה של כלכלת ישראל. במסגרת ההסכם, חברת נמל חיפה תמלא את התחייבותה למימון הרחבת תשתיות הנמל, באמצעות הפקדת הכספים הנדרשים בחשבון נאמנות בניהולה של חברת נמלי ישראל (חנ”י), האחראית לביצוע עבודות הקמת התשתיות בפועל. לוח הזמנים של שלוש השנים עולה בקנה אחד עם תנאי כתב ההסמכה הקיים של חברת נמל חיפה. פיתוח התשתיות החדשות, לצד קליטת עובדים חדשים מדור ג’ וקידום תוכנית פרישה מרצון לעובדים הוותיקים, יאפשרו לנמל חיפה לממש את הפוטנציאל שלו, להאיץ את פיתוחו ולחזק את מעמדו כנמל בינלאומי מודרני, יעיל ותחרותי".