רגולציה על בינה מלאכותית? משרד ראש הממשלה יבחן עשרות מודלים שונים
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- המטה הלאומי לבינה מלאכותית ירכוש רישיונות ל-21 כלים טכנולוגיים בעלות של כמיליון שקל לצורך גיבוש מדיניות ורגולציה.
- מטרת הרכש היא לאפשר לעובדי המטה היכרות מעשית עם היכולות והסיכונים של המודלים המובילים בשוק לצורך ייעוץ למשרדי הממשלה.
- רשימת הכלים כוללת פלטפורמות פופולריות כמו ChatGPT ו-Claude לצד כלים מתמחים בתחומי הווידאו, העיצוב והקוד.
המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה מתכנן לבחון ולהשוות בין עשרות כלי בינה מלאכותית, כחלק מעבודתו לגיבוש מדיניות ורגולציה בתחום. לפי מסמכי כוונת התקשרות שפרסם היום (ה') המשרד, המטה מבקש לרכוש רישיונות לשימוש ב־21 כלים ופלטפורמות, בכמיליון שקל בשנה. ההתקשרות המתוכננת היא לשנה, עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות.
בחוות הדעת שעליה חתום שחר ברכה, המשנה לראש המטה ומוביל מדיניות הבינה המלאכותית הלאומית, מוסבר כי עבודת המטה מחייבת היכרות מעשית ועדכנית עם הכלים המובילים בשוק. אחת המטרות המוצהרות היא "גיבוש מדיניות ורגולציה המבוססות על הבנה של היכולות, המגבלות והסיכונים של הכלים, כפי שהם מופעלים בפועל". מטרות נוספות הן מעקב אחר מגמות טכנולוגיות בעולם, זיהוי מוקדם של יכולות חדשות ופיתוח המומחיות המקצועית של עובדי המטה.
הרכש מתוכנן על רקע החלטת הממשלה מספטמבר 2025 על הקמת המטה כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. במסגרת ההחלטה, הוחלט להעביר ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה למשרד ראש הממשלה את תחום המדיניות והרגולציה בבינה מלאכותית, על המטה הוטל לגבש מדיניות ולייעץ למשרדי הממשלה בנושאי רגולציה, בין היתר לצורך הסרת חסמים והרחבת הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית.
ההחלטה גם קבעה כי רגולטור המבקש לקדם אסדרה בעלת פוטנציאל השפעה מהותית וישירה על תחום הבינה המלאכותית נדרש להיוועץ במטה לפני קידומה, תוך שמירה על סמכויותיו ועצמאותו של הרגולטור. בהחלטה נוספת מיוני 2026 הוטל על המטה, בשיתוף משרד האוצר, רשות האסדרה וגורמים נוספים, לבחון את עקרונות הרגולציה הקיימים ולהמליץ על עדכונם ועל מתודולוגיה להיוועצות ולתיאום בין גופי האסדרה, מתוך גישה של "בינה מלאכותית אחראית".
הרשימה המצורפת לבקשת הרכש כוללת, בין היתר, את ChatGPT של OpenAI, את קלוד של אנתרופיק, את מיסטרל ואת גרוק של xAI. לצדם מופיעים גם Perplexity, כלי Adobe Firefly, הפלטפורמות Runway ו־ElevenLabs, וכן Cursor, Lovable ו־Replit. ברשימה נכללים גם OpenRouter, Hugging Face ו־Ollama. במטה מציינים כי הרשימה תיבחן מעת לעת, וכי ניתן יהיה להוסיף כלים בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות. חלק מהמודלים מתמחים בתחומים ספציפיים כמו וידיאו, עיצוב או שכפול קול או בניהול אוטומציות.
הרישיונות מיועדים לעובדי המטה בלבד, לצורכי לימוד, התנסות, מחקר והתמקצעות. לפי חוות הדעת, נדרש "שימוש שיטתי, השוואתי ומתמשך" בכלים, בקצב התואם את התפתחותם. המסמך אינו מפרט כמה רישיונות יירכשו לכל מוצר, כמה עובדים ישתמשו בהם או כיצד יחולק הסכום בין הכלים השונים.
לצורך הרכש מבקש המטה להשתמש במסלול של יצרן יחיד. ההסבר לכך הוא שמטרת ההתקשרות היא ללמוד כל מוצר מסוים, ולכן רכישת מוצר מתחרה לא תענה על אותו צורך. "מוצר אחר, דומה ככל שיהיה, הוא נושא לימוד אחר ואינו יכול למלא את הצורך", נכתב בחוות הדעת. במטה מסבירים כי ההשוואה בין הכלים היא חלק מהותי מהעבודה, ולכן הם משלימים זה את זה מבחינת מטרת הרכישה. כרגע הרגולציה הקיימת לא התגבשה לכדי חוקים או תקנות, והמסמך הכתוב היחיד מבוסס על עקרונות שגיבש ה-OECD.
