שנה שנייה שנפתחת ללא תקציב: מחדל פוליטי עם השלכות תפעוליות כבדות
הפער בין התקציב שאושר בממשלה לבין התקציב ההמשכי נאמד על ידי החשב הכללי ב־55 מיליארד שקל. "זהו פער בהיקף חסר תקדים", כתב
שנת 2026 היא השנה השנייה ברציפות שנפתחת ללא תקציב מאושר. למעשה, הממשלה טרם הניחה על שולחן הכנסת את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026, זאת למרות שחלפו חודשיים מהמועד החוקי האחרון להנחת תקציב המדינה על שולחן הכנסת. עצם הבחירה של ממשלת נתניהו–סמוטריץ' להתעלם מהקבוע בחוק, בשל שיקולים של נוחות פוליטית, אינה מפתיעה והיא אופיינית למדי. אך לכניסה לשנה חדשה ללא תקציב מאושר יש משמעויות תפעוליות לא מבוטלות.
כל עוד אין תקציב, הממשלה מתנהלת במנגנון של תקציב המשכי, והיא מוגבלת לתקציב של השנה הקודמת. במכתב ששלח החשב הכללי יהלי רוטנברג, למנכ"לי משרדי הממשלה הוא אמד את הפער בין תקציב 2026 שאושר בממשלה לבין התקציב ההמשכי בכ־55 מיליארד שקל.
מדובר בפער "בהיקף חסר תקדים לכל שנה קודמת שבה פעלנו במסגרת של תקציב המשכי", כתב. הוא מדגיש כי אם 2026 תסתיים ללא תקציב כלל יהיה צורך בצעדים קיצוניים כדי לקצץ את פעילות הממשלה, שכן התקציב ההמשכי העומד לרשות הממשלה אינו מאפשר "לקיים את ההתחייבויות ורמת השירותים שניתנים בפועל על ידי הממשלה".
התרחיש שרוטנברג מזהיר מפניו נראה כעת קיצוני מאוד, אך לא קשה להעלות על הדעת שהוא יתממש. כך למשל, אם הכנסת תתפזר בשל אי־העברת תקציב בסוף מרץ, צפויות הבחירות להתקיים ביולי; ואם לאחר מכן יתקשו להרכיב ממשלה ויתגלגלו לסבב בחירות נוסף — הרי ששנת 2026 עלולה להסתיים ללא תקציב.
האזהרה של רוטנברג אינה מכוונת לחברי הממשלה, אלא למנכ"לים ולחשבים של משרדי הממשלה. כלומר, מכיוון שקיימת אפשרות שהתקציב המאושר בממשלה לא יאושר בסופו של דבר בכנסת, נדרש כבר כעת לנהוג בזהירות יתרה.
את הנהלים המדויקים להתנהלות בחודשים הראשונים של השנה רוטנברג אינו מפרט במכתב, אך הוא מסביר כי במקרה שלא יהיה תקציב כלל, יהיה צורך לעכב התקשרויות עם ספקים, ואולי אף לעצור תשלומים לספקים. במקביל, לא תהיה יכולת לגייס כוח אדם חדש, ויהיה קושי להעביר תמיכות בכ־35 מיליארד שקל לרשויות מקומיות ולבינוי כיתות לימוד.
רוטנברג מציין כי גם התמיכות בישיבות, בגופי תרבות וספורט ובתנועות נוער מצויות בסיכון במקרה של תקציב המשכי. המשמעות העקיפה של דברי החשב הכללי היא שכל עוד התקציב אינו עובר, יש לנהוג בזהירות בהקצאת התקציבים האמורים, שכן יש להביא בחשבון את האפשרות שבסופו של דבר התקציב לא יאושר כלל.
מעבר למכתב האזהרה של רוטנברג, נשלח גם מסמך הנחיות לכלל החשבים. כל חשב נדרש לשלוח תחזית של קצב ההוצאה שלו לשנת 2026, וסגן החשב הכללי קובע מעין "מסגרת תקציבית" לכל משרד. כאשר משרד מזהה צורך תקציבי דחוף, הוא רשאי להגיש בקשה מיוחדת לחשב הכללי. במקביל, כל עוד התקציב אינו מאושר, לא ניתן להתקשר בהתקשרויות חדשות העולות על מיליון שקל, והתקשרות חדשה מעל 5 מיליון שקל דורשת ועדת חריגים.
התקשרויות הקשורות לשיקום הדרום והצפון שנפגעו במלחמה יאושרו ביתר קלות: עד 10 מיליון שקל באישור חשב המשרד, 10־50 מיליון שקל באישור סגן בכיר לחשב הכללי, ורק התקשרויות מעל 50 מיליון שקל יידרשו לאישור ועדת החריגים.
באשר לתמיכות לישיבות וארגוני נוער, הנוהל קובע כי יודגש לכל מגיש בקשה לתמיכה ממשלתית כי "אין ודאות שתינתן תמיכה לנושא, וגם לא ידוע מה גובה התקציב". עם זאת, חלק מהכספים יועברו למוסדות הציבור הללו כמקדמה, באישור סגן החשב הכללי לעניינים חברתיים.
נוהל התקציב ההמשכי קובע גם כי "ככלל, יש להימנע מאישור נסיעות לחו"ל שאינן הכרחיות ודחופות". במקרה של נסיעה הכרחית ודחופה, נסיעת שר תוגבל לשני מלווים, נסיעת מנכ"ל למלווה אחד, ונסיעות עובדי המשרד יצומצמו, כך שיאושר רק עובד המשתתף באופן אקטיבי בפעילות בחו"ל. כמו כן, הנסיעות לחו"ל לא יוכלו לחרוג מתקציב הנסיעות שנקבע לשנת 2025.
