ליטיגציה מסחרית בעידן הבינה המלאכותית: חשיבות האסטרטגיה והייצוג האישי עולה
הטעות הנפוצה ביותר של מנהלים אינה פעולה שגויה, אלא חוסר פעולה. קל להדחיק מחלוקת, לקוות שהיא תתמסמס, או להמר שהצד השני יתעשת. אבל התעלמות היא לא מדיניות, היא אובדן שליטה
מהפכת הבינה המלאכותית כבר משנה באופן משמעותי את תחום הליטיגציה המסחרית. לא רק את הדרך שבה עורכי הדין עובדים, אלא גם את הדרך שבה לקוחות תופסים ערך משפטי. אם בעבר עיקר המשקל ניתן על היקף העבודה הטכנית ועל שעות העבודה שהושקעו בתיק, הרי שכיום מרכז הכובד עובר לאסטרטגיה, לשיקול דעת, ליכולת ניהול ההליך ולהופעה האישית בבית המשפט.
חלק ניכר מעבודת הליטיגציה המסחרית מתבסס על שעות רבות של הכנה: איסוף מסמכים, סקירת פסיקה, ניתוח ראיות, בניית צירי זמן, השוואת גרסאות, איתור סתירות, הכנת טיוטות וניהול הליכי גילוי ועיון במסמכים. מדובר בעבודה משפטית חיונית, אך בחלקה הגדול גם עבודה שיטתית, טכנית וחזרתית. עבודה יסודית ושיטתית שאותה יכולה הבינה המלאכותית להחליף בחלקה, בתנאי שקיימת בקרה קפדנית של עורך דין מנוסה ובדיקת עובדות.
כיום, כלים מבוססי בינה מלאכותית מסוגלים לבצע חלקים נרחבים מהעבודה הזאת במהירות רבה בהרבה. הם יכולים לסכם מסמכים, לאתר פערים, להשוות בין גרסאות, להציע טיוטות ראשוניות ואף לסייע במחקר משפטי. המשמעות היא שהזמן הנדרש להכנת תיק משפטי מתקצר באופן משמעותי, והערך כבר אינו נמדד רק בכמות השעות שהושקעו.
פחות עבודה טכנית, יותר אסטרטגיה ושיקול דעת
ככל שהעבודה הטכנית הופכת ליעילה ומהירה יותר, כך עולה החשיבות של שיקול הדעת המשפטי, הניסיון האישי והיכולת לנהל סכסוך מורכב באופן אסטרטגי. בסופו של דבר, בינה מלאכותית אינה מחליפה שיקול דעת. היא אינה יודעת לקרוא בין השורות, להבין אינטרסים, לזהות דינמיקות עסקיות או להעריך כיצד שופט מסוים עשוי להגיב לטיעון מסוים.
בינה מלאכותית יכולה להציע ניתוחים ולסדר מידע, אך היא אינה יכולה להחליט מה נכון מבחינה משפטית או עסקית. היא אינה יודעת מתי נכון להפעיל לחץ, מתי להתפשר, כיצד לנהל חקירה נגדית אפקטיבית או כיצד לקרוא את האווירה באולם בית המשפט. אלו יכולות המבוססות על ניסיון, אינטואיציה מקצועית והבנה אנושית עמוקה.
לכן, המגמה הצפויה אינה ירידה בחשיבותם של עורכי הדין, אלא שינוי במשקל היחסי של עבודתם. פחות ערך יינתן לשעות עבודה טכניות, ויותר ערך יינתן למי שמוביל את האסטרטגיה, מקבל החלטות, מנהל סיכונים, מזהה את נקודות הלחץ של הצד השני ומבין מתי נכון להילחם ומתי נכון להתפשר.
הליטיגטור הופך לנכס המרכזי
הבינה המלאכותית לא מחליפה את הליטיגטור המקצועי, להפך. היא מחזקת אותו, משום שהיא מאפשרת לו להתמקד באסטרטגיה, בניהול ההליך ובמלאכת המחשבת של ניהול תיק מורכב. ככל שהכלים הטכנולוגיים מקצרים את הדרך אל המידע ומבצעים חלק מהעבודה הטכנית, כך מתחדדת החשיבות של היכולות האמיתיות של מי שמופיע בפועל בבית המשפט ומנהל את התיק.
הליטיגטור המוביל נדרש לראות את התמונה הרחבה, להבין את הלקוח ואת האינטרס העסקי שלו, לזהות את נקודות החולשה בתיק, לבחור את קו הטיעון הנכון ולנהל את ההליך באופן שמשרת לא רק את העמדה המשפטית אלא גם את האינטרס המסחרי. אלה יכולות שהבינה המלאכותית יכולה לסייע בהן, אך אינה מחליפה אותן.
תכונותיו של הליטיגטור ובראש ובראשונה האינטליגנציה הרגשית הנדרשת ממנו, ההבנה והמיומנות בתחום ההתנהגות האנושית, יכולת התקשורת הבין אישית, יכולות השכנוע שמושפעות ממגוון תכונות וכישורים (ולא רק מיכולת להציג טיעון לוגי סדור שהיא היכולת הבסיסית הנדרשת), היכולת לראות את התמונה הגדולה ולכוון את הלקוח בצורה נכונה, והיכולת היצירתית שקיימת בצמתים שונים של ניהול ההליך - אלה עדיין נדרשות והן שיעשו את ההבדל בין ניהול איכותי ומיטבי של ההליך לבין ניהולו בצורה שבלונית. יתרון זה יהיה קיים לפחות כל עוד הגורם האנושי הוא הגורם הדומיננטי והחשוב ביותר בהליך ובראש ובראשונה מדובר בגורם היושב בדין ובצדדים לסכסוך.
שכר הטרחה יעבור ממאמץ לערך
השינוי הזה ישפיע גם על מודל התמחור של שירותים משפטיים. כאשר עבודה שבעבר דרשה עשרות שעות ניתנת כיום לביצוע בזמן קצר בהרבה, לקוחות עסקיים לא יסכימו עוד לשלם עבור שעות עבודה טכניות באותו אופן שבו שילמו בעבר.
מנגד, הם יהיו מוכנים לשלם עבור תוצאה, חשיבה אסטרטגית, ניהול סיכונים ויכולת להשיג יתרון אמיתי בהליך המשפטי. השאלה כבר לא תהיה כמה שעות הושקעו בתיק, אלא מה הייתה התרומה האמיתית של עורך הדין להצלחת ההליך או לצמצום הסיכון העסקי.
לכן, סביר שנראה מעבר למודלים גמישים יותר של שכר טרחה: שילוב בין שכר קבוע, תקרות תקציב, בונוסים על הצלחה ומרכיבים המבוססים על ערך ותוצאה. הדגש יעבור בהדרגה ממדידת שעות למדידת אפקטיביות.
מיומנויות עורכי הדין הצעירים יצטרכו להשתנות
ההשפעה על עורכי הדין הצעירים תהיה משמעותית במיוחד. במשך שנים ההכשרה המקצועית התבססה על עבודת מחקר, קריאת מסמכים, סקירת פסיקה, הכנת טיוטות ובדיקת אסמכתאות. בעידן החדש חלק מהעבודה הזאת יתבצע באמצעות מערכות בינה מלאכותית.
אולם הדבר אינו הופך עורכי דין צעירים למיותרים אלא לכל היותר יהיה בשינוי כדי להשפיע על היקף צוות העבודה שיידרש בכל תיק. השינוי יחייב אותם לפתח מיומנויות חדשות. עורכי הדין של העתיד יצטרכו לדעת להפעיל מערכות בינה מלאכותית בצורה מושכלת, לבדוק את איכות התוצרים, לזהות טעויות, להבין מה חסר, להצליב מידע ולהפוך את הפלט הגולמי לתוצר משפטי איכותי שעונה על האסטרטגיה שנבנתה בתחילת הדרך ביחס להליך .
השימוש בכלי הבינה המלאכותית יידרש עבודת בקרה, עריכה, ניהול ושיפוט מקצועי שיוכל להיעשות על ידי צוות מצומצם ביחס לעבר אך בעל מיומנות מתאימה.
הסיכון: טכנולוגיה בלי בקרה
לצד היתרונות הברורים, קיימים גם סיכונים משמעותיים. מערכות בינה מלאכותית עלולות לייצר טעויות, להציג מידע לא מדויק ואף להמציא אסמכתאות משפטיות. שימוש לא מבוקר בכלים כאלה עלול לגרום לנזק מקצועי ולפגיעה באמינות.
לכן, האחריות המקצועית של עורך הדין אינה קטנה, היא דווקא גדלה. עורך הדין נדרש להפעיל שיקול דעת, לבדוק כל טענה, לוודא אמינות של מקורות ולהבין את מגבלות הטכנולוגיה. בינה מלאכותית היא כלי עזר רב עוצמה, אך אינה תחליף לאחריות מקצועית.
הליטיגציה מתייעלת והגורם האנושי עדיין עומד במרכזה
הבינה המלאכותית לא תבטל את הליטיגציה המסחרית. היא תהפוך אותה ליעילה, מהירה ומתוחכמת יותר. אך דווקא משום שהעבודה הטכנית תהפוך לזמינה ונגישה יותר, החשיבות של החשיבה האסטרטגית, הניסיון, כושר השכנוע והיכולת להוביל הליך מורכב רק תלך ותגדל.
העתיד שייך לעורכי דין שיידעו להתאים את עצמם מבחינת המיומנויות הנדרשות, כאשר הבידול העיקרי יהיה מהירות ההסתגלות לכלי הבינה המלאכותית, אופן השימוש בה, ייעול עבודת הכנת התיקים וניהולם ויכולת הייצוג האישית שתכריע בסופו של דבר את ההליך.
מאת עו"ד סיני אליאס, בעלים של סיני אליאס ושות' המתמחה בסכסוכי שותפים, בממשל תאגידי ובליטיגציה בתחום ני"ע
d&b – לדעת להחליט
