מהנחה בארנונה ועד סבסוד מעונות: בג"ץ מבטל שורת הטבות למשתמטים
בית המשפט הוציא את הצווים לאחר שקבע כי הוראות פסק הדין בעניין הגיוס אינן מקוימות, ולא הוצגו צעדים קונקרטיים לאכיפתן. השופטים כתבו כי הם עושים זאת "בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר — לא נותרה ברירה"
בג"ץ הוציא בצהריים (ראשון) פסק דין במסגרת הדיון על ביזיון בית המשפט בעניין אי-אכיפת חובת הגיוס על משתמטים חרדים, וקבע כי הצווים מחייבים "צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין". השופטים עשו בפסק הדין שימוש נדיר בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, לפיו "בית המשפט ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק".
השופטים ציינו כי "הוראות פסק דין בעניין הגיוס אינן מקוימות. אין מדובר 'רק' בקיום הוראות פסק דין, כי אם באכיפת החוק. על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין. אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר – לא נותרה ברירה".
על פסק הדין חתומים המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופט דוד מינץ והשופט עופר גרוסקופף. הם הורו לבטל הטבות והנחות הניתנות לציבור החרדי בהיעדר אכיפת חובת הגיוס.
אלה ההטבות שבוטלו, לפי השופטים:
- הנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה") – "מועצת מקרקעי ישראל תתכנס בתוך 21 יום, על מנת להחליט באיזה אופן להתנות את מתן ההטבה בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא".
- סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים – "הגורם הרלבנטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד הורה שנקרא לשירות מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה".
- סבסוד שכר הלימוד בצהרונים – "הגורם הרלוונטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד ההורה שנקרא לשירות אל מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה".
- הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית – "שר האוצר ושרת התחבורה ישקלו, בהתייעצות עם ועדת המחירים, ויקבלו החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את צווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שניתנו מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, כך שנוסע לא יהיה זכאי להנחות מכוחם, אם הוא חייב להתייצב לשירות בטחון, ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא".
- הנחה בארנונה – "שר הפנים, או ממלא מקומו לעניין זה, ישקול ויקבל החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, כך שייקבע בהן כי הנחה בארנונה מכוח התקנות והתבחינים שנקבעו לשם כך תותנה, לגבי מי שנקרא לשירות, בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא".
בנוסף, השופטים מתחו ביקורת חריפה גם על המשטרה ש"אינה פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי". הם הדגישו כי "מדובר, כאמור, ב'הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת'. המסר החברתי העולה מכך שהמשטרה נמנעת מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות – בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' – הוא מסר שלא ניתן להשלים עמו".
השופט סולברג, שכתב את פסק הדין עליו חתמו השופטים, הסביר בו כי לא מדובר ב"סנקציות" אלא ב"שלילת הטבות", מה שלא מחייב חקיקה. "בכל הנוגע לצעדים שעל הפרק, עסקינן במניעת הטבות; אין מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות. ממילא, גם אין מדובר ב'עונש'", כתב.
הוא הוסיף: "אם סוגיית הגיוס של בני הציבור החרדי, על נגזרותיה, אינה כלולה בתכלית הישירה שלשמה ניתנת הטבה מסוימת, אין מניעה, מבחינת כללי המשפט המינהלי, להביאה במכלול השיקולים, ולהתנות את הענקתה בהסדרת מעמד של חייבי גיוס אל מול רשויות הצבא. זאת אף ביתר שאת, נוכח חשיבות האינטרס הציבורי שעל הפרק ועוצמתו. מכאן, שמובן כי קידום הגיוס לשירות צבאי הריהו תכלית כללית לגיטימית, שרשויות המדינה רשאיות, ככלל, לשקול בבואן לקבוע את תנאי הזכאות לקבלת הטבה מסוימת".
לוין: "הייעוץ המשפטי - אנרכיסטים"
במקביל, הממשלה קיימה היום דיון בסנקציות למשתמטים משירות, והשרים מיהרו לתקוף את הצעות היועמ"שית. שר המשפטים יריב לוין שאל "האם שווה לפגוע עד כדי כך בילדים?", ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי "צעדי הייעוץ המשפטי פוגעים בכלכלה". לוין אף כינה את אנשי הייעוץ המשפטי "אנרכיסטים", והוסיף: "הם רוצים להרוס את המדינה".
המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, השיב כי "פסק הדין של בג"ץ מורה לממשלה להביא פתרונות להגברת גיוס חרדים לשירות צבאי. במקום זה הדיון כולו עוסק בבעיות, כאשר הייעוץ המשפטי מציג את הפתרונות". שר החינוך יואב קיש מחה: "היוצרות התהפכו. היועמ"שית תופסת לעצמה גוף מבצע ואילו הממשלה צריכה להעיר על הצעותיה". מנגד, השרה אורית סטרוק אמרה כי "המחויבות היא לגייס את כולם. אנחנו ממשלה ציונית וכך צריך לגשת לסוגיה".
