סולברג: "יש תחושה של חידלון מוחלט בפעילות המשטרה בנושא המשתמטים"
המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון בדיון על סירוב המדינה להרחיב את האכיפה נגד משתמטים: "אנחנו נתקלים בקיר אטום. התחושה שהפינג פונג בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי נועד למשוך זמן"; השופטת ברק-ארז ביקרה בחריפות את מועצת מנהל מקרקעי ישראל על שלא קיבלה החלטה שמשתמטים לא יוכלו להשתתף במפעל דירה בהנחה. "הם מחכים להזמנה מיוחדת"?
שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מבקרת בחריפות את מועצת מנהל מקרקעי ישראל על כך שלא קבעה שמשתמטים חרדים אינם יכולים להשתתף במפעל דירה בהנחה. "יש פסק דין של בית משפט. בבית הספר היו שואלים תלמידים אם צריכים הזמנה מיוחדת? למה צריך הזמנה מיוחדת?" ברק ארז גם ביקרה את המשטרה על סירובה לשתף פעולה במעצר משתמטים. "ניתן להתרשם שזה לא בסדר עדיפויות גבוה. זה נראה כמדיניות, לא כבעיית כוח אדם". לדברי שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר, "יש פערים אדירים באכיפה בין הציבור הלא חרדי לחרדי. זה לא להאמין הפערים. איפה השוויון"?
הדברים נאמרו בדיון הבוקר (ראשון) בבג"ץ על בקשת בזיון בית המשפט נגד המדינה בשל סירובה להרחיב את הסנקציות והאכיפה נגד משתמטים. נציגת פרקליטות המדינה עו"ד נטע אורן קראה לבית המשפט להוציא צווים מפורטים שיורו לשרים ולפקידי הממשלה על יישום סנקציות נוספות כנגד משתמטים כולל נגד שר השיכון בנושא דירה בהנחה. היא הדגישה שדבריה מייצגים את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. אורן הודתה ש"מספרי הגיוס בשטח עגומים ורחוקים מהרצוי". היא הסבירה את הפערים הגדולים בהיקף האכיפה בכך שלוקח זמן ממושך להכריז על מועמד לשירות כמשתמט ואחר כך עד שמעבירים אותו לדין פלילי.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג אמר למזכיר הממשלה יוסי פוקס, "אנחנו נתקלים בקיר אטום. התחושה שהפינג פונג ביניכם לבין הייעוץ המשפטי נועד למשוך זמן". לנציגת המשטרה תנ"צ מרב וגנר אמר ש"יש תחושה של חידלון מוחלט במה שעושה המשטרה בנושא המשתמטים. לא מעצרים בריכוזים חרדיים ולא במפגשים אקראיים".
פוקס טען ש"הממשלה משתמשת בכל הכלים שהיא מכירה לגיוס. הממשלה לא מכירה צעדים נוספים שניתן לעשות בלי חקיקה ויש חוות דעת מקצועיות לגביהם שהם יובילו ליותר גיוס. הדרגים המקצועיים מתנגדים לצעדים כאלה. אין לממשלה כלים נוספים והיא לא פועלת עם הראש בקיר".
וגנר טענה ש"מדובר במשימה של הצבא". עוד טענה שעיכובים של תלמידי ישיבות גורמים להפרות סדר קשות. השופט דוד מינץ אמר לוגנר "נוצר מצב שהמשטרה נותנת את הכוח להמון ואין שלטון חוק. אתם לא אוכפים את הסדר מפחד". השופטות דפנה ברק ארז ויעל וילנר העלו שאלות קשות איך מגיע המידע על המעצרים למפגינים. "אולי יש שוטרים שמודיעים להם? איך קורה שבמשטרה הכל כל כך דליף ואיך לא תחקרתם את זה"? שאלה ברק ארז.
ב-19.11.2025 פסק בג"ץ בעתירות התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה כי על הממשלה לנקוט נגד המשתמטים ב"צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי". משמעות פסק הדין היא שעל הממשלה לקבוע שורה של סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים. לאחר שהממשלה התעלמה מפסק הדין הגישו חלק מהעותרות בקשת בזיון בית משפט.
בסוף פברואר העבירה היועמ"שית הודעת עדכון לבג"ץ בה קבעה כי "הממשלה לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך בעצם הבהירה בהרב מיארה שטענות העותרות שהממשלה מבזה את פסק הדין נכונות.
לפני פסח העבירה בהרב-מיארה לבג"ץ עדכון בו המליצה על שורה של סנקציות כלפי תלמידי ישיבות משתמטים. בין היתר מדובר בהנחה לנוסעי התחבורה הציבורית, שלילת האפשרות להשתתף בדירה בהנחה, הנחות בצהרונים ובארנונה. כן המליצה לבחון שורה ארוכה של סנקציות אחרות כולל הפטורים ממס ברכישת דירות והפטור ממס למוסדות על תרומות. כל זאת בנוסף לסנקציות המוטלות היום של שלילת תקציב הישיבות שלילת ההנחות במעונות יום ובביטוח הלאומי ומניעת מלגות לתלמידי ישיבות משתמטים. בג"ץ העביר את הדיון בבקשה הטכנית לכאורה להרכב מורחב של חמישה שופטים מה שמעלה את הציפייה להטלת סנקציות.
"להטיל מעצר וקנסות על ראש הממשלה והשרים"
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא דרש בדיון שבג"ץ יוציא צווי מעצר ויטיל קנסות אישיים כבדים על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "בלי קנסות אישיים וצווי מעצר לא יקרה כלום". כתבה היועצת המשפטית לממשלה.
נציג ישראל חופשית עו"ד חגי קלעי קרא לשופטים לקבוע אחראים אישיים לביצוע הסנקציות. "המשטרה מודעת לפסק הדין ובחרה לפעול הפוך. צריך לומר מי האנשים שחייבים לבצע את פסק הדין. הפקידים הרלבנטיים צריכים לדעת שהם אחראים ושאם לא יבצעו תהיה סנקציה אישית. ניסיון העבר מלמד שאם יש אדם ספציפי שיודע שתפקידו לבצע פסק הדין - זה מספיק".
התמיכות לישיבות עבור משתמטים מוקפאות אבל הם ממשיכים ללמוד בישיבות יחד עם תלמידים שאינם נחשבים משתמטים. נציג תנועת אמא ערה עו"ד גלעד ברנע קרא לבית המשפט להורות להפסיק את התמיכה לכל ישיבה שבה לומדים משתמטים. "הממשלה צריכה לדאוג שהם לא יהיו שם. המדינה חייבת להגיד שישיבה שמבקשת לקבל כספי תמיכות לא תאפשר למשתמט לבוא בשעריה, לא תהיה עיר מקלט".
