תוספת תקציב של 2 מיליארד שקל וקביעת אחוזי נכות עם AI: המלצות הוועדה לפצועי צה"ל
הוועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהוקמה לבחינת המענה לפצועי 7 באוקטובר ממליצה גם להפוך את אגף השיקום לרשות ייעודית עצמאית ולייעד לכל פצוע איש קשר אישי, זאת ברקע הערכה כי עד 2028 יגיע מספר פצועי צה"ל המטופלים באגף ל-100 אלף, מחציתם עם פגיעות נפשיות
שנתיים ושמונה חודשים אחרי 7 באוקטובר, מערכת השיקום של ישראל ניצבת בפני אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה. מספר המטופלים באגף השיקום זינק מ־62 אלף ל־87 אלף, מהם 25 אלף פצועי המלחמה הנוכחית, ויותר מ־15 אלף מתמודדים עם פוסט־טראומה, חרדה, דיכאון או קשיי הסתגלות. ועדה ציבורית בראשות פרופ' שלמה מור יוסף מזהירה כי ללא שינוי דרמטי במבנה הארגוני, בתקציבים ובכוח האדם, המדינה תתקשה להעניק מענה לעשרות אלפי הפצועים שכבר נמצאים במערכת ולאלה שעוד צפויים להצטרף אליה בשנים הקרובות.
הוועדה חשפה אתמול את ההמלצות שגיבשה בתום שמונה חודשי עבודה. המלצותיה המרכזיות עוסקות בהפיכת אגף השיקום במשרד הביטחון לרשות עצמאית שתנהל את תקציביה ואת מצבת כוח האדם שלה תוך גמישות ניהולית ותפעולית; הגדלת תקציב השיקום בכ־2 מיליארד שקל בכל שנה; הצמדת איש קשר אישי לכל פצוע שילווה אותו בתהליכי השיקום ועד לשלב מיצוי זכויותיו והרחבת השימוש בבינה מלאכותית – לייעול ולמיקוד עבודת הוועדות הרפואיות וכדי לשפר את נגישותם של פצועים לשירותים חיוניים באמצעות יישומים דיגיטליים.
במערכת הביטחון מעריכים כי ברקע הימשכות המלחמה בכלל הגזרות, כאשר צה"ל עדיין מחזיק ברצועות ביטחון בלבנון, סוריה ועזה, עד 2028 מספרם יזנק לכ־100 אלף איש.
כ־16 אלף מבין כ־25 אלף המטופלים שנוספו לאגף השיקום מפרוץ המלחמה נפגעו במהלך שירות מילואים. 50% מכלל פצועי המלחמה הם בני פחות מ־30 ו־8% מהם – נשים. נתוני משרד הביטחון מעלים עוד כי לא פחות מ־62% מכלל פצועי המלחמה הנוכחית מתמודדים עם מצוקות נפשיות הכוללות תסמינים של פוסט־טראומה, דיכאון, חרדה וקשיי הסתגלות. חלקם מתמודדים עם פציעות משולבות – פיזיות ונפשיות. מקרב כלל נכי צה"ל, נפגעי המלחמה הנוכחית ומלחמות העבר, כ־31 אלף הם מתמודדי נפש.
להקל על הפצועים בוועדות
הוועדה שבראשות מור יוסף, לשעבר מנכ"ל בית החולים הדסה עין כרם והמוסד לביטוח לאומי, מנתה 15 חברים, ביניהם בין היתר ראשת אגף השיקום לימור לוריא, יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן, האלוף (במיל') איציק תורגמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות פרופ' גיל זלצמן, נציגי אגפי התקציבים במשרדי והאוצר והביטחון, נציגת אגף החשכ"ל באוצר.
הם סבורים כי שינוי ארגוני שבמסגרתו אגף השיקום יהפוך לרשות לאומית לטיפול בפצועי מערכת הביטחון יאפשר למקד בהם את תשומת הלב הדרושה, בעוד שכיום האגף פועל לצד 25 אגפים אחרים הכפופים למנכ"ל משרד הביטחון. בוועדה התרשמו כי במצב הנוכחי כל אירוע משמעותי המתגלגל לפתחו של המשרד מסיט אליו את מרבית הקשב וזאת באופן שעלול לחבל בטיב המענה שניתן לנפגעים. כיום אגף השיקום מעסיק כ־420 עובדים, כ־100 מהם נקלטו לשורותיו מאז פרוץ המלחמה הנוכחית ויישום ההמלצות של ועדת מור יוסף תדרוש תוספת של 280 תקנים נוספים.
לצד אלה, הוועדה המליצה לשדרג ולהתאים את מערכי המחשוב שעליהם מבוססת עבודת אגף השיקום. מדובר במערכות מיושנות שאינן מאפשרות התממשקות עם כלים דיגיטליים והחלפת מידע עם רשויות אחרות וכוללות את הרחבת השימוש בכלים דיגיטליים ובכלי בינה מלאכותית לאיסוף של מסמכים ועיבודם לקראת הדיונים בעניינם בוועדות הרפואיות. מבין כ־25 אלף נפגעי צה"ל במערכה הנוכחית כ־6,000 נפגעים כבר הופיעו במהלך החודשים האחרונים בוועדות הרפואיות. עוד אלפים אמורים להופיע בפני הוועדות במהלך החודשים הבאים ועד מועד כינוסן. המלצה נוספת הקשורה לוועדות הרפואיות היא לאפשר בהן נוכחות של פסיכולוג קליני במקום פסיכיאטר וזאת בשל המחסור הארצי בפסיכיאטרים. היא גם המליצה לאפשר נוכחות של נציג צה"ל בדיוני הוועדות, שתפקידו לתמוך בפצוע המופיע לפניה ובניסיון להקל עליו את המעמד שלעיתים מלווה בסערת רגשות ובלחצים נפשיים.
רבות מההמלצות, בייחוד אלה שקשורות לשינויים מבניים, ידרשו זמן רב עד שיתממשו וחברי הוועדה סבורים כי יש פעולות רבות אחרות להרחבת מעטפת השירותים לפצועים ולבני משפחותיהם ומצריכות מענה מהיר יותר. אחת מהן היא השלמת הרפורמה "נפש אחת" שגיבש משרד הביטחון ב־2021 בעקבות הטרגדיה שבה איציק סעידיאן, הלום קרב מתקופת שירותו בעזה, הצית את עצמו ליד משרדי אגף השיקום בצעד נואש על טיב המענה שקיבל. הוא נפגע אנושות, נדרש לטיפול רפואי ממושך והעלה על סדר היום הציבורי את מצוקותיהם של הלומי הקרב אל מול אטימותן של רשויות המדינה.
בוועדה מאמינים כי מינוי של איש קשר אחד לכל פצוע ישפר דרמטית את איכות השירות של אגף השיקום שכן בערוץ כזה כ־80% מכלל צרכי הנפגעים יהיו ניתנים להשגה דרך אותו איש קשר. היא גם ממליצה להרחיב את זכאותם של הנפגעים במלחמה לתמריצים שיעודדו אותם להשתלב במעגל התעסוקה. לפי נתוני הוועדה כ־75% מכלל הפצועים במערכה הנוכחית עובדים וזאת באופן שלעיתים משפר ומיטיב את מצבם הרפואי.
בנוסף, הוועדה ממליצה להרחיב את הזכאות של פצועי צה"ל לטיפולים אלטרנטיביים, בייחוד למתמודדי הנפש. המלצותיה כוללות הקמת מחלקה פסיכיאטרית ארצית ייעודית לפצועי צה"ל ופתיחת חלופות לאשפוז פסיכיאטרי בקהילה וזאת באמצעות "בתים מאזנים" שאליהם יופנו נפגעים הסובלים מתחלואה כפולה של פגיעה נפשית לצד התמכרות לאלכוהול או קנאביס.
בתוך כל אלה משרדי הביטחון והבריאות מקיימים מו"מ עם ראשי קופות החולים בניסיון לאפשר לפצועי צה"ל לקבל את השירותים הרפואיים שלהם דרך הקופות. במשרד הביטחון אמרו כי המו"מ אמור להימשך בחודשים הקרובים ואם יישא פירות לרשות פצועי צה"ל תינתן האפשרות לבחור אם לקבל את המענה הרפואי הדרוש להם דרך הקופות.
"אסור שזה יהפוך לעוד מסמך שמעלה אבק"
ערב פרוץ המלחמה עמד היקף תקציבו השנתי של אגף השיקום על 5.2 מיליארד שקל וברקע ריבוי הנפגעים בכלל החזיתות הוא הוגדל ועומד כיום על 10 מיליארד שקל. לפי המלצות ועדת מור יוסף, הבטחת הטיפול המיטבי בנפגעי צה"ל מצריכה את הגדלת תקציב השיקום בכ־2 מיליארד שקל בשנה וזאת בנוסף לסכום חד פעמי של כחצי מיליארד שקל ליישום המלצות הוועדה.
התוספת השנתית אמורה להינתן במסגרת תקציב הביטחון, אלא שבמהלך השנה האחרונה היקפו אינו סגור ובין משרדי הביטחון והאוצר ניטשים קרבות ממושכים על פערים שמגיעים ל־40 מיליארד שקל בין שני המשרדים.
בוועדת מור יוסף תלו אתמול תקווה בכך שנוכחותם של נציגי אגף התקציבים והחשבת הכללית באוצר בדיוני הוועדה משקפת את מחויבותו של משרד האוצר לשיפור איכות המענה לפצועי צה"ל. על כתב המינוי של הוועדה חתומים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ וכעת הם יידרשו להוכיח את מידת רצינותם למען אוכלוסיית נכי צה"ל המתרחבת ככל שמתארכת המערכה שאליה הם הוציאו את ישראל.
אלא שעקב אכילס של המלצות מור יוסף הוא המערכת הפוליטית שהקשב שלה נתון לבחירות עם פיזורה הקרוב של הכנסת. מצב זה מעמיד בספק את היכולת לתקף את המלצות הוועדה ולנסח, לפחות את חלקן, להחלטות ולתוכניות ביצוע. מימושן של כ־20% מכלל ההמלצות של ועדת מור יוסף דורש שינויי חקיקה שספק אם יקרו כלל ברקע לוחות הזמנים הדחוקים של המערכת הפוליטית. לפי חברי הוועדה אין מנוס מהבאת המלצותיה לדיון דחוף בממשלה ולאשר אותן, כדי שניתן יהיה לתרגמן לפעולות ממשיות בשטח כבר במהלך החודשים הקרובים.
"הדבר החשוב ביותר שנדרש כעת הוא החלטת ממשלה ויישום מיידי של ההמלצות", אמר יו"ר ארגון נכי צה"ל קלימן. "ועדות, דוחות והסכמות הם דבר חשוב אבל כל עוד ההמלצות אינן מאושרות בהחלטת ממשלה ואינן מתורגמות לתקציב ולביצוע – הן לא משנות את המציאות שבה נמצאים הפצועים ואסור שהדו"ח הזה יהפוך לעוד מסמך שמעלה אבק במגירה. מפת הדרכים הונחה על השולחן ועכשיו הממשלה חייבת לפעול".
