תוספת תקציב של 2 מיליארד שקל וקביעת אחוזי נכות עם AI: המלצות הוועדה לפצועי צה"ל
הוועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהוקמה לבחינת המענה לפצועי 7 באוקטובר ממליצה גם להפוך את אגף השיקום לרשות ייעודית עצמאית ולייעד לכל פצוע איש קשר אישי, זאת ברקע הערכה כי עד 2028 יגיע מספר פצועי צה"ל המטופלים באגף ל-100 אלף, מחציתם עם פגיעות נפשיות
הוועדה הציבורית לבחינת המענה הלאומי לטיפול ושיקום פצועות ופצועי צה"ל בעקבות מלחמת 7 באוקטובר ממליצה להגדיל את תקציב השיקום ב-2 מיליארד שקל בכל שנה, להפוך את אגף השיקום לרשות ייעודית חדשה ולייעל את עבודת הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות באמצעות הטמעת כלים של בינה מלאכותית.
הוועדה הוקמה באוקטובר האחרון ובראשה עומד הפרופ' שלמה מור יוסף, בעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ומנכ"ל בית החולים הדסה עין כרם בירושלים. היא הוקמה ברקע שטף פצועי המלחמה מאז שפרצה לפני שנתיים ושמונה חודשים תוך תוספת של 25 אלף פצועים חדשים המטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון. באגף מעריכים כי עד שנת 2028 יגיע מספר פצועי ופצועות צה"ל המטופלים על ידו לכ-100 אלף איש כאשר מחציתם מתמודדים עם פגיעות נפשיות.
הוועדה בראשות מור יוסף הגישה את המלצותיה לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שחתמו על כתב המינוי שלה. יישום מרבית המלצותיה טעון באישור הממשלה ויישום של המלצות נוספות, כמו החלפת פסיכיאטרים בוועדות הרפואיות בפסיכולוגים קליניים, ידרשו תיקוני חקיקה. המלצה זו באה בתגובה למחסור בפסיכיאטרים, מצב המתבטא בין השאר גם בתורים הארוכים אליהם ובזמני המתנה של מטופלים הנמשכים כחצי שנה לקבלת טיפול.
ערב פרוץ המלחמה עמד היקף תקציבו השנתי של אגף השיקום על 5.2 מיליארד שקל וברקע ריבוי הנפגעים בכלל החזיתות הוא הוגדל ועומד כיום על 10 מיליארד שקל. לפי המלצות ועדת מור יוסף הבטחת הטיפול המיטבי בנפגעי צה"ל מצריכה את הגדלת תקציב השיקום בכ-2 מיליארד שקל בשנה וזאת בנוסף לסכום חד פעמי של כחצי מיליארד שקל ליישום המלצות הוועדה.
אחת ההמלצות המרכזיות היא שלכל פצוע יהיה איש קשר אישי וייעודי מטעם מערך השיקום של משרד הביטחון. אנשי קשר אלה ילוו את הפצוע לאורך כל תהליכי השיקום ועד לשלב מיצוי זכויותיו. הוועדה המליצה על הגדלה משמעותית של מספר התקנים העומדים לשם, זאת ברקע התלונות הנשנות מצד אגף השיקום מתחילת המלחמה על מחסור חמור בכוח אדם. כיום אגף השיקום מעסיק כ-420 עובדים כשיותר מ-100 תקנים נוספים נוספו מאז פרוץ המלחמה. ברקע המשימות הרבות המובאות לפתחו, הוועדה המליצה להגדיל את מספר עובדיו בכ-280 תקנים נוספים.
לצד אלה, היא ממליצה לאפשר לנפגעים לבחור לקבל את הטיפול הרפואי שלו הם זכאים בקופות החולים וזאת במימון מלא וליווי אגף השיקום. לדעת הוועדה, ערוץ טיפול כזה יקצר את הגישה של פצועים למענה רפואי.
אחת ההמלצות הדרמטיות של הוועדה היא להפוך את אגף השיקום לרשות ייעודית שתהיה כפופה למשרד הביטחון, אך תנהל באופן עצמאי את משאביה התקציביים ואת הליכי קליטת כוח האדם כדי להיטיב את הטיפולים המוגשים לפצועים. בכך אגף השיקום למעשה יוחרג מ-26 אגפים שונים שפועלים במשרד הביטחון ודורשים לעתים תכופות קשב גבוה מצד ראשי המשרד ובאופן שעלול לדחוק לשולי סדר היום החלטות ומהלכים דחופים הדרושים לשיקום פצועי צה"ל.
עוד עולה מרשימת ההמלצות כי הישיבות של הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות של הפצועים יתקיימו בנוכחות של נציג צה"ל שיהיה בתפקיד של משקיף, בניסיון להקל עליהם במעמד שבקרב רבים נחשב מלחיץ. לפי הוועדה ניתן לקצר לוחות זמנים לכינוס הוועדות הרפואיות וזאת באמצעות שימוש בכלים זמינים של בינה מלאכותית לאיסוף מסמכים, עיבודם וניתוחם. כ-75% מכלל פצועי צה"ל עובדים ונמצאים במעגלי תעסוקה והוועדה ממליצה להרחיב את יציאתם של פצועים נוספים לשוק העבודה.
כ-20% מכלל ההמלצות של ועדת מור יוסף ידרשו טרם יישומן תיקונים או שינויי חקיקה – מה שעלול לעכב או למסמס צעדים שבכוחם לשפר באופן ניכר את מצב פצועי צה"ל. "הפצועים זקוקים לטיפול מיידי ולא לחכות זמן רב להשלמת מהלכי חקיקה וביורוקרטיה ולפיכך על הממשלה לתקף את ההמלצות באמצעות החלטה שתאפשר את ביצוען", אמרו היום גורמים המעורבים בעבודת הוועדה.
לפי נתוני משרד הביטחון בישראל כ-87 אלף פצועים מכלל מערכות ישראל ומהם כ-25 אלף פצועים ממלחמת 7 באוקטובר. גילם של כ-12 וחצי אלף מכלל נפגעי המלחמה הנוכחית הוא מתחת ל-30, כ-16 אלף נפגעו בעת שירות מילואים ו-8% מכלל הנפגעים – נשים.
