סגור

בלעדי
הבנק הדיגיטלי נגד הבנקים: "מפעילים לחצים לגבות תשלום על בנקאות פתוחה"

הבנק הדיגיטלי, שבשליטת פרופ' אמנון שעשוע מתנגד בצורה נחרצת נגד האפשרות לגביית התשלום: "המידע שייך ללקוחות, האם יעלה על הדעת כי הם יידרשו לשלם במישרין או בעקיפין על מידע השייך להם"

הבנק הדיגיטלי יוצא למאבק נגד האפשרות שהבנקים יוכלו לגבות תשלום על משיכת מידע על לקוחותיהם במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה. לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלח הבנק הדיגיטלי, שבשליטת פרופ' אמנון שעשוע בעניין לבנק ישראל ומשרד האוצר, שאמורים להכריע בסוגיה זו.
"הצטערנו מאד לגלות שעל רקע לחצים שהופעלו ע"י המערכת הבנקאית, יש כוונה לגבות תשלום עבור השימוש בכלי החשוב הזה. להבנתנו הכיוון המסתמן הוא יצירת מגבלה של ארבע קריאות ללקוח ליום, כאשר כל קריאה נוספת תהיה כרוכה בעלות שטרם הוגדרה", כותב המנכ"ל גל בר דעה במכתב.
1 צפייה בגלריה
אמנון שעשוע מובילאיי
אמנון שעשוע מובילאיי
אמנון שעשוע מובילאיי
(צילום: יונתן הפנר)
עוד כותב בר דעה: "אנחנו מבקשים לבצע חשיבה מחודשת בכל הקשור לכוונה לגבות מחיר על השימוש בבנקאות הפתוחה. המידע שייך ללקוחות, האם יעלה על הדעת כי הם יידרשו לשלם במישרין או בעקיפין על מידע השייך להם".
נזכיר כי בטיוטת חוק ההסדרים שצפויה להתפרסם בזמן הקרוב אמורה להיכלל רפורמת הבנקאות הפתוחה. בנקאות פתוחה מחייבת את הבנקים לפתוח את המידע הקיים על לקוחותיהם לצד ג'. צד ג' יכול להיות בנק מתחרה, חברה פיננסית או חברת פינטק. בעזרת המידע הזה ניתן להציג ללקוחות שירותים פיננסים שונים בהם ייעוץ, הצעת מוצרים פיננסים ושירות של מנוע השוואת עלויות.
אחת הסוגיות שחוק ההסדרים יצטרך לתת לגביה מענה בנושא הרפורמה היא האם הבנק יוכל לגבות תשלום בעבור העברת המידע על הלקוחות. בגרסה של החוק משנה שעברה נקבע כי ניתן יהיה לקבל את המידע בחינם כל עוד מדובר בעד מיליון וחצי בקשות בחודש, וכי מעל להיקף שכזה ניתן יהיה לגבות תשלום. אחת ההצעות שעולות היא לקבוע מודל הדומה לזה הקיים באירופה בו ניתן למשוך מידע עד 4 פעמים ביום ללקוח, מתוך הנחה שמדובר במגבלה סבירה, היות וממילא חשבון הבנק לא משתנה בצורה משמעותית במשך אותו היום. ואולם יש שמעריכים שמשרד האוצר בכלל יבטל את האפשרות לגבות תשלום.
בכל אופן בנק הדיגיטלי מתנגדים לגביית התשלום, וטוענים כי הדבר יפגע בהם ובשחקנים חדשים אחרים, וישמר את כוחם של הבנקים הגדולים: "באופן טבעי, לבנקים הגדולים שמחזיקים במידע על הלקוחות יש חשש גדול מהרפרומה, שתגרום להם לאבד את היתרון היחסי שלהם ותשמר את ההגמוניה שלהם. הבנק הדיגיטלי הראשון, כשחקן חדש שבא לחולל תחרות יהיה בודאי בשלבים הראשונים לפעילותו, יותר בצד שמבקש את המידע ופחות בצד שמשתף אותו, ובמילים אחרות, הבנק הדיגיטלי יהיה צרכן מאד משמעותי של הבנקאות הפתוחה. מדובר במגבלה שתפגע ביכולת התחרותית של שחקנים חדשים ותחטא למטרה שבסיס החוק לפיה המידע שייך ללקוחות", לשון המכתב.
במכתבם ציינו בבנק הדיגיטלי את הנימוקים שמציגים הבנקים האחרים לגביית התשלום, ואת תשובתם לכך: "אין שום הצדקה ליצירת מגבלה על בקשות מידע השייך ללקוחות. כדי להצדיק מגבלות כאלה הובאו שני טיעונים עיקריים- האחד הוא חשש מהצפה של פניות שתגרום לקריסת המערכות בבנקים, אלא שתרחיש קיצון שכזה נכון להיערך באמצעים אחרים שכלל לא קשורים להצבת מגבלות פר לקוח, אלא לדוגמה למגבלה לכמות הפניות בשנייה", כותב בר דעה.
"הטיעון השני הוא עסקי, והוא נוגע לעלות אפשרית שתיווצר למערכות המחשוב של הבנקים כתוצאה מעומס הפניות. מהניסיון שלנו אין להיקף הפניות השפעה על מבנה העלויות. אנחנו יכולים להגיד מבחינתנו כספקי מידע, שאנחנו יכולים לעמוד בהיקפי פניות אדירים ללא עלות נוספת", כותב בר דעה, ומוסיף כי יש כל מיני פתרונות לעניין העומס שעלותם פחות מ-50 אלף דולר לשנה. הבנק הדיגיטלי נמצא כיום בפיילוט, והוא צפוי להיפתח לפעילות לכלל הציבור לקראת תחילת השנה הבאה.