משפט שדה
השופט המובהק של ההפיכה פורש מהעליון: פרידה מיוסף אלרון
יוסף אלרון שפורש מהעליון הגן על אוכלוסיות מוחלשות וחשודים, אך ייזכר כשופט שפלירטט עם ההפיכה המשטרית כשביקש להתמנות לנשיא בניגוד לשיטת הסניוריטי. באופן אירוני, כעת הוא מוקע כלא שמרן דיו, כי פסק נגד הממשלה בפיטורי היועמ"שית
הפיכה בסניוריטי
יוסף אלרון מיישר קו עם יריב לוין ומציג את מועמדותו לנשיא העליון
מחר יפרוש השופט יוסף אלרון מבית המשפט העליון, לאחר שמונה שנות כהונה שמיצבו אותו כאופוזיציה למוסד שבו כיהן. כשראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ניסה לשכנע את שרת המשפטים איילת שקד לתמוך באלרון, נימוקו המרכזי היה: "הוא שונא את ברק שנאת אימים. הוא אומר שהם (שופטי העליון — מ"ג) גזענים. את צריכה לשמוע איך הוא מדבר עליהם". העוינות למוסד, והרוח הגבית החזקה מצד חבר הוועדה לבחירת שופטים השר משה כחלון (אחוות המזרחים והחיפאים) הנחיתו לבסוף את אלרון בעליון. זה קרה הרבה לפני הכרזת ההפיכה המשטרית של יריב לוין בינואר 2023.
אבל, מהר מאוד פגש המינוי את ההפיכה, אף שאלרון מתעקש שמעולם לא פגש את לוין. זה קרה כשאלרון הציג באוגוסט 2023 את מועמדותו לנשיא העליון ובכך יישר קו עם שר המשפטים. בין שאלרון עשה זאת מתוך תיעוב למועמד הסניוריטי יצחק עמית ובין שעשה זאת מתוך אמונה רעיונית שיש לחסל את נוהג הסניוריטי - הוא מיצב עצמו כמינוי המובהק של ההפיכה המשטרית בתוך בית המשפט העליון. אגב, בביוגרפיה שהפיצה דוברות בתי המשפט לקראת הפרישה, הושמטה המועמדות לנשיאות העליון.
שופטים פוליטיים
קווי דמיון בין אלרון לבין השופט המנוח אדמונד לוי
יוסף אלרון נולד במעברת מחנה דוד שבחיפה, כצעיר מבין תשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה אלפריח ז"ל, שעלו לישראל מעיראק ב־1951. אין ספק שקורות החיים האלה לא משבצים אותו במיינסטרים הביוגרפי של שופטי העליון. מבחינה זו ניתן למצוא קווי דמיון בינו לבין השופט המנוח אדמונד לוי. שניהם מזרחיים, שניהם נתמכו בידי שרים מזרחיים (לוי בידי שר המשפטים מאיר שטרית ואלרון בידי כחלון), שניהם מומחים במשפט פלילי, שניהם נודעו כחרוצים במיוחד, שניהם רשמו פסיקה חברתית לטובת מוחלשים, שניהם מונו בניגוד לדעת שופטי העליון. "עלתה הטענה שהוא לא קורַץ (מה'חומר' של שופטי העליון)", אמר נוה בריאיון, "אמרתי לנשיאה (מרים נאור המנוחה), מבחינתי 'לא קורץ' זה לא 'קורץ מהמוצא הנכון'".
גם לוי וגם אלרון היו שופטים "פוליטיים", אבל מסוג שונה. לוי מתח ביקורת חריפה על פיטורי שרי הימין שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות. אחר כך פסל בדעת יחיד את ההתנתקות בהחלטת יחיד שמעולם לא נכתבה אקטיביסטית ממנה. אלרון היה "פוליטי" במובן ההפוך ללוי. העוינות לחבריו בעליון התכתבה עם יעדי ההפיכה המשטרית. למשל, כשהציג את מועמדותו לנשיא; למשל בדבריו בכנס לשכת עורכי הדין שבו תקף את "הרחבת סמכויות בית המשפט העליון".
"אלרון לא שמרן"
מצטרף לצו על תנאי בבג"ץ נגד פיטורי היועמ"שית
לאחרונה הצטרף אלרון לצו על תנאי נגד פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ולהמלצה לממשלה להעביר את פיטוריה דרך ועדת גרוניס. זה הספיק לשלטון "להתנער" אפילו ממנו. "טעיתי", אמר יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, "היה ויכוח ביני לבין השר יריב לוין האם ישנם שופטים שמרנים בבית המשפט העליון, וטעיתי. אין אפילו אחד! אלרון הוא לא שמרן, סולברג הוא לא שמרן. שופט שמרן לעולם לא היה חותם על צו על תנאי נגד ממשלת ישראל בנושא פיטורי היועמ"שית כשהממשלה לא מיוצגת".
מילא תמרוניה העקומים של הממשלה בהליך הפיטורים (כישלון מכוון באיוש ועדת גרוניס, הקמת ועדת שיקלי המופרכת, הימנעות מתגובה לבג"ץ), אבל מאיפה הציפייה ששופט שמרן יכשיר את הכאוס הזה? שמרן בהגדרה הוא תומך בסדר הקיים ולא בניתוצו.
לצד הדמיון לאדמונד לוי, יש גם הבדלים. שניהם סוג של אאוטסיידרים בעליון. אבל אאוטסיידרים מסוג שונה. לוי לא היה מגיע לאירועים וארוחות משותפות בעליון, ואפילו ויתר על טקס הפרישה, מהסוג שיתקיים מחר לאלרון. לוי היה נעלב מכך שקידומו נזקף למזרחיותו. אלרון פחות. הוא משוכנע שהקיפוח (האישי והמערכתי) כלפיו מחייב תיקון. לוי מעולם לא היה כותב ווטסאפים מהסוג שאתי כרייף (מפרשת "מין תמורת מינוי") קיבלה מאלרון ומחקה, מה שמערפל את אופי מעורבותו באירוע המביך שבו נקשרו בעיקר נוה וכחלון.
הגנה על מוחלשים
"המשפחות האומללות - אומללות כל אחת על פי דרכה"
המיתוג המיוחד של אלרון הוא בהגנה על אוכלוסיות מוחלשות ועל זכויות דיוניות במשפט הפלילי. אלרון פסק לטובת אדם בלתי מיוצג שערער על הקביעה כי אינו "דייר ממשיך" בדירת אביו המנוח.
"ההשלכות של פינוי המערער מדירתו עלולות להיות הרות אסון", כתב, "איני יכול אפוא להשלים עם עקירת המערער מסביבתו המוכרת והתומכת על בסיס דו"חות ׳ביקורי מעגל׳ דלים בפרטים, אשר כאמור ניתן לתהות על מידת דיוקם". בפרשה נוספת שעסקה בפינוי דיירים ממשיכים כתב: "המערערים סובלים מבעיות בריאותיות חמורות, אינם מסוגלים לכלכל את עצמם ומתקיימים מקצבת ביטוח לאומי. נטילת הדירה מהם בשלב זה של חייהם עשויה להופכם לחסרי בית".
אלרון גילה קשב לתביעת משפחות עולי תימן, שטענו לנזקים נפשיים שגרמה להן המדינה עקב חלקה ב"פרשת ילדי תימן". לכך אפילו גייס את טולסטוי ב"אנה קרנינה": "עניינם של המערערים מדגים היטב כיצד חוט דק של צער נמתח בין כל המשפחות האומללות — אף שאומללות הן כל אחת על פי דרכה".
אלרון נמנה עם השופטים שהורו למשרד החינוך להוסיף לממן הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים", בדומה למימון הסעות עבור תלמידי בתי הספר של החינוך המיוחד.
מחויב להגנת הפרט
"המחויבות לשמירת הליך הוגן היא מושכל ראשון במעלה"
יועציו של ראש הממשלה, יונתן אוריך, עפר גולן ושרוליק איינהורן, זומנו לחקירה במשטרה על חלקם בהטרדת שלמה פילבר, עד התביעה במשפט נתניהו. כשהגיעו, התבקשו להעביר לחוקרים את הטלפונים מבלי שהוסבר להם שזכותם לסרב, בהיעדר צו בית משפט. החוקרים חדרו לתכנים ורק בהמשך פנו לבית המשפט לקבלת צו חדירה וחיפוש.
הסיפור התגלגל להרכב מורחב בעליון. שמונה שופטים הכשירו את החיפוש הבלתי חוקי של המשטרה. אלרון היה היחיד שסבר כי דיון בבקשת צו חיפוש בטלפון חכם חייב להיערך בנוכחות הנחקר, למעט כשיש יסוד סביר לשיבוש החקירה.
"מחויבותו של בית המשפט לשמירת קיומו של הליך הוגן היא מושכל ראשון במעלה המהווה את אבן היסוד שעליו נסמך המשפט הפלילי", כתב אלרון. "בהתאם, חובה על בית המשפט למנוע שימוש לרעה בכוח הרב שיש לחוקר אל מול נחקר, ולאזן כוח רב זה על ידי הקפדה כי חוקרי המשטרה מקיימים את הוראות החוק ככתבן וכלשונן".
בפסק דין נוסף הורה על פסילת ראיות — סמים שנתפסו בחיפוש בלתי חוקי - ועל זיכוי הנאשם. "יש לשוב ולהדהד כי על בית משפט זה מוטלת החובה להגן על הפרט מפני שימוש גורף ופסול בסמכויות גופי החקירה ומפני חריגתם מסמכות", כתב אלרון והדהד שוב פסיקה עקבית שלו, שבה הדגיש גם את חובת החוקרים להקפיד על הדין, וגם את "הסנקציה" במידה שיסטו מהדין - להקנות להפרה משמעות ממשית בכך שבתי המשפט לא יכשירו את הפעולה הפסולה.
טקס הפרידה
מה יאמר לוין, האם עמית ייפרד מאלרון בנשיקה המסורתית?
מחר, כאמור, יתקיים אירוע הפרידה מאלרון בבית המשפט העליון. הנה שלושה דברים שמומלץ לשים אליהם לב במהלך הטקס: ראשית, האם אפי נוה, מפטרוני המינוי שלו, יגיע לטקס; שנית, מה יאמר עליו בדברי הפרידה שר המשפטים לוין וכיצד יקטלג את השופט ששיתף פעולה עמו באקט חסר התקדים של הצגת מועמדותו לנשיא מול עמית.
שלישית, האם, כמקובל במעמדים אלה בעבר, ייפרד הנשיא עמית מהפורש בנשיקה המסורתית על לחיו (ואהרן ברק היה מוסיף "אחי").
