מנועי הכסף
האם השקל החזק הפך מבשורה לבעיה
פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט, פרק 381: בנק ישראל הפחית ריבית והשקל המשיך לטוס, אבל מאחורי המטבע החזק מסתתר צד אפל: יצואנים נשחקים, ויש מי שמסביר בעזרתו את גל הפיטורים בתעשייה
השבוע בפרק מספר 381 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם הכלכלן והאסטרטג הראשי באגם לידרים אורי גרינפלד:
לפרק המלא בספוטיפיי
לפרק המלא ביוטיוב
השקל פשוט לא מפסיק להתחזק. מורידים ריבית, השקל מתחזק. מחדשים לחימה, השקל מתחזק. הבורסה עולה, האינפלציה בשליטה - והשקל ממשיך להתחזק מול הדולר. נראה שכבר לא משנה מה קורה, המגמה אחת. אבל למה זה קורה, מה ההשלכות על המשק, על היצואנים ועל הכיס שלנו, ומה הצד האפל של מטבע חזק? את כל אלה ניתחנו היום בפרק.
נקודת הפתיחה היא שאין תשובה חד-משמעית לשאלה אם שקל חזק טוב או רע. הכל תלוי מי אתה. כצרכנים, מטבע חזק עדיף לנו בשלב הראשון: מוצר שיובא ב-100 דולר היה שווה בעבר כ-360 שקל, והיום שווה כ-285 שקל בלבד. בהינתן יבוא חופשי ותחרות, חלק מהירידה מתגלגל לצרכן ותומך בצריכה הפרטית. אבל בצד השני של המשוואה יושב הייצוא. יצואן שמקבל 100 דולר תמורת תוצרתו מקבל היום הרבה פחות שקלים, בעוד שהוצאותיו - שכר, שכר דירה, ספקים - נותרות אותו דבר.
על רקע זה הגיעה החלטת הריבית מוקדם יותר השבוע. בנק ישראל הפחית את הריבית, בהחלטה שהוגדרה כצפויה, לא מפתיעה אבל מאוד מעניינת.
הזירה שבה הסיפור מתחדד היא ההייטק. לפי נתונים שהציג הנגיד, ההייטק אחראי לכ-15% מהשכירים במגזר העסקי, לכשליש מהכנסות מס הכנסה מעבודה, ולכ-60% מהייצוא הישראלי - כלומר פגיעה בייצוא היא עניין כבד משקל. עם זאת, גל הפיטורים בהייטק הישראלי אותו אנחנו חווים בימים אלו לא יכול להיות מוסבר רק על ידי היחלשות הדולר.
האזנה נעימה!
חלוקת הפרק לפי נושאים:
- למי בכלל טוב שקל חזק? (00:15)
- הצרכן מול היצואן: שני צדי המשוואה (05:00)
- החלטת הריבית: הפחתה של 0.25% ללא התחייבות להמשך (08:46)
- למה השקל מתחזק? מוסדיים, נאסד"ק והצפי להסכם עם איראן (11:01)
- הגירעון, התקציב ולוח הזמנים הפוליטי עד מרץ 2027 (19:34)
- שוק העבודה וההייטק: כמה מהפיטורים באמת באשמת הדולר (30:20)
להצטרפות לקבוצת הטלגרם של מנועי הכסף - לחצו כאן
