הרבה מעבר לשאגות: המבצע באיראן עשוי לייצר הזדמנויות יוצאות דופן במשק
זה לא יקרה ביום, גם לא בשנה, ונדרשת תשומת לב רבה לסיכונים. אולם, יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהצלחת מבצע "שאגת הארי" עשויה לייצר אופק כלכלי מבטיח לכלכלה הישראלית
מבצע "שאגת הארי" אמנם טרם הגיע לסיומו, אולם כבר עכשיו ברור כי מדובר במבצע היסטורי שעשוי לשנות דרמטית את כל המזרח התיכון. עבור הכלכלה הישראלית, הסרת האיום האיראני וחילופי משטר שם, ככל שייקרו, יכולים להביא עימם הזדמנויות פיננסיות, משיכת השקעות זרות בהיקפים גדולים ופעילות כלכלית מואצת ונרחבת מאוד. אין ספק שמדובר בתהליכים עתידיים שעשויים עוד להשתנות ולהיות מושפעים ממגוון רחב של גורמים. כמו כן קרוב לוודאי שההשפעה תהיה לטווח ארוך, ולא תהיה מיידית. יחד עם זאת, הבנה שלהם יכול לתת מושג והיערכות לקראתם ובכך לנצל ולבנות נכון הזדמנויות. הנה מה שחשוב להכיר.
מחשבים סיכון מחדש
לאורך השנים, הסיכון הגיאו-פוליטי בישראל ובמזרח תיכון כולו היה "הנחת המוצא" של כל משקיע זר, חברה או גורם שהתעניין באפשרות להיכנס לשוק המקומי. הקושי הזה אמנם לא מנע מחברות ומשקיעים רבים להיכנס לכאן, ולראייה צמחו בישראל לא מעט תעשיות משגשגות – אך גם לא חסרים מקרים שבהם חברות וגופים העדיפו לוותר או לבחור בטריטוריות אחרות.
תרחיש שבו האיום האיראני מוסר לחלוטין או לכל הפחות מוחלש דרמטית הוא ללא ספק גיים צ'יינגר כלכלי. גורמים זרים שנכנסים לשוק הישראלי יוכלו לקבל את הדבר את הוודאות שכה חסרה להם, לגדר סיכונים וליהנות מפוטנציאל צמיחה נרחב.
מעבר לכך, ירידת סיכון שכזו אף צפויה לקדם נורמליזציה עם מדינות נוספות באזור ולפתוח שווקים חדשים עבור חברות ישראליות בתחומי התעשייה, המסחר, השירותים וכמובן: הטכנולוגיה. תהליך זה, ככל שינוהל נכון, עשוי גם הוא להביא לצמיחה משמעותית בשוק.
הדרך לריבית נמוכה יותר נסללת
לרבים מאיתנו זה אולי עשו להישמע פרה-היסטורי, אבל בתחילת העשור הנוכחי הריבית בישראל נעה סביב 0.1% לאורך שנים, והאשראי היה זול במיוחד. לא סתם זה קרץ מאוד לעסקים ולחברות ואפשר להם להרחיב פעילות באופן מואץ. מי שגם ניהול סיכונים באופן שוטף ועקב באופן שוטף אחר יכולת ההחזר, נהנה מאשראי זול וגם דירוג אשראי עסקי גבוה.
איך כל זה קשור למבצע הנוכחי? דעיכה של האיום האיראני עשויה להיות אקורד הסיום של כמעט שלוש שנים רצופות של מלחמה בישראל, שבטח לא תרמה לוודאות ולסיכונים המאקרו-כלכליים הגלובליים שמשפיעים ביתר שאת על ישראל. בתרחיש כזה, קל הרבה יותר לראות את הסיכון פוחת וכפועל יוצא מכך להוריד את הריבית. כאמור, גם במקרה הזה מדובר בתהליך הדרגתי וזהיר – אך המגמה עשויה להיטיב במיוחד על עלויות המימון ועל הסיכון הכללי של המשק.
קטר הצמיחה כבר מחמם מנועים
בשורה נוספת שעשויה להיווצר בעקבות חילופי משטר איראניים היא צמיחה מואצת אפילו יותר של ההייטק הישראלי. פרמיית הסיכון של ישראל צפויה לרדת משמעותית וכתוצאה מכך קרנות השקעה עשויות להרחיב עוד יותר את פעילותן בשוק המקומי ואף ליזום שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות נוספות באזור. המשמעות במקרה הזה ברורה: לא מעט כסף עשוי להיכנס ולהצמיח את תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה הישראלית.
עם זאת, ורגע לפני שפותחים את השמפניה, חשוב להביא בחשבון שהדרך למימוש הפוטנציאל כאן רוויה בסיכונים. תעשיית ההייטק העולמית שמרנית בהרבה ממה שמקובל לחשוב ובטח לאחר משברי הקורונה והמשברים הגלובליים, התבססות משטר חלופי באיראן עשויה להיות ארוכה במיוחד והשוק האיראני התנהל בהעדר שקיפות ונתונים. לכן, היכולת להפוך את החזון הזה למציאות קיימת אך במידה רבה תלויה ביכולת להתבסס על נתונים מהימנים ולהבין את המאפיינים הייחודיים שלו. מי שישכיל לעשות את זה, גם עשוי להיות הראשון בתחומו וגם ליהנות מפוטנציאל צמיחה גבוה במיוחד.
