מודי'ס: משך השיבוש במצרי הורמוז יקבע את ההשפעה על דירוגי האשראי
סוכנות הדירוג מעריכה שעימות קצר לא יפגע מהותית בדירוגים, אך שיבוש ממושך יוביל לזינוק במחירי הנפט, הרחבת מרווחי אשראי וקושי בגיוס הון לחברות עתירות אנרגיה
אחרי ש-S&P התריעה היום על זינוק חד בממדי הסיכון במזרח התיכון, הגיעה תורה של מודי'ס להתייחס להסלמה – אם כי בזווית שונה: לא שינוי דרגת סיכון, אלא שאלה אחת קריטית: כמה זמן יימשך השיבוש בזרימת האנרגיה דרך מצרי הורמוז.
בהודעה שפרסמה אחה"צ מבהירה סוכנות הדירוג כי ההשפעה של המלחמה על דירוגי האשראי תלויה בראש ובראשונה במשך ההפרעה לתנועת מכליות נפט וגז. אף שהתשתיות האנרגטיות לא הותקפו ישירות (בינתיים), התנועה הימית במצר הופסקה כמעט לחלוטין, בין היתר בשל הזינוק החד של מחיר הביטוח הימי והימנעות מפעילות באזור (חשש מהאיום האיראני להוריד כל ספינה שתעבור שם).
תרחיש הבסיס של מודי'ס נשען על עימות קצר יחסית – של שבועות ספורים - שלא צפוי לגרור פגיעה מהותית בדירוג האשראי בגופים המדורגים. לדבריהם, יתרות נפט מחוץ למפרץ, כולל מכליות שכבר הפליגו לפני התקיפות, מספקות חיץ זמני, בדומה למה שנרשם לאחר מתקפת 2019 על מתקני סעודיה. גם הגדלת תפוקת אופ"'ק באפריל האחרון תורמת, אם כי באופן מוגבל.
הבעיה היא שאם ההפרעה תימשך, כי אז התמונה משתנה. שיבוש ממושך יוביל לעלייה במחירי הנפט, להעמקת סלידת הסיכון בשווקים ולהרחבת מרווחי אשראי - בעיקר בשוקי ניירות ערך מסוכנות יותר - קרי, חברות עם צרכי מיחזור חוב בטווח הקצר, במיוחד בענפים עתירי אנרגיה או מחזוריים, שעלולות להיתקל בקושי גובר בגיוס הון. יתרה מזאת, שוקי הון תנודתיים יקשו על בנקים מרכזיים להמשיך עם ההקלה המוניטרית שכבר החלה לפני מספר חודשים על רקע הירידה באינפלציה.
גם מודי’ס מתייחסת לישראל. גם במקרה זה התמונה היא "דואלית". מצד אחד משק ומגזר ציבורי שהוכיחו בעבר יכולת ספיגה של עימותים וזעזועים קצרים. מצד שני, סיכון מוגבר במקרה של עימות ממושך שעלול להכביד על הצמיחה ועל התקציב דרך פגיעה בהשקעות, עלייה בהוצאות הביטחון ובמידה פחותה, פגיעה בענף התיירות דרך הגבלות ממושכות במרחב האווירי.
בקרב מדינות המפרץ, הפגיעות תלויה בתלות ביצוא דרך הורמוז ובכריות הפיסקאליות של כל אחת ואחת מהמדינות: עיראק ובחריין מזוהות כפגיעות יותר בשל תלות גבוהה ביצוא דרך המצר (100%) ומרווחי ביטחון מצומצמים. לעומתן, כוויית, קטאר ואבו דאבי נהנות מכריות חיצוניות משמעותיות יותר, גם אם הן תלויות מאוד בהכנסות נפט. סעודיה ואבו דאבי מחזיקות בנתיבי צינור חלקיים, אך אינם מחליפים את מלוא נפח היצוא.
גם כאן מעבר לאנרגיה, מודי'ס מצביעה על סיכונים "משניים": בנקים אינם צפויים לפגיעה מיידית, אך חשופים להאטה כלכלית וללחצי נזילות אם השיבוש יתארך. חברות תעופה, לוגיסטיקה ותיירות במרכזי המפרץ - דובאי, דוחה ועוד - רגישות במיוחד להמשך סגירת מרחבים אוויריים ולפגיעה בסנטימנט.
השורה התחתונה של מודי'ס: האינדיקטור המרכזי הוא משך הסגירה בפועל של הורמוז, לצד חזרת ביטוח ימי לרמות העבר, הזרימות של מכליות ותנאי המימון בשווקים. כל עוד מדובר בשיבוש קצר - ההשפעה על ממדי האשראי - מוגבלת. אם השעון ימשיך לתקתק - הזעזוע יהפוך ממקומי למערכתי.
