פרשנות
למה מירי רגב לא יכולה למנוע מישראלים לטוס לחו"ל
החלטת שרת התחבורה מירי רגב לאסור על יציאת ישראלים מהארץ מעוררת סערה ציבורית ומשפטית. בעוד דיפלומטים ותיירים חופשיים לעזוב, אזרחים ישראלים נתקעים ללא מענה. ואכן, מדובר בעוד מהלך דיקטטורי זחוח של הנחת המגף השלטוני על צווארם של אזרחי המדינה
1. למרות שמסתמן ריכוך בגזירת איסור היציאה מהארץ לאזרחים ישראלים, חשוב לדון בחרפת סלקציית הדרכונים שנרשמה כאן בשבוע שעבר. הסיפור הזה חייב לשמש גם סוג של תמרור אזהרה מול רעיונות שלטוניים בעתיד – להפקיע חירות, רכוש, למנוע הוצאת כספים לחו״ל וכיוצא באלה רעיונות שמוטב להסתיר מהמיניסטרים שלנו.
"כל אדם חופשי לצאת מישראל", כך קובעת החוקה הישראלית - סעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אלא ששרת התחבורה מירי רגב אינה רק מעל החוק, היא גם מעל החוקה. גם "כבוד האדם" אינו יותר ממכה קלה בכנף שלה.
נימוקי איסור היציאה אולי סבירים: מניעת התקהלות, מניעת פגיעה במטוסים. אם בז"ן, מכון ויצמן ובית חולים סורוקה חטפו פגיעות ישירות, בהחלט צריך להביא בחשבון שגם נתב"ג עלול להוות מטרה. מצד שני, אם מתאפשרות טיסות חילוץ לישראל, מדוע שתקופח הזכות לעזוב את ישראל באותן הטיסות, שממילא יוצאות לסיבוב נוסף? האם פגיעה כה קשה בזכות יסוד חוקתית היא מידתית לאחר שהוחלט להנחית ולהוציא מכאן מטוסים?
2. תחילה שתי אבחנות חשובות. הראשונה, בין נכנסים ליוצאים. היא קלה יותר כי הזכות לחזור חזקה יותר. היא אפילו הגיעה משירו של נתן יונתן "פלורידה" לפסק דינה של הנשיאה אסתר חיות בבג"ץ שביטל תקנות כניסה/יציאה דרקוניות מדי בתקופת הקורונה: "הבית זה מקום שאם אתה צריך לשוב אליו, תמיד פתוחה בו דלת לקראתך".
האבחנה השנייה, החשובה יותר לענייננו, היא בין אישור יציאה לדיפלומטים ותיירים לבין איסור יציאה על ישראלים. הדרכון הישראלי הפך שוב בסיס לסלקציה. עו"ד ד"ר יפעת סולל מייצגת אזרחים שיציאתם חיונית. למשל, ישראלי שנשוי לאזרחית זרה, שאינו יכול לחזור למשפחתו; משפחה שהגיעה לחתונה של קרובים ולא יכולה לחזור לביתה הקבוע; משפחה שהיתה אמורה לעבור השבוע לארה"ב כדי לחיות ולעבוד שם, מכרה את דירתה, ונותרה ללא מגורים וללא אפשרות יציאה; וגם – משפחה שאם לא תעזוב תיחשב כתושבת לפי חוקי המס ויחולו עליה חיובים כבדים.
"נאמר מפורשות על ידי משרד התיירות לאחת המיוצגות על ידי הח"מ", כותבת סולל, "כי המערכת הממוחשבת של אל על לא תאפשר לה לרכוש כרטיס טיסה, בשל העובדה שהיא מחזיקה בדרכון ישראלי". בעקיפין היא מזכירה את שחרורו של החייל עידן אלכסנדר משבי החמאס: "נמצא (לצערנו לא בפעם הראשונה בשנה האחרונה), כי מי שנושא דרכון ישראלי מופלה מול מי שנושא דרכון אחר".
3. בסוף השבוע התארגנה המחאה נגד איסור היציאה. ח״כ אפרת רייטן פנתה לממשלה וליועמ״שית וביקשה דיון דחוף בוועדת הכלכלה. מקצועני הבג״ץ עמלו על מכתבי התראה ומיצוי הליכים, ניסחו טיעונים על היעדר הסמכות ונגד הסמכות שהופעלה. האם היא מידתית וחוקתית, האם יש לה הסמכה חוקית כלשהי, או שהיא עוד מהלך דיקטטורי זחוח של הנחת המגף השלטוני על צווארם של אזרחי המדינה.
עו״ד טל שחר הסביר שאנו במצב מיוחד בעורף מכוח חוק ההתגוננות האזרחית עליו הכריז שר ביטחון עד ל־30 ביוני. ״מכוח אותה הסמכות״, כותב שחר. "רשאי הרמטכ"ל (ולא שרת התחבורה) לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם, אך הוראה זו אינה כוללת היתר לאסור על יציאתם מהארץ באופן גורף. בהיעדר כל חוק מסמיך אחר, הרי שכל הוראה או הנחיה האוסרת לכאורה על ישראלים לטוס או לצאת מישראל היא החלטה המנוגדת לחוק יסוד והיא פסולה ואסורה".
מלבד שחר וסולל צחצחו חרבות לקראת בג"ץ גם התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח ועוד. לעומתם, עו״ד גלעד ברנע, עותר סדרתי לא פחות, הסתייג: ״נראה לי שלא זו הסוגיה המצויה בראש סדרי העדיפויות, כמו למשל אי מתן מענה לבדואים והחשיפה של האוכלוסייה הערבית בצפון, שחלק ניכר ממנה גר בבתים נעדרי מיגון".
4. אל על היא חברה ציבורית בשליטת איש העסקים החרדי אלי רוזנברג. היא לא טסה בשבת זה למעלה מ־40 שנה. עוד כשהיתה חברה ממשלתית שהוכנסה להסכמים הקואליציוניים עם החרדים ב־1981. וזאת, למעט מטעמי פיקוח נפש. למעט מהנחיה ממשלתית מכוח מניית מדינה מיוחדת, "מניית זהב", שמקנה למדינה סמכות להתערב בניהול. רגב פנתה למסלול פיקוח הנפש, בעיקר הפוליטית. אלא שכאן העסק הסתבך, כשהרב הראשי הספרדי יצחק יוסף טען שאין פיקוח נפש ולכן על אל על לשבות בשבת. וזאת, בניגוד לעמדת המטה ללוחמה בטרור, שדווקא התריע על פיקוח נפש כי ריכוזי ישראלים בהמתנה לטיסות החילוץ עלולים לשמש יעד לתקיפות טרור. משרד התחבורה לא ויתר והמשיך להתחנן להתקבל שוב אצל הרב בטענה שלא הוצג בפניו מלוא המידע. התחנונים עזרו והחלטת הרב שונתה.
הביזיון הזה התגלגל לבג"ץ בעתירה של "ישראל חופשית" באמצעות עוה"ד חגי קלעי ועדיה שיינוולד. בהחלטה שלשום התברר שהעניין הוסדר, שמא "קומבן", כך שכל חלונות הזמן (סלוטים) של הטיסות הנכנסות לנתב"ג בשבת כבר הוקצו לארקיע וישראייר, ואילו אל על, שיוצגה בידי עו״ד דוד תדמור, הודיעה שתפעיל שלוש טיסות הומניטריות לפי צרכים רפואיים דחופים של פיקוח נפש. שופטי בג"ץ יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי־שטייניץ הריחו אפשרות של מריחה והחליטו לא לדחות את העתירה, להותירה בחיים ולבדוק מה יקרה בשבתות הבאות.
"ארץ נהדרת" תפסה כרגיל את הפואנטה. יובל סמו בתפקיד השרה רגב גיחך על עצם התערבות הרבנים: מה פתאום, נראה לך שאנחנו מדינה שמנוהלת בידי כהני דת? התשובה למרבה הצער היא כן. אם רגב חשבה שמדובר בפיקוח נפש היא יכלה מלכתחילה לשאול את משרד הביטחון, הצבא, המל"ל, המטה ללוחמה בטרור. לא חסרות כתובות. הרב יוסף לא בדיוק נמנה עליהן.
