למה הילדים שלכם לאו דווקא חייבים לנהל את מפעל החיים שלכם
איך מעבירים את העסק לדור הבא
הקמת קרן Pitlane Capital על ידי יותם אלרואי, שמגייסת 25 מיליון דולר במטרה לרכוש חברות משפחתיות שנותרו ללא יורש, מאירה זרקור על אחד האתגרים המאקרו-כלכליים והמשפטיים המורכבים ביותר בישראל: המעבר הבין-דורי. הצפת המודל האמריקאי של קרנות חיפוש (Search Funds) בארץ אינה רק בשורה עסקית; היא חושפת את הקושי המובנה של מייסדי חברות לנתק בין שאלת הבעלות על הנכס לבין שאלת הניהול השוטף שלו.
כשצוללים למספרים, מבינים את היקף התופעה. לפי נתוני האו"ם, עסקים משפחתיים מהווים כשני שליש מהתמ"ג העולמי ואחראים לכ-60% מהתעסוקה הגלובלית. בישראל, מחקרי מרכז שטראוס באוניברסיטת תל אביב מראים כי למעלה מ-50% מהחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה הן משפחתיות, והשיעור מטפס לכ-90% כשבוחנים את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. הוכחה לכך ניתן לראות גם בעובדה שהבורסה השיקה לפני מס' שנים מדד העוקב אחר חברות משפחתיות.
למרות מרכזיותם, סטטיסטיקת ההישרדות של ארגונים אלו ברורה: נתוני ה-Family Firm Institute מראים שרק כ-30% מהעסקים המשפחתיים צולחים את המעבר לדור השני, ופחות מ-12% שורדים עד לדור השלישי. הסיבה המרכזית לכך אינה כשל שוק או חוסר רווחיות, אלא היעדר מוחלט של תשתית משפטית וממשל תאגידי שיודעים להפריד בין המשפחה לבין העסק.
ההיסטוריה הכלכלית המקומית רוויה בסכסוכים משפחתיים יצריים שפגעו אנושות בחברות מובילות עקב תכנון לקוי. הסכסוך המר והמתוקשר של משפחת זוגלובק בשנות ה-2000, שבו מאבקי שליטה בין האחים הובילו לתביעות הדדיות, שיתוק ניהולי ובסופו של דבר לרכישת חלק מבני המשפחה החוצה כדי להציל את המפעל, הוא אחד המפורסמים שבהם. דוגמה נוספת היא הפיצול האימפריאלי של משפחת עופר בעקבות חלוקת העיזבון של יולי עופר, שהצית מאבק משפטי עיקש בין הילדים. מקרים אלו מדגישים כי ללא הסדרה מוקדמת, מפגשים משפחתיים הופכים לשדה קרב משפטי המאיים על יציבות החברה.
מנגד, חברות שהשכילו לבצע הפרדה משפטית ועסקית קשיחה בין בעלות לניהול מציגות מודל חלופי של הצלחה. קבוצת קרסו מוטורס, למשל, העבירה כבר לפני שנים את הניהול השוטף לידי מנכ"לים מקצועיים חיצוניים, בשעה שבני המשפחה נותרו בגרעין השליטה, כבעלי מניות וכחברי דירקטוריון בלבד. תהליך דומה של מקצועיות (Professionalization) עברה גם חברת זוגלובק עצמה לאחר המשבר, וכך גם אימפריות תעשייה ותיקות כמו קבוצת לובינסקי.
כדי לבצע מעבר כזה בהצלחה, מפת הדרכים המשפטית דורשת שימוש בכלים אסטרטגיים ממוקדים ומגוונים, אשר יש ליישמם באופן מותאם וספציפי לכל משפחה ועסק/ים בהתאם למאפיינים הייחודיים להם, כלים אלו כוללים לעיתים גם :
1. ניסוח אמנה משפחתית (Family Constitution): מסמך יסוד משפטי וערכי המהווה מעין תהליך גישור מובנה. האמנה המשפחתית מסדירה מראש את התנאים והקריטריונים המקצועיים: מי מבני המשפחה בכלל רשאי לעבוד בחברה, כיצד מתקבלות החלטות, ומהם מנגנוני ההפרדה ופתרון הסכסוכים.
2. הסכמי בעלי מניות ותקנונים מותאמים: עיגון משפטי מחייב המגדיר מנגנוני זכויות הצבעה, זכויות וטו / הסכמה מלאה (ככל שנדרש, לדג' – מכר לצד שלישי, שמירה על כבוד ההורים / מורישים וכד') - ומדיניות חלוקת דיבידנדים ברורה, המפרידה בין הילדים המועסקים בעסק לאלו שנמצאים מחוצה לו.
3. מבני החזקה ונאמנויות (Trusts): הקמת חברות החזקה או נאמנויות מאפשרת להעביר את הזכויות הכלכליות לדור הבא תוך שמירה על הגנת הנכסים וניהול אובייקטיבי, המנטרל פוליטיקה פנים-משפחתית ולעיתים גם מהווה חלק מתכנון מס מיטבי וגידור חשיפה למיסים ירושה כאלו ואחרים.
עם זאת, האתגר המשפטי-עסקי המורכב ביותר אינו החתימה על המסמכים, אלא מחד – שמירה על היחסים התקינים והפנים משפחתיים ברי השינויים הללו ומניעת תחושות קיפוח / העדפות ועוד ומאידך שימור וקידום צמיחת העסקים המשפחתיים תוך שימור ובניית האמון מול הלקוחות האסטרטגיים, הספקים והבנקים. בעסקים משפחתיים רבים, האקוויטי האמיתי מבוסס רבות גם על קשר אישי, לחיצת יד ואמון מוחלט מול המייסד, שלרוב נחשב גם כדמות המקצועית הבכירה. ברגע שהשוק מזהה שהמייסד זז הצידה, עולה חרדה טבעית ליציבות החברה ולרמת השירות.
כאן נדרשת תוכנית חפיפה הדרגתית ומובנית, המעוגנת משפטית כחלק מהסכם המעבר. המייסד אינו נעלם ביום אחד, אלא עובר לעמדת יו"ר דירקטוריון או נשיא החברה, לדוגמא, ומלווה באופן פעיל את מחליפו, בין אם זה בן משפחה או מנהל חיצוני, בפגישות מול הלקוחות הגדולים ביותר. נוכחותו של מנהל, הפועל בצמוד למייסד, משדרת לשוק ולבנקים יציבות מוסדית. זהו האות שהחברה אינה נסמכת עוד על קשרים משפחתיים בלבד, אלא משקיעה במקצועיות תפעולית ארוכת טווח, והכשרה של דור העתיד.
בשורה התחתונה, המודלים החדשים וכניסתן של קרנות ה-ETA מוכיחים כי הגנה על מפעל חיים אינה משימה שאפשר להשאיר ליד המקרה או למזל. חברה משפחתית משגשגת היא נכס מורכב הדורש ארכיטקטורה משפטית ואסטרטגית שקולה. רק תכנון מוקדם, המאפשר העברה מסודרת לדורות הבאים לרבות גם לעיתים בדרך של ניתוק הניהול השוטף מהבעלות וממסד את אמון הלקוחות מול המנהיגות החדשה, יבטיח שההון המשפחתי ימשיך להניב פירות גם ועבור הדורות הבאים.
d&b – לדעת להחליט
