ברוב של 2 נגד 1: בג"ץ הקפיא את חוק מח"ש
נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק־ארז הורו לעכב את יישום חלק מסעיפי החוק, בשל ההשלכות המיידיות על פעילות מח"ש ותקופת הבחירות; השופט נעם סולברג התנגד לצו הביניים. החוק, שאושר לפני כחודשיים וחצי, מוציא את מח"ש מהפרקליטות ומעביר סמכויות נרחבות למנהל המחלקה
בג"ץ מקפיא את חוק מח"ש: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק ארז החליטו על הוצאת צו ביניים המעכב את יישום חלק מסעיפי החוק. המשנה לנשיא העליון, נעם סולברג, היה בדעת מיעוט.
"לאחר שנתנו דעתנו הן לעמדת העותרים והייעוץ המשפטי לממשלה, התומכים במתן צו ביניים בשל ההשלכות המיידיות על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים ובשל תקופת הבחירות, והן לעמדת הכנסת ושר המשפטים, המתנגדים לכך תוך הדגשת מעמדה של חקיקת הכנסת – ניתן בזאת צו ביניים המעכב בשלב את יישום הסעיפים", כתבו השופטים בדעת הרוב.
מדובר בחוק שאושר בכנסת לפני כחודשיים וחצי והוא נחשב לאחד מחוקי המהפכה המשפטית - והתקבל בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. במערכת המשפטית נתפס החוק ככזה שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה, ויהפוך את השוטרים מעובדים למען האזרח - לעובדים למען השלטון המכהן באותה עת. כמו כן, ישנו חשש שלא יהיו יותר חקירות שחיתות, שכן שוטרים יחששו לקידומם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר.
החוק קובע בין היתר כי שר המשפטים יקים מחדש את המחלקה לחקירת שוטרים במשרדו בנפרד מהפרקליטות. מח"ש תהיה כפופה מנהלית ותקציבית לשר. בנוסף, כל עובדי המחלקה יהיו אזרחים (עד כה רובם היו שוטרים שהושאלו) שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.
על פי החוק, כחלק מהפרדת מח"ש מהפרקליטות ומהייעוץ המשפטי לממשלה, כל הסמכויות בעלות אופי פלילי, ובהן הסמכויות לעיכוב הליכים נגד שוטרים שהיום נתונות ליועץ המשפטי או לפרקליט המדינה - יעברו למנהל מח"ש. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה.
עוד נקבע בחוק שהתקבל כי חקירות נגד אנשי שב"כ יועברו למח"ש על סמך אישור היועמ"ש וראש מח"ש. ובמקרה של אי-הסכמה יכריע הממונה על מנגנון התיאום לחקירת שוטרים. זהו דבר שטרם היה עד כה בארגון.
