פרשנות
ספרטה לא היתה מאפשרת למנהיג להחליש את הלוחמים
יצוא איתן של חברות הנשק הישראליות מבטיח את הכסף הגדול לפיתוח היתרון הטכנולוגי לצה"ל. אבל בחזון הסופר־ספרטה של נתניהו התעשייה הביטחונית תהיה "חסומה עסקית"
"אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות", הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאום ה"סופר־ספרטה", שנשא בכנס החשב הכללי. נתניהו אומנם מכיר בבידודה הבין־לאומי של ישראל, אך גם עליו אינו לוקח בדל של אחריות ומאשים את "המוסלמים שהיגרו לאירופה והפכו בה למיעוט משמעותי ווקאלי, המשפיע על ממשלות ומנהיגים".
חסימת תעשיות הנשק הישראליות שמפניה נתניהו מתריע כאיום המתדפק על דלתנו — כבר כאן. עוד ועוד עסקאות ביטחוניות שעשייתן דורשת אטרקטיביות במכרזים שמקיימים משרדי הגנה בעולם, מו"מ ממושכים, הדגמות יקרות, התאמת יכולות לדרישות הלקוח והקצאת תקציבי רכש — נעצרות או מתבטלות ברקע להפיכתה של ישראל מצורעת בעיני עוד ועוד מדינות.
ספרד, שלפני כשלושה חודשים עצרה תוכנית התחמשות בטילים נגד טנקים מסוג "ספייק" של רפאל בסכום של כמיליארד שקל, הסלימה בשבועות האחרונים את מהלכיה כלפי ישראל, ברקע התוכנית להרחיב את המלחמה ולכבוש את עזה. בשבוע שעבר ראש הממשלה הספרדי פדרו סאנצ'ס הטיל אמברגו נשק מלא על ישראל והודיע כי יאסור עגינת אוניות המסייעות במאמצי הלחימה שלה בנמלי הים של ספרד. אתמול גם אלביט מערכות התבשרה כי היותה חברה ישראלית יעלה לה באובדן התקשרות חשובה ואיתה כסף רב.
עסקה שסיכמה עם הרשויות הספרדיות לפני כשנתיים ובמסגרתה היא אמורה למסור לצבא ספרד מערכת ארטילריה מתקדמת מסוג PULS — תבוטל. מדובר בעסקה שהיקפה כ־700 מיליון יורו, מעורבות בה עוד שתי חברות ביטחוניות ספרדיות, וחלקה של אלביט בה הוא כ־20% (כ־140 מיליון יורו).
וזה לא רק בספרד. זה חודשים ארוכים שמנהלי המכירות ואנשי השיווק בחברות הביטחוניות הישראליות מתמודדים עם חרם, גלוי או סמוי, במדינות שבעבר קיבלו אותם בזרועות פתוחות, והביטו עליהם בהערצה. מו"מים מוקפאים, החלטות לא מתקבלות, מפגשים שאמורים להניע ולקדם עסקאות לא מתקיימים.
בשבוע שעבר התקיימה בלונדון התערוכה הביטחונית DSEI, בהשתתפות עשרות חברות נשק מישראל. בעוד השתתפותן של החברות הישראליות הותרה, ממשלת בריטניה מנעה את הגעתם של נציגי משרד הביטחון. לתערוכה ביטחונית אחרת, שאמורה להתקיים באיחוד האמירויות בנובמבר הקרוב, החברות הישראליות לא הוזמנו כלל. זאת לאחר שבתערוכת נשק שהתקיימה באחרונה בהולנד הודרו החברות מישראל, בתערוכה שנערכה בפולין פעילים פרו־פלסטינים שפכו צבע אדום על דוכן תצוגה של אלביט במחאה על הסיוע הנרחב שהיא מגישה לצה"ל, ובירידי הנשק שהתקיימו בשנתיים האחרונות בצרפת השתתפותן של התעשיות מהארץ נאסרה או שובשה.
"נצטרך להיות אתונה וסופר־ספרטה, אין לנו ברירה. לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות הבידוד הללו", התקרבן נתניהו על הצרה הצרורה שרקח לישראל במו ידיו ומושך איתו כעת אל הקרקעית החשוכה גם את התעשיות הביטחוניות. כשכל העולם מתחמש ולחברות מישראל יש מה להציע — נתניהו משדר גם להן ייאוש. אלה הם ייאוש והתקרבנות כתוכנית עבודה, כיעד אסטרטגי המסווה את חוסר המושג שלו ושל ממשלתו הקיצונית, המנופחת והחלולה ביחס למה שיקרה ויהיה פה בעוד יומיים או לכל היותר שבוע.
הרכש הביטחוני הישראלי מחברות הנשק המקומיות, רחב וגדול ככל שיהיה, לא יוכל להחליף את הכסף שהן מביאות מעסקאותיהן בעולם. יצוא ביטחוני איתן מבטיח את יכולותיהן לצייד ולחמש את צה"ל ולזמן לו את היתרון הטכנולוגי, שהתבטא אך לפני כשלושה חודשים במלחמת 12 הימים באיראן ובתוכנית פיתוח הלייזר ההגנתי של רפאל. נתניהו אומנם נשא חזון של "סופר־ספרטה", הוא רק לא לקח בחשבון שבספרטה המנהיג לא היה פועל להחלשת הלוחמים.
ב־2024 היצוא הביטחוני של ישראל הסתכם ב־14.8 מיליארד דולר. בלי המכירות בחו"ל, החברות הביטחוניות לא יוכלו להשקיע מאות מיליוני שקלים בכל שנה בפיתוח יכולות ומערכות פורצות דרך שיבטיחו את ביטחון ישראל מול אויבים השואפים כל העת לצמצם פערים.
ספק אם ראשי רפאל והתעשייה האווירית יתקוממו אל מול הייאוש והחידלון שמציע להם נתניהו. שתיהן חברות בבעלות ממשלתית מלאה. השאלה היא מתי תפקע סבלנותם של ראשי התעשיות הביטחוניות הפרטיות, נוכח הבושות שממשלת ישראל מפיקה להם בעולם, בושות שגם מתחילות לכרסם להם בכיס.
כשהמדינה רתחתה בעקבות ההפיכה המשטרית של נתניהו, כדי לחמוק ממשפט צדק על אישומיו בשחיתות, כל ראשי התעשיות הביטחוניות שתקו, בין אם מדובר בחברות ממשלתיות או פרטיות. הותירו בדד בצמתים ובכיכרות את ראשי ההייטק. היה להם קל לשכוח שבימים כתיקונם התרברבו בהיותם חלק בלתי נפרד מההייטק הישראלי, אפילו שחקנים מרכזיים בו. הם נזהרו מתפיסת צד, מנקיטת עמדה בנושאים שבמחלוקת, העדיפו להיות "ממלכתיים". אולי עכשיו הם יתעוררו.
