היועמ"שית: "איני מכירה תשתית שיש בה כדי לשנות את תוצאות הבחירות"
גלי בהרב מיארה אמרה היום בהשתלמות השנתית של פרקליטות המדינה כי הראיות הראשוניות שהוצגו לה מהחקירה בדבר השפעה זרה על הבחירות נוגעות ל"אירועים בודדים ומתוחמים בלבד". על מהלכי ההפיכה המשטרית אמרה כי נועדו להעביר את מערכת אכיפת החוק "מנאמנות לציבור לנאמנות לשלטון". את חוק מח"ש כינתה היועמ"שית "כמוסת רעל המוחדרת אל מערכת אכיפת החוק"
"לעת הזו איני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות". כך אמרה היום (א') היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בהשתלמות השנתית של פרקליטות המדינה ומערך ייעוץ וחקיקה באילת. לדבריה, התשתית הראייתית הראשונית שהוצגה לה עד כה נוגעת ל"אירועים בודדים ומתוחמים בלבד". עם זאת ציינה כי "אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומחדש שטרם הוצג, הוא ייבחן ויטופל כדין".
בדברים אלה התייחסה היועמ"שית לחקירה שמוביל השב"כ בדבר השפעה זרה על הבחירות במימון זר, שהסעירה את המערכת הפוליטית. בהרב מיארה אמרה בהקשר לכך, כי הוקם צוות חקירה מיוחד של אנשי שב"כ ואגף החקירות והמודיעין במשטרה, בליווי הפרקליטות ובברכת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג. לדבריה, "אני סומכת על הצוות המשותף. גם הטיפל באירועים העכשוויים יתקדם כמקובל, בהתאם להמלצות המקצועיות של הצוות".
היועמ"שית הבהירה כי "עבירות פליליות הנוגעות לטוהר הבחירות הן עבירות חמורות. הן אנטי-דמוקרטיות", וכי היא ופרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן תמימי דעים כי בכל מקרה שבו יתגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית תיפתח חקירה. "כבר אישרנו פעולות חקירה משמעותיות", אמרה. "כאשר יש תשתית ראייתית – מי שצריך להיחקר – ייחקר. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של יהודי או ערבי. ההחלטה אם לחקור אדם היא החלטה מקצועית, עניינית ושוויונית כך היה וכך יהיה".
היועמ"שית התייחסה גם לשימוש בבינה מלאכותית במערכת הבחירות. היא תיארה אותה כמערכת הבחירות הראשונה של עידן ה־AI ואמרה כי "הדבר דרש מחשבה רבה והתאמות. חוקי הבחירות והתעמולה נמצאים בפיגור אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות". מסיבה זו, לדבריה, במערך הייעוץ המשפטי כבר בוחנים אילו תיקוני חקיקה נדרשים. "נפיק לקחים ונראה איך לשפר", אמרה.
לגבי מהלכי ההפיכה המשטרית שהובילה ממשלת נתניהו, שאותם תיארה כ"מה שמכונה הרפורמה המשפטית", אמרה בהרב מיארה כי במהלכם התחדדה אצלה, אצל איסמן ואצל המשנים שלה ההבנה ש"המהלך לא נועד לטייב. הוא נועד לשנות את עקרונות ההפעלה של אכיפת החוק בישראל - מנאמנות לציבור לנאמנות לשלטון". בנוסף לדבריה, "זוהי מכה קטלנית לשלטון החוק ולזכויות האדם". היא אמרה כי עצמאות מערכת אכיפת החוק נשמרת כיום במידה רבה בזכות "עמידתם העיקשת" של כמה מראשיה, ובהם פרקליט המדינה עמית איסמן וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט.
בהרב מיארה הצביעה על שני חוקים המהווים לדבריה "איום חמור, ברור ומיידי על יכולתה של מערכת אכיפת החוק לפעול מתוך נאמנות לציבור" - חוק מח"ש והחוק להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה. את עיקר הביקורת הקדישה לחוק מח"ש, שאותו כינתה "כמוסת רעל המוחדרת אל מערכת אכיפת החוק ומפרקת מבפנים את עיקרון הא-פוליטיות והשוויון בפני החוק".
לדבריה, החוק הוצג כמהלך שנועד להבטיח את עצמאות המחלקה לחקירות שוטרים באמצעות הפרדתה מהפרקליטות, אך בפועל הוא יכפיף אותה לדרג הפוליטי, שימנה את בכיריה ויוכל לסיים את כהונתם בקלות. לטענת היועמ"שית, החוק ייתן לדרג הפוליטי "מנופי לחץ לכפות פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטרים, פרקליטים, יועצים משפטיים ועיתונאים", ובה בעת לעצור ולסכל חקירות שחיתות שלטונית או חקירות של מקורבים לשלטון. "האם בעולם של מח״ש פוליטית שוטר או פרקליט יעזו להיכנס לחדר החקירה או לאולם בית המשפט עם נבחר ציבור רב עוצמה?", היא שאלה. "האם יעזו לצאת נגד בקשת השלטון לחקור ללא הצדקה גוף תקשורת שמבקר את השלטון?". לדבריה, היא ואיסמן ימשיכו להיאבק בחוק: "זוהי פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק. לא נאפשר לשלטון אמצעי לרדיפה אחרי פרקליטים ואחרי מערכת אכיפת החוק".
